שדי חמד פאת השדה מערכות ב-ד· רבי חיים חזקיהו מדיני
מערכת ב · סימן י
בל תשקצו דאיכא במשהה נקביו אם איסורו מדאורייתא כתבתי בנדפס במערכה זו אות ח"י וכתב הרב הלבוש בסי' ק"ג ס"ב דלהעמיד עצמו מלהפיח ליכא איסורא ועיי"ש במג"א סק"ד ובפרמ"ג בא"א סק"ו וכ"כ הרב תה"ד בסי' ט"ז שהביא דבריו הרב קהלת יעקב בתוספת דרבנן אות קס"ח והרב כנסת הגדולה ביו"ד סי' קי"ו הגהטו' אות כ"ח גם הרב שערי תשובה בסוף סי' ג' כתב כן בשם הרב מוהריק"ש בספר ערך לחם וכן כתב הרב פרי מגדים במשבצות סוף סי' ג' וגם כתב בפשיטות דבל תשקצו אינו אלא מדרבנן ולכן נדחה מפני כבוד הבריות כגון שמשהה עד שימצא מקום צנוע וכיוצא לזה והובא במשנה ברורה לידידי הגאון אבד"ק ראדין יצ"ו ומתבאר כן מדברי הרב תרומת הדשן בסי' י"ז שהביא מרן חיד"א במחזיק ברכה סי' ג' אות ט"ז (בד"ה שוב ראיתי):
והנה במחזיק ברכה שם כתב בשם הרב מור וקציעה דשמא לא אמרו דהמשהה נקביו עובר משום בל תשקצו אלא בגדולים ולא בקטנים שתפלתו תפלה והקשה עליו דבתשובת הרמ"א סי' צ"ח מבואר דאף בקטנים תפלתו תועבה עי"ש ותמיה לי שלא זכרו שרים דברי הרמב"ם בהלכות מאכלות אסורות פרק י"ז הלכה ל"א אסור לאדם שישהה את נקביו כלל בין גדולים בין קטנים וכל המשהה נקביו הרי זה בכלל משקץ נפשו יתר על חולאים רעים שיביא על עצמו ויתחייב בנפשו הרי מפורש דגם בקטנים אסור משום בל תשקצו ועיינתי בדברי הרב יפה ללב יצ"ו (שרשמתי בנדפס) וראיתי באות כ"א האריך מאד בזה והביא מה שכתב הטורי זהב בס"ק י"ג דבגדולים איכא בל תשקצו והקטנים משום בל תשקצו ומשום שלא יהיה עקר ושכן כתב בספר החרדים ד' ל"ח ע"א בספר החסידים סי' קכ"ז והרמב"ם בסוף מאכלות אסורות וכו' האריך להגדיל התימה על הרב מור וקציעה וכו' עיי"ש דב"ק: ודע שראיתי בספר היראה לרבינו יונה (שנדפס בווילנא שנת תרמ"ז בסוף ס' שערי תשובה עם תרגום עד"ט) בדף כ"ב ע"ב וז"ל אל תשקץ נפשך בהשהות נקביך והמשהה נקביו בגדולים ובקטנים עובר שתים אל תשקצו ולא יראה בך ערות דבר עכ"ל ובעניותי לא ידעתי מה ענין ולא יראה וכו' למשהה נקביו ועלה בדעתי לומר שטעות סופר הוא וצריך לומר ולא יהיה בך עקר ולא נחה דעתי בזה דמדברי רבני האחרונים המדברי' בזה ובראשם הרב טורי זהב בס"ק י"ג מתבאר דרק מקטני' הוא בא לידי עיקור ואילו רבינו יונה על שניהם הוא אומר שעובר שתים ותמיה לי שלא ראיתי מי שהביא דברי רבינו יונה בזה (מרן הבית יוסף בסי' ג' מביא דברי הספר היראה בדין משתין מעומד עיי"ש (בד"ה ואחר שכתבתי) גם הרב בית חדש בסי' ג' סעיף ב' מביא את ספר היראה לענין גילוי בבית הכסא עיי"ש) ומשמעות לשון רבינו יונה הנ"ל הוא דמשהה נקביו עובר איסור תורה והיה אפשר לפרש שגם הוא סובר כדעת האומרים שהוא איסור דרבנן ומלשון עובר שתים אל תשקצו וכו' אין כל כך הכרח ומצינו שכותבים הראשונים עובר בלאו עובר בעשה ולאו דוקא הוא כמו שרשמתי בשדי חמד במערכת העי"ן אות ס"ד בס"ד:
אך אחרי שראינו לחד מקאמייא הרא"ם בספר היראים שמתבאר שסובר שהוא מן התורה ניחא לן למימר שכן גם דעת רבינו יונה והדברים כפשטן דעובר מן התורה וזה לשון הרא"ם בספר היראים סי' קנ"א הזהירה תורה בפרשת שמיני אל תשקצו את נפשותיכם פירוש אל תמאסו עצמיכם אל תאכלו במאוס ושיקוץ דאמר רב ביבי בריש פרק הלוקין מאן דשתי מיא בקרנא דאומנא עבר משום אל תשקצו את נפשותיכם ואמר נמי בשבת פרק רבי עקיבא רב כהנא הוה קאים קמיה דרב והוה קא מעבר שושיבא אפומיה פירוש חגב חי טהור אמר ליה שקליה דלא לימרו קאכיל ליה ועבר משום אל תשקצו פירוש באוכל דבר חי ואמר רבא במכות מאן דמשהה נקביו עובר בבל תשקצו למדנו שהזהיר הבורא לישראל שלא ימאיסו עצמן לא באכילתן ולא בעניינן כי אם ינהגו בעצמן קדושה וכבוד ותניא בפרק אלו דברים והתקדשתם והייתם קדושים והתקדשתם אלו מים ראשונים והייתם קדושים אלו מים אחרונים כי קדוש זה שמן הטוב למדנו שהמפליג עצמו בשקוץ ממנהג שכיניו ובני עירו עובר בלאו עכ"ל פשטן של דברים אלו מורים שמה שכתב למדנו שהזהיר הבורא לישראל וכו' סובבים על שני הדברים הנכללים בלא תשקצו שהזכירם בתחלה ועל שניהם הוא אומר שהזהיר הבורא יתברך והם איסורי תורה מרן חיד"א ביעיר אזן מערכת הלמ"ד אות י"ט כתב דמהסמ"ק סי' פ' מוכח שהוא מן התורה ואם כן נוכל לומר שזו גם כן דעת רבינו יונה הנז"ל ועיין בדברי הרב ערוך השלחן יו"ד סי' קט"ז הבאתי דב"ק באות ח' שכתב שדעת הרא"ם בספר יראים והסמ"ק שהוא מדאורייתא: