שדי חמד כללים מערכת מ· רבי חיים חזקיהו מדיני
מערכת המ"ם · כלל רכז
מראית עין. דבר שאסור משום מראית עין אי ליכא למיחש למראית עין דבני העיר אי אסרינן משום מראית עין דאורחים דעת הגאון נודע ביהודה במהדורא קמא בחלק ארח חיים סימן י"ב דחיישינן לאורחים וחזק סברתו בתניינא סימן ל"ח ומדברי הגאון פני יהושע בתשובה חלק ב' סימן ב' שרמז אליה הגאון שערי תשובה סימן רמ"ד סעיף קטן ה' נראה קצת שסובר דלא חיישינן משום אורחים אך אינו מוכרח כמו שיראה הרואה ומדברי מרן החבי"ף בספר לב חיים חלק ב' סימן נ' נראה דלא חייש לאורחים כל שדרך בני העיר הוא בענין שאין לחוש למראית העין ובמקום אחר תמהתי עליו דאחר שכבר ראה וידע תשובת הגאון נודע ביהודה הנ"ל (שהזכירה שם) איך כתב כן אך שם רמז תשובת הרשב"ץ חלק ב' סימן קס"ז ולפי שאין אצלי שו"ת הרשב"ץ כתבתי לאחד המיוחד מרבני דורנו אהובי חביבי יצ"ו וכתב לי דמבואר בדבריו דדבר שאיסורו משום מראית עין אם הדבר מורגל וידוע ביניהם שאין הישראל עושה אלא בדרך המותר שרי ולא חיישינן לאורחים שאין יודעים מזה כדאיתא בירושלמי לענין שביעית ולמד מזה לענין שבת ומובן שעל זה סמך בלב חיים הנ"ל וכתב עוד דבשו"ת נדיב לב חלק א' סימן יו"ד התיר בנדונו משום שהדבר ידוע וכו' ושהביא שו"ת הרשב"ץ הנ"ל וידידי הנ"ל נר"ו פקפק על דבריו דלמה לא חש לאורחים דאף דהרשב"ץ לא חש להכי מכל מקום הרב זרע אמת בחלק ג' סימן ה' העלה לחוש לאורחים ונדחק ליישב דאפשר שבנדון הנדיב לב כן המנהג בכל העולם ואהכי לא חש לאורחים אלו תורף דב"ק נר"ו ובהיות כי אין הספרים הנ"ל אצלי לא אוכל לדבר מה שנראה לי בדרך השערה שהגאון נדיב לב סמך בכל כחו על דברי הרשב"ץ ולא חש או לא ראה דברי הגאון זרע אמת חלק ג' הנ"ל ועל דברי הירושלמי שהזכיר הרשב"ץ עיין נודע ביהודה תניינא חלק ארח חיים סימן ק"א שכתב לחלק דדוקא בשביעית דאיסורו קל לא חיישינן לעוברים ושבים אבל באיסור שבת דחמיר חיישינן ורב אחד שהביא שם כתב לחלק בענין אחר דדוקא בשביעית שנמשך זמנו הרבה הוא דלא חיישינן והגאון מוהריש"ן בציון ירושלים בהשמטות (שבריש סדר זרעים) להירושלמי בשלישי דשביעית הלכה א' דף ז' עמוד ב' (מדפוס זיטאמר) לא נחה דעתו במה שחילק הרב הנ"ל והסכים למה שחילק הנודע ביהודה והגאון כתב סופר בסימן מ' שקיל וטרי בזה והביא דברי הנודע ביהודה קמא ותניינא סימן ל"ח הנ"ל (ולא ראה דבריו שבסימן ק"א הנ"ל) ודעתו לחלק דדוקא בדבר שיש לחוש למראית העין דבני ביתו או למראית העין דאורחים כיון שעל כל פנים יש חשש דשמא יחשדהו אחד משנים הנ"ל אסור משום מראית העין אבל בדבר שידוע בבירור שהאחד מהנ"ל לא יחשדהו ורק על השני יש חשש לא אסרינן מפני מפני מראית העין ולכן בדבר שבודאי לא יחשדוהו האורחים ורק החשש משום בני ביתו וכן בהיפך בדבר שבודאי בני ביתו לא יחשדוהו ורק החשש משום האורחים בכל כי האי גוונא לא חיישינן לאסור משום מראית העין וכן כתב שם סימן מ"א (ד"ה ולפענד"ן) וביאר הדברים עוד עי"ש ובסימן מ"ג כתב דהרב השואל רצה לסמוך על מה שכתב הגאון חתם סופר ארח חיים סימן ס' דלא חיישינן לאורחים במקום שרבים מבני ישראל דרים וידעו ויבינו אם לא עשה בדרך המותר ולא חציף אניש כולי האי לעשות בפרהסיא באיסור והשיב על זה דבעת שכתב כן החתם סופר לא היה הדור פרוץ כל כך לחלל שבת בפרהסיא אבל לא בזמן הזה שרבו המתפרצים וגם החתם סופר לא כתב כן אלא לסניף בעלמא וכו' אלו תורף דב"ק: