שדי חמד כללים מערכת מ· רבי חיים חזקיהו מדיני
מערכת המ"ם · כלל רכג
מקח וממכר. כשיש לו לקנות ולמכור מישראל וממצרי דקימא לן דעמיתך קודם כמו שדרשו בתורת כהנים בפרשת בהר על פסוק וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אם הוא דוקא כשהישראל והמצרי מוכרים בשוה או אף כשמוזיל המצרי צריך לקנות ולמכור לישראל מה שכתוב בקונטרס פאת השדה שדי חמד חלק א' בחלק אסיפת דינים במערכת בית הכנסת אות ג' (בד"ה ומה שציינתי) נכון בעיני להעתיקו פה בסיעתא דשמיא והדברים אמורים שם על מה שכתבתי בשדי חמד חלק אסיפת דינים מערכת בית הכנסת אות ו' לענין כשיש אומנים ישראלים שיכולים לבנותו אם יכולים לבנותו על ידי מצרים שבונים יותר בהידור ועל זה הבאתי בפאת השדה שם דברי הרבנים מעשה אברהם וישרי לב ועוד כמה רבנים ובנוגע למאי דקמן כתבתי שם בזה הלשון:
ומה שציינתי בנדפס לעיין בדברי הרבנים דרך המלך בפרק י"ב מהלכות שכנים ומטה אהרן בחלק ב' דף מ"ט ובית אהרן קריספין דף מ"ט. היינו דהרבנים הנ"ל שקלו וטרו בהא דתורת כהנים אם הוא דוקא כשהישראל מוכר במקח שמוכר העכו"ם או אף אם הישראל מוכר ביוקר מהעכו"ם חייב לקנות מהישראל וכל המשא ומתן שלהם היא על דברי הרמ"א בתשובה סימן יו"ד על הספרי הרמב"ם שהדפיסם הרב מוהר"ם פאדווא והדפיסם גם כן אדון אחד מצרי ואסר הרמ"א לקנות מהאדון המצרי עד שימכור הרב אף שהאדון מוכר בזול ממה שמוכר הרב וכתב ביסוד השלישי הטעם לזה על פי דברי התורת כהנים והוכיח דהתורת כהנים קאמר אף כשהישראל מוכר ביוקר מהעכו"ם שאפילו הכי צריך לקנות מהישראל עי"ש שהוכיח מהסוגיא דלגר במתנה ולעכו"ם במכירה דלגר בנתינה קודם ועל זה הקיפוהו בהלכות הן במה שהבין מהתורת כהנים והן במה שהוכיח מהסוגיא דלגר אשר בשעריך גם הגאון חתם סופר בחלק חשן משפט סימן ע"ט קרוב לסופו (בד"ה וגם החרם בכתב) הקשה על הרמ"א ממה שכתב הטור בחשן משפט סימן קנ"ו בשם הרמ"ה ויישב קושיתו אך בחלקות ישית בין סחורה שהיא שייכה גם למצרי לספרים עי"ש והמעיין בגוף דברי הרבנים שרשמתי יראה שכתבו בשם הרשב"ץ בחלק ב' סימן קנ"א שכתב כדברי הרמ"א דההיא דתורת כהנים איצטריך דאפילו אם הישראל מוכר ביוקר מן המצרי וכתבו שהרב כנסת הגדולה בחשן משפט חלק ב' סימן רכ"ז הביא דברי הרמ"א בשתיקה ומתוך דברי הגאון חקרי לב בחלק חשן משפט סימן לק"ט שהביא הרב בית אהרן (בד"ה וראיתי לעט"ר) נראה שסובר שאם החילוק הוא דבר מועט צריך לקנות מהישראל וזהו שכתבתי בנדפס דלדעת כמה פוסקים גם כשיצטרך למכיר לישראל בפחות צריך הוא למכור לישראל בדוקא עי"ש ועתה ראיתי לגדול בדורנו הרב חוהרא"ף יצ"ו בספר ויקרא אברהם בפרשת בהר דף קמ"ט ע"ב ובספר אברהם אזכור דף ל"ד אות רג"ע שציין בענין זה ספרים רבים שאין מצויים אצלי לעיין בהם ואתה תחזה בשו"ת דבר אליהו לגאון בדורנו מוהר"ר אליהו לערמאן יצ"ו בסימן ע"ח במה שנשאל בענין אריגת בגדים שהיו נותנים הסוחרים לארוג הבגדים על יד האורגים האומנים שבעירם ובאו אומנים מעיירות אחרות ונתנו הסוחרים להאומנים ההם לארוג וטוענים אומני העיר שלהם הקדימה והסוחרים טוענים שמה שנותנים להאומנים שמעיירות אחרות הוא לפי שהם עושים בזול והאריך הרב יצ"ו במה שאמרו עניי עירך קודמין ובד"ה והנה נסתפקתי הביא סברת הרמ"א בתשובה הנ"ל ופקפק על דבריו וסיים אמנם מי יבא אחר הרמ"א שפסק דאף היכא דמוזיל גביה עמיתך קודם עי"ש דב"ק ורמז אליה שם בריש סימן ח"י עיין שם ובמה שכתבתי שנראה שאם החילוק שבין המצרי לישראל הוא דבר מועט צריך לקנות מישראל הנה נדפס מקרוב ספר יקר מרבה תורה על הלכות רבית לידידי הגאון מוהר"א פוסק יצ"ו שהביא בכיוצא לזה בשם ספר שער משפט סימן צ"ז לענין הלואה לישראל בחנם ולמצרי ברבית דאם הרבית מועט ישראל קודם וכו' עיין שם: