אור ברסלב

שדי חמד פאת השדה מערכות ב-ד· רבי חיים חזקיהו מדיני

מערכת ד · כלל כד

כלל כג

דברי תורה עניים במקומם ועשירים במקום אחר הכי אמרי רבנן דבמערבא בירושלמי פרק שלישי דמסכת ראש השנה הלכה ה' ודרשי הכי אקרא היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה והתוספות בכריתות דף י"ד ע"א ד"ה אלא דרפרם ברותא היא כתבו ובפרק שני שעירי איתא נמי הא דהכא ולא דחי דילמא שאני שעיר המשתלח וכו' אלא רגילות הוא דברי תורה עניים במקומם ועשירים במקום אחר ומצויין שם על הגליון הירושלמי דמסכת ראש השנה הנ"ל ודבר זה הוא אחת משלשים ושתים מדות שהתורה נדרשת בהם בברייתא של ר' אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי המובאת בהקדמת הגאון מוהרז"ו לפירוש המדרש רבה (דפוס רא"ם וילנא תרל"ה) ובספר נ"ע להרב מוהר"ר צה"ק ווילנא תרי"ט) וזו היא המדה ט"ו והאריך שם שדבר זה הוא כלל גדול בתורה להבין בו עניינים רבים עי"ש בדף ל"ז בהחידושים (בד"ה ודע) ובהביאורים ציין דברי הירושלמי ודברי התוספות דכריתות וגם ציין לעיין בשו"ת שאגת אריה סי' ע' ועיינתי שם וראיתי (בד"ה ובהא) שהביא דברי התוספות דכריתות הנ"ל וכתב על זה וז"ל ומי יתן שהיו מראים לנו רבותינו אפילו מקום אחד שבגמרא מייתי דברי איזה אמורא בסתם ובמקום אחר מייתי לה ודחי לה בשתי ידים כהך דהכא ולא עוד אלא שבמקומו במסכת יומא לא דחי לה וכו' ומפני זה הוצרך לפרש כונה אחרת בשיטת הש"ס דהאי דיחויא דדחי שאני שעיר המשתלח לא שייכא אלא בכריתות ולא ביומא עי"ש דב"ק ופשוט שגם הגאון שאגת אריה מודה שזו אחת מהמדות שהתורה נדרשת בהם לרבי אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי כנז"ל וכדאמרו בירושלמי אלא שסובר שזה רק לדרשת המקראות שבמקום אחד סותם ומפורש במקום אחר ואין מזה הכרח שיהא כן גם דרך הש"ס שיביא במקום אחד דברי איזה אמורא בסתם ובמקום אחר יסתור דבריו בשתי ידים כמו שכתבו רבותינו התוספות בכריתות וכן כתבו בתוספות ישנים ביומא עי"ש דזה לא יתכן לדעת הגאון שאגת אריה כן נראה פשוט בכונת דבריו והוצרכתי לכתבו לפי שראיתי בכנסת הגדולה החדש בחלק רביעי במאמר הכל בחזקת בצד 86 אות ט"ז שהתפלא על השאגת אריה שנעלם ממנו הירושלמי עם התוספות הנ"ל עי"ש ואני אומר מדויל ידיה לישתלים ולימא מר אנפשיה הכל בחזקת וכו' ותמה אני איך יאמר על הגאון שאגת אריה שנעלמו ממנו דברי התוספות בכריתות שהביאו הירושלמי דראש השנה וכו' והלא עין רואה שדבריו הם על דברי התוספות כמו שהעתקתי דב"ק ומגוף דברי הירושלמי אין סתירה כמו שכתבתי למעלה:

אמנם ראיתי שם בכנה"ג במאמר דרכי רש"י בפירושיו להש"ס שהביא דוגמאות רבות לההיא דבכריתות (דבמקום אחד מייתי דברי איזה אמורא בסתם ולא דחי מידי ובמקום אחר דוחה דברי האמורא ההוא) ומזה התפלא על הגאון שאגת אריה הנז"ל ודבריו הם בצד 154 בסופו (בד"ה והנה) ולא פניתי כעת לעיין בכל מה שציין לראות אם צדק בכל המקומות שהביא ואם האמת כדבריו הא ודאי יש לתמוה מהם על הגאון שאגת אריה ואעתיק דבריו ומי שדעתו פנויה יעיין בהם ויבין עם מי הצדק וזה לשונו והנה כדרכו של רש"י שמפרש לפעמים פירוש שנדחה בגמרא במקום אחר כן נהגו רבותינו מסדרי התלמוד כי יש אשר יאמר בתלמוד איזה דבר מבלי חולק אף שבמקום אחר הוא נדחה ונסתר משלים מזה יש לי להראות מכמה מקומות פסחים מ"א א' אמר עולא ר' יוסי היא דתניא יוצאין ברקיק השרוי וכו' ובברכות דחה לזה ולא היא עד כאן לא קאמר ר' יוסי אלא גבי מצה וכו' כמו שהעירו בתוס' (וקצת כתב שלא בדקדוק כי לא עולא בעצמו שאמר כן שם בברכות אלא אמר ר"נ אמר כן ואני אומר במחלוקת שנויה) יומא ס"ו ב' אמר רפרם זאת אומרת עירוב והוצאה לשבת ואין עירוב והוצאה ליום הכיפורים ובכריתות דחה לה הא דרפרם ברותא היא יבמות כ' ב' מותיב תיובתא לר"ל דאמר כל מקום שאתה מוצא עשה ולא תעשה אם אתה יכול לקיים שניהם מוטב וכו' ובכמה מקומות בש"ס מביא לדר"ל כתובות כ"א ב' דרב פפי משמיה דרבא האי אשרתא וכו' ושם פ"ה אמרינן ליתא לדרב פפי וכמ"ש בתוס' סוטה י"ח ב' ליתא לדרב המנונא דאמר שומרת יבם שזינתה אסורה ליבמה ובכמה מקומות מובא בסתם ב"מ ע"ה א' אר"י אמר רב מותר לו לאדם להלוות לבניו ולבני ביתו ברבית כדי להטעימן טעם רבית ולא היא דילמא אתי למיסרך ובשבת קמ"ט ב' מובא בסתם שם פ"ז א' והאמר שמואל אין שואלין בשלום אשה ע"י בעלה שאני ובקידושין מ' ב' ע"ש והאמר שמואל אין שואלין בשלום אשה כלל ועיין שבת ע"ב א' תוד"ה כי אתא ר"ד שלהי יומא מפני שצריך לומר הבדלה ובתוס' ב"ק כ"ה א' תוד"ה והא האי תנא ובב"מ ע"ז א' תוד"ה דאגר אגורי לדיילא על כן הרבה יש להתפלא על רבינו השאגת אריה סי' ע' על ההיא דרפרם ביומא מי יתן והיו מראין לנו רבותינו אפילו מקום אחד שהגמרא מייתי לדברי אמורא במקום אחד בסתם ובמקום אחר דחי ליה עד כאן לשונו היתכן שנעלם מעין רבינו הגדול מה שנודע לאחד מתלמידי תלמידיו עכ"ל:

תוכן העניינים

שדי חמד פאת השדה מערכות ב-ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה