אור ברסלב
שדי חמד כללים מערכת מ מערכת המ"ם › כלל רמב

שדי חמד כללים מערכת מ· רבי חיים חזקיהו מדיני

מערכת המ"ם · כלל רמב

כלל רמא

מכאן סמכו חכמים מן התורה כתב מרן חיד"א ביעיר אזן מערכה זו אות ט"ן וזה לשונו ומדברי הרמב"ן בחידושיו לכתובות בסוף המסכתא מוכח דכשאומר מכאן סמכו חכמים מן התורה הא והא איתא דהדרשה אסמכתא אמנם הוא מן התורה כשאר תורה שבעל פה עכ"ל ונראה דאין כונתו דבכל מקום שאומר כן רוצה לומר שגוף הדבר מן התורה ורק הדרשה אסמכתא שהרי בעירובי תבשילין אמרינן בריש פרק שני דביצה מכאן סמכו חכמים לעירובי תבשילין מן התורה אף שעיקר עירובי תבשילין מדרבנן הוא וכן הוא משמעות דבריו שבספר פתח עינים שהביא הרב מקנה אברהם במהדורא בתרא אות רס"ט וזה לשונו יש מקומות דאמרו מכאן סמכו והוא מן התורה עכ"ל מתבאר דלא ללמד על הכלל כולו קאמר אלא דאיכא הכי והכי ויש להרגיש על מה שכתב במקנה אברהם שם (אחר שהביא מה שכתב הרב קרבן אהרן בפרשת בהר על מה שאמרו בתורת כהנים תניא את ספיח קצירך מכאן סמכו חכמים שיהיו אסורים ספיחים בשביעית דמדלא אמרו מכאן אמרו חכמים או מכאן למדו ואמרו מכאן סמכו מוכח דהוא משום דהוא רק מדרבנן) וזה לשונו וכן כתב הרמב"ם בחידושיו בשילהי מסכת כתובות לאו דאוריתא דהא סמכו קתני עכ"ל ומשמע דגם הרמב"ן סובר כדמשמע ליה להרב קרבן אהרן דמשמעות לשון זה הוא דהוי רק מדרבנן ואילו ביעיר אזן הנ"ל כתב בהיפך כנז"ל וחידושי הרמב"ן הנ"ל אין אצלי לראות דב"ק ולפי הנראה מר קעסיק על מה שאמרו בש"ס דף ק"י עמוד ב' בפסקא רבי שמעון בן גמליאל אומר נותן לה ממעות קפוטקיא קסבר כתובה דאוריתא ולפי מאי דאפיך בש"ס בפרק קמא דף יו"ד עמוד א' רבי שמעון בן גמליאל הוא דאמר מכאן סמכו לכתובת אשה אהכי קאמר שמה שאמרו דאוריתא לאו דוקא דהא סמכו קתני והגאון מוהר"ץ הירש חיות בהגהותיו למסכת ביצה דף ט"ו עמוד ב' כתב דהלשון תמוה דקאמר מכאן סמכו לעירובי תבשילין מן התורה ומצינו לשון זה בפרק קמא דכתובות ולר"מ (צריך לומר ולר"ת) הוא דאוריתא ממש ואיני מבין מאי קשיא ליה דודאי אף אם נאמר דיש לשון זה בש"ס בדבר שהוא מדאוריתא וכלומר דהדרשה לבד היא אסמכתא מכל מקום ודאי גם בדבר שכל עיקרו מדרבנן שייך לומר לשון זה ולכן אף דעיקר עירובי תבשילין מדרבנן שייך שפיר זה:

מאה ברכות בכל יום (ק"מ):

מאי דהוה הוה (קמ"ב):

מאי לאו. הרגילות בש"ס הוא דדחי ואמר לא וכו' ואיכא דוכתי דאמר מאי לאו ולא דחי מידי (פ"ט):

מאי שייר (קמ"ד):

מאיס לגבי מצוה (קמ"ה):

מאן תנא (קמ"ו):

מדברי סופרים ומדבריהם ומדרבנן (קמ"ז):

מה לו לשקר (קמ"ח):

מודה בקנס דפטור אם הדין כן גם בקנס דרבנן (קמ"ט):

מודה בקנס וכו' אי חייב בבא לצאת

מודה בקנס דפטור אי איתיה בזמן הזה (קנ"א):

מודה בקנס ואחר כך באו עדים (קנ"ב):

מוחלפת השיטה (קנ"ג):

מומר לעכומ"ז (פ"ו פ"ז פ"ח קנ"ד קנ"ה קנ"ו):

(בסוף המפתחות יש מפתח פרטי לדיני מומר):

מוקצה אם הוא חמור כשל תורה (זק"ן):

למאן דאמר דמוקצה הוא מדאוריתא אם הוא דוקא בשבת ויום טוב הסמוכים או בכל שבת דעלמא הדין כן (חק"ן).

מורסן (קנ"ט):

מושך בערלתו (ק"ס):

מזוזה (קי"ב עד סוף כלל קל"ב):

(בסוף המפתחות מערכה זו יש מפתח פרטי למזוזה קחם משם):

מחוסר זמן (קס"א):

מחוסר מעשה (קס"ב):

מחילה (קס"ג):

מחיצה (ץ'):

מחלוקת במציאות (קס"ד):

מטיל מום בבכור (קס"ה):

מי איכא מידי דלישראל שרי ולעכו"ם אסור (קס"ו):

מי לא אמר פלוני (צ"א):

מיגו (קס"ז):

מיגו דאי בעי עביד אי אמרינן במידי דאי עביד איכא איסורא דרבנן (קצ"ט):

מיד (קסח):

מילי לא מימסרן לשליח (קס"ט) ס

מין במינו (קע"ה):

מיעוט אחר מיעוט לרבות (קע"ו):

מיעוט לשותפות ישראל או עכו"ם (קע"ח):

מיעוט רבים שנים (קע"ז):

מיעוטא דחייש רבי מאיר אם הוא מדאוריתא ובמיעוטא דמיעוטא

תוכן העניינים

שדי חמד כללים מערכת מ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה