אור ברסלב
שדי חמד פאת השדה מערכות ב-ד מערכת ב › סימן יא

שדי חמד פאת השדה מערכות ב-ד· רבי חיים חזקיהו מדיני

מערכת ב · סימן יא

סימן י

בני ישראל אי ממעטינן בנות כתבתי בנדפס במערכה זו אות ה' ע"ש וידידי הרה"ג מוהר"ר צבי הירש הלוי (בעל ההגהות כור לזהב לחידושי הריטב"א) יצ"ו כתב לי וז"ל ראיתי בס' שדי חמד כללים מערכת ב' אות ה' שהביא מעכת"ה קושית המג"א סי' י"ד סק"ב דאמאי לא ממעטינן נשים מעשיית ציצית מדכתיב בני ישראל ולא בנות ישראל וכדרשינן בקידושין ד' ל"ו והאריך כבודו הרבה בזה אי היכא דכתיב בני ממעטינן בנות ישראל והנה זה כשתי עשרה שנה אשר זכני ה' להוציא לאור הגהות על חידושי הריטב"א ז"ל מכונים בשם כור לזהב וכתבתי שם במסכת גטין ד' מ"ה ע"ב ריטב"א ד"ה שנאמר ב' בהגהות אות יו"ד לתרץ קושית המג"א וזה לשוני שם ונראה ליישב דהא דדרשינן בקידושין דמשמעות בנ"י הוא ולא בנות ישראל היינו דוקא היכי דכל הפרשה נכתב בלשון יחיד ובלשון זכר כגון גבי סמיכה דכתיב דבר אל בנ"י אדם כי יקריב מכם וגומר וסמך וכו' דהקרא מדבר בלשון יחיד ובלשון זכר וכתיב בני ישראל בזה בודאי משמעות בנ"י הוא בנים ולא בנות וממעטינן נשים מסמיכה וכן אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם לנפש וכו' דמדבר בלשון יחיד ובלשון זכר שפיר דרשינן בני אהרן ולא בנות אהרן וכן כולם דדריש הש"ס התם למעט בנים ולא בנות משא"כ גבי ציצית דכל הפרשה מדבר בלשון רבים דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם ועשו להם ציצית בזה אין הכרח דוקא לפרש בני שיהא משמעותן זכרים ולא נקבות דהא יש לפרש שהוא שם כולל לבנים ובנות (קינדר) ולא יכולין למעט מזה נשים מעשיית ציצית ע"כ לשוני שם ומה שכתבתי דהיכא דאין הכרח לפרש דבני היינו זכרים דוקא לא ממעטינן בנות זהו כמש"כ בתוי"ט בפ"ד דכתובות משנה י"א דתיבת בנים כולל בסתם זכרים ונקבות וכמ"ש הדר כבודו בשדה חמדתו שם אות ק"י משמו והביא מ"ס בס' שהביא בשם רביד הזהב פר' בראשית שהקשה על התוי"ט בזה וקושייתו מש"ס ב"ב ד' קמ"ג ע"ב ונזיר ד' י"ב ע"א שהביא כבודו בסי' ה' ד"ה ולפי הנראה ועי' בתוס' רעק"א ז"ל כל המשניות פ"ב דנזיר אות י"ד מ"ש בשם תשובת ב"י ליישב קושיות אלו ודעתי ג"כ כהתוי"ט דבנים כולל בנים ובנות. וגם מהא דדרשינן בקידושין בנ"י ולא בנות ישראל הק' ג"כ בס' רביד הזהב על התוי"ט ולפי מה שכתבתי בעה"י לק"מ דשאני היכא דאיכא הכרח דוקא למעט בנות מדכתיב כל הפרשה בלשון יחיד ובל' זכר וגם בשם הרא"ם הביא כבודו דס"ל דבנים כולל זכרים ונקבות והא דאמרינן בנים ולא בנות היינו דוקא היכי דתיבת בנים מיותר לגמרי וכדבריו מוכרח בקדושין ד' ל"ו ע"א דאמרינן התם ובין לאביי ובין לרבא האי בנים אתם מאי דרשי בי' ועי"ש בפירש"י משמע להדיא דסתמא דגמרא הא דממעט בנים ולא בנות משום דקרא אתם מיותר לגמרי הא לא"ה כ"ע מודו דבתיבת בנים גם בנות בכלל ודו"ק וכ"כ הרמב"ן פרשת האזינו פסוק וירא ה' דבנים כולל בנים ובנות וכמש"כ התוי"ט. ובמה שכתבתי מדוקדק היטב הא דנקט בקדושין ד' ל"ו ע"א בני ישראל וסמך בנ"י סומכים ולא בנות ישראל סומכות וכן בכמה דוכתי בש"ס דאיתא להך דרשא נקט הכי ולכאורה תיבת וסמך דנקט הוא מיותר דכל עיקר הדרוש הוא מתיבת בני ישראל אמנם לפמ"ש א"ש לפי שכל הנחות הדרוש שאין הנשים סומכות הוא מתיבת וסמך דאיירי הפרשה בל' יחיד ובל' זכר ומיושב ג"כ קושית הקרבן אהרן בת"כ פר' ויקרא פרשה ב' בריתא ב' הך בריתא דבני ישראל סומכים ולא בנות ישראל סומכות. וז"ל הק"א ממלת בני ישראל נפקא להו וקשה אחר דבני קודם לשם ישראל למה הקדימו לפרש מיעוט ישראל סומכים ונדחק ליישב. ולפמ"ש לק"מ דהא דרשת דאין הנכרים סומכים נפקא להו מתיבת בני ישראל לחוד משא"כ דרשא דבנ"י ולא בנות דלא נפקא אלא מתיבת וסמך דכתיב בלשון יחיד ובל' זכר ולכן הקדימו דרשא דנפקא להו מתיבת בני ישראל לחוד. ואפשר דלכונה זו אמרינן בתו"כ לעיל גבי אין הנכרים סומכים בני ישראל וסמכו פי' דאפילו אי הוי כתיב בפסוק וסמכו בלשון רבים ג"כ אמעיט נכרי מבני ישראל ואלו כאן לא אמעיט אלא מדכתיב וסמך בל' יחיד. ובענין זה אמרתי לפרש מקראי קדש בפר' תרומה דבר אל בני ישראל כו' ידבנו לבו תקחו את תרומתי וזאת התרומה אשר תקחו מאתם וכבר נודע הדקדוקים מתחלה אמר ויקחו שהם מעצמם יקחו ואח"כ אמר ידבנו לבו שהוא בודאי בנדיבת לבו מעצמו ואמר תקחו דמשמע שיקחו אחרים. ואח"כ אמר אשר תקחו מאתם ומשמע בע"כ. ועוד שאר דקדוקים. ואמרתי לפרש עפ"י מה דתנן במס' שקלים פ"ק את מי ממשכנין וכו' אבל לא נשים ועבדים וקטנים ובירושלמי אמרינן עלה הלכה ג' אין ממשכנין הקטנים הא לתבוע תובעין הדא דתימר בשהביא שתי שערות אבל אם לא הביא שתי שערות לא בדא ולמשכן אין ממשכנין עד שיהא בן עשרים כן הוא הגירסא נכונה יעו"ש בק"ע ובהגהות הגר"א נמצא דיש ג' חיובים בזה בענין נתינת השקלים דגדול יותר מבן עשרים ממשכנין אותו ומי שהביא ב' שערות עד שיהא בן כ' אין ממשכנין אותו הא לתבוע תובעין ממנו. וקטן שלא הביא ב' שערות ונשים אין תובעים מהם רק אם שקלו מקבלים מידם ויעוי' ק"ע שם ובזה מבואר מקראי קדש אלו דבר אל בני ישראל הכולל כאן נשים דהא כל הפרשה בלשון רבים נאמרה וכולל גם קטנים ויקחו לי תרומה פי' שהם עצמם יקחו ומקבלין מהם אבל אין לתבוע מהם ומכש"כ שאין ממשכנין מאת על איש היינו שהגיע לכלל איש שהביא ב' שערות שהוא בכלל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי. פי' אם נדבו לבו לתת תקחו אתם פי' שתובעין מהם אבל אין ממשכנין. וזאת התרומה אשר תקחו מאתם פי' שזה קאי על הגדולים שהגיעו לעשרים מהם תקחו בע"כ אפילו למשכן אותם ג"כ אלה דברי צבי הירש בליווייס עכ"ל ודבריו טובים ונכוחים ועיין לקמן אות ל"ז (בד"ה ואם עבדים):

תוכן העניינים

שדי חמד פאת השדה מערכות ב-ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה