שדי חמד כללים מערכת מ· רבי חיים חזקיהו מדיני
מערכת המ"ם · כלל רלז
מתוך שהותרה הוצאה לצורך הותרה שלא לצורך ומיהו בעינן שיהא מיהא צורך קצת (אף שאינו צורך אוכל נפש) כמבואר בדברי הפוסקים ואם הוא שלא לצורך כלל הוא מחלוקת הקדמונים אם אסור מדאוריתא או אינו אלא מדרבנן עיין בדברי מרן הבית יוסף ריש סימן תקי"ח ובין למר ובין למר נראה דכשיצאו ישראל ממצרים עדין לא נאסר להם הוצאה שלא לצורך כלל ובכן יש לפקפק קצת על דברי הגאון רבצ"ך (בעל ספר ראשית ביכורים) הובאו דבריו בספר בנין שלמה להגאון אחיו יחי' בהקדמה שניה דף ו' עמוד ד' והבאתי דב"ק לקמן במערכת השי"ן אות ס"ב (בד"ה ואם מוזהר) עי"ש ובר מן הדין הרי כתבו הפוסקים דמותר להוציא כלים משום חשש גניבה או שאר פסידא עי"ש בדברי הרמ"א בס"א ואם כן היה מותר לישראל להוציא הכלי כסף וזהב שלקחו ממצרים משום פסידא ודוחק לומר שלא התירו אלא כשאי אפשר בענין אחר אבל כשאפשר להוציא על ידי בהמתו אם נאמר דאין שביתת בהמתו נוהגת ביום טוב אסור להוציא על ידי עצמו ויותר נכון בעיני לומר דהאוכלים שהיו צריכים להם בלכתם בדרך לקחו אתם על שכמם להיותם מצויים להם לעת האוכל אבל הכלי כסף וזהב שלא יצטרכו להם בדרך הטעינום על חמוריהם כי רק כשיגיעו לישוב יצטרך להם ויש לעיין במפרשים איך דעת רבי אליעזר במתוך שבשו"ת מוהר"ם שיק ארח חיים סימן רפ"ב כתב דרבי אליעזר לית ליה מתוך שהרי רבי אליעזר הוא מתלמידי בית שמאי ואינהו לית להו מתוך ועל פי זה הקשה על התוספות בשבת דף צ"ה ד"ה והרודה ולפי הנראה מה שכתב שם דסברת התוספות אינה אלא לרבי אליעזר אין הדבר כן אלא קושית התוספות הוא לרבנן וצריך עיון היטב לעת הפנאי בלי נדר וזאת לזכרון (כשאתיישב בזה בס"ד צריך לרשום זה בפאת השדה בחלק הכללים מערכת האל"ף אות ע"ז בד"ה ולפי דרכנו למדנו):