שדי חמד כללים מערכת מ· רבי חיים חזקיהו מדיני
מפתחות למערכת המים · מפתח פרטי למצות עשה שהזמן גרמא
מצות עשה שהזמן גרמא דנשים פטורות אם הוא דוקא במצות דאוריתא או אף במצות דרבנן הדין כן (קל"ה):
בעירובי תבשילין שהיא מצוה דרבנן אם חייבות אף שהיא מצוה שהזמן גרמא משום דכיון דאיתנהו בקדושת היום דבלאוין חייבות יש לחייבן בכל הנמשך לקדושת היום (שם בד"ה וראיתי):
אם דעת רש"י לחלק בין מצוה דאוריתא לדרבנן במצוה שהזמן גרמא (שם בד"ה ודע):
אם יש לחלק בין מצוה דרבנן שהיא בקום עשה לאיסור דרבנן שהוא שב ואל תעשה (שם בד"ה וכל זה):
אם רשאות להחמיר על עצמן לקיים המצות שהז"ג ולברך ואם יש חילוק בין מצוה שהיא חובת גברא לאינה חובת גברא כמו טלית וסוכה (קל"ו):
המנהג פשוט לברך נשים על הלולב אבל על סוכה ושופר יש מנהגים חלוקים ואיך מנהג אשכנזים וספרדים (שם):
היכא דשוו אנפשייהו חובה לקיים איזו מצוה שהזמן גרמא אי מהני שיהיו חייבות לעולם על דרך שאמרו הפוסקים גבי תפלת ערבית שהיא רשות (שם בד"ה ונראה):
אם מה שאי אפשר לקיים המצוה באיזה זמן לא מפני שאין המצוה נוהגת באותו הזמן רק מפני איסור שיש באותו הזמן כגון מצות מעקה וקביעות מזוזה שהמצוה נוהגת בשבת ויום טוב אלא שמפני איסור שבת אסור לעשות מעקה או לקבוע מזוזה אין זה נקרא מצוה שהזמן גרמא (שם בד"ה ודע):
בדין מצוה שהזמן גרמא שפטורות הנשים אם יש חילוק בין מצוה שהיא חיובית למצוה שאינה חיובית (שם בד"ה ועוד יש):
אם מוזהרות בעשה דשביתת בהמה היכא דליכא לאו דהיינו כשאינה מחמרת אחר הבהמה דליכא אלא עשה דלמאן ינוח וגו' או פטורות משום דהוי מצות עשה שהזמן גרמא (כלל קל"ז):
עיקר הכלל הזה הוא בדין שביתת בהמה ונמשך מזה עוד איזה עניינים וסוף הכלל נעוץ בתחלתו (בד"ה ובעיקר):
מצות עשה שהזמן גרמא דנשים פטורות מדאוריתא אם יש לומר דחייבות מדרבנן (שם):
אם יש לחלק דדוקא בעשה שהוא בקום עשה לא חייבו אותן מדרבנן אבל בעשה שהוא מניעה אף אם פטורות מדאוריתא אפשר דחייבות מדרבנן (שם בד"ה אלא דאפשר):
בכל עשין דשבת יש לומר דחייבות משום דאיתקשו זכור ושמור כל שישנו בשמירה וכו' והוא הדין בכל העשין (שם בד"ה ומכל מקום וכו' ומשם והלאה):
ואם הדין כן גם ביום טוב וביום הכיפורים (בד"ה ובסימן ובד"ה והנה בשם אריה):
יום טוב הוא עשה ולא תעשה אם נשים מוזהרות בהעשה או פטורות משום דהזמן גרמא (שם בד"ה ומדברי התוספות וכו' ומשם והלאה ובד"ה שוב ראיתי שהגאון ובד"ה ויש להעיר ובד"ה וכדבריו):
אם יש לומר דרק בעשה שהוא בקום עשה הוא דפטורות כשהזמן גרמא אבל באיסור עשה שהוא מניעה דינו כלא תעשה ונשים חייבות (שם ומשם והלאה ובד"ה ובעיקר דין עשה):
אם בשביתת בהמה כשאינו מחמר אחריה איכא לאו או רק עשה דלמען ינוח (שם בד"ה וספר תיבת וכו' ומשם והלאה):
אם אפשר לדון על פי הטעם שכתבו הקדמונים במה שנשים פטורות במצוה שהזמן גרמא מפני שמשועבדות לבעליהן ולחלק על פי זה בין מצוה שהיא בקום עשה לאיסור עשה (שם בד"ה ובעיקר דין עשה ובד"ה ומצאתי):
אם יש לחלק בין איסור עשה המפורש בתורה ללאו הבא מכלל עשה לומר דבזה חייבות לכולי עלמא (שם בד"ה וראיתי להגאון):
אף אם נאמר דאיסור עשה שוה למצות עשה דכשהזמן גרמא פטורות מכל מקום אם יש באותו ענין לאו מוזהרות נמי על העשה (שם בד"ה והגאון מנחת):
איסור עשה שהזמן גרמא ובהתחלתו אין בו לאו ולא עונש ואחר כך יש בו לאו ועונש מה יהיה דין הנשים בהתחלתו ובסופו מי שדינן סופו בתר התחלתו והוי עשה שהזמן גרמא ופטורות או שדינן תחלתו בתר סופו וכיון דבסופו יש לאו חייבות גם בתחלתו או נאמר שפטורות בתחלתו וחייבות בסופו (כגון עינוי יום הכיפורים שמתחיל מיום התשיעי וכן עשה דתשביתו שמתחיל בערב פסח) (שם בד"ה ובהיותי עסוק):
כי היכי דאמרינן לענין שבת שנשים חייבות בכל המצות משום דאיתקשו זכור ושמור אי אמרינן כן ביום הכיפורים דחייבות בכל המצות כמו בשבת או אין למדין יום הכיפורים משבת לענין זה (שם בד"ה ובסימן):
אם נשים אסורות במלאכה בתוספת שבת ויום טוב אף דהוי הזמן גרמא (שם בד"ה עוד מצאתי):
אם יש סברא לומר דאף דישנן באיסור מלאכה בזמן תוספת אף דהוי הזמן גרמא מ"מ ביום טוב עצמו אינן בעשה דשביתה אלא בלאו גרידא (שם בד"ה שוב כתב):
להסוברים דתוספת שבת ויום טוב מדרבנן אם נשים מוזהרות בו או פטורות משום דהזמן גרמא (שם בד"ה ונסתפק):
באכילה דערב יום הכיפורים אם נשים מצוות (שם בד"ה ולענין אכילה):
אם חייבות בתפלת המוספין דלאו רחמי היא או פטורות משום דהזמן גרמא (שם בד"ה וכתב הגאון):
בעשה דתשביתו בערב פסח אחר חצות אם מוזהרות (שם בד"ה ובעשה דתשביתו):
בענג יום טוב דנפקא לן מעצרת תהיה לכם אם חייבות (שם בד"ה ולענין ענג):
אם חייבות לשמוע קריאת פרשת זכור או פטורות דהויא מצוה שהזמן גרמא (שם בד"ה ובדין קריאת):
ואם חייבות בקריאת הגדה או פטורות משום שהזמן גרמא (שם בד"ה ולענין קריאת):