שדי חמד כללים מערכת מ· רבי חיים חזקיהו מדיני
מערכת המ"ם · כלל ריח
מצות אם בטלות לעתיד לבא או לא הוא מחלוקת בש"ס והכי קימא לן ואם יש לחלק בין מצות עשה למצות לא תעשה ובפירוש לעתיד לבא האמור בזה איזה זמן הוא ועוד כמה עניינים בזה היה כתוב בקונטרס זה במערכה זו ונדפס בספרי דברי חכמים סימן ג"ן שוב נתחדשו לי איזה דברים וכתבתים בפאת השדה למערכת הגימ"ל (הוא שדי חמד חלק י"א) בכלל ז' גם נדפס אחרי כן קובץ הפסגה וראיתי שם שכתב רב גדול בדורנו יצ"ו שם בחלק ד' צד 52 והבאתי תורף דב"ק בפאת השדה שם לך נא ראה ועיין בחידושי הגאון מוהר"ץ הירש חיות בפרק אלו טריפות על מאי דאמרינן בדף ס"ז עמוד ב' לויתן דג טהור הוא וידידי הגאון אבד"ק מ' לודאש מחבר ספר היקר ילקוט הגרשוני יצ"ו במכתבו בשנת תרח"ן כתב לי בענין זה בשם ספר ערוך לנר לסנהדרין ובשם קובץ תל תלפיות ואין מצוי אצלי ואלה דב"ק:
בחלק דברי חכמים סימן ג"ן הביא קושית הרב בית הלל דרבי יוחנן אדרבי יוחנן דמדמתיר לעשות תכריכי המת מכלאים משמע דסבירא ליה מצות בטלות לעתיד לבא ואילו רבי יוחנן עצמו אמר בסנהדרין דף צ' עמוד ב' דתחיית המתים מן התורה מדכתיב ונתתם ממנו את תרומת ה' לאהרן וכי אהרן לעולם קיים ותירץ הרב שער החצר על פי דברי הרב נחלת בנימן דאף למאן דאמר בטלות היינו הלא תעשה אבל המצות עשה אינן בטלות הנה בתל תלפיות היוצא שנה שנה כתב במכתב ה' משנת תרנ"ח אות כ"ד בשם ספר נועם מגדים גם כן כדברים האלה על קושית הנ"ל וכתב דבזה מובן למה עשה דוחה לא תעשה והיינו משום דהלא תעשה עתידה להתבטל והעשה לא תתבטל לעולם יעויין שם (ונראה לי דבזה מיושב מה דמקשין בפסחים דף ה' עמוד ב' דאמר רבא שמע מינה מדרבי עקיבא תלת אמאי לא אמר גם שמע מינה מדרבי עקיבא דיום טוב הוי עשה ולא תעשה דאם לא כן לא מוכיח רבי עקיבא מידי דיש לומר עשה דתשביתו דוחה לא תעשה דיום טוב ולפי זה אתי שפיר דאפילו אי יום טוב רק לא תעשה גרידא גם כן לא דחי ליה עשה דתשביתו דכל הטעם דעשה דוחה לא תעשה הוא משום דהעשה לא תתבטל לעולם והלא תעשה תתבטל אם כן כיון דעשה דתשביתו הוא רק משום הלאו דבל יראה או משום לאו דאכילת חמץ כדדייק קרא אך ביום הראשון תשביתו כי כל אוכל וגו' וכיון דזה יתבטל לעתיד גם העשה דתשביתו יתבטל ולא שייך עשה דוחה לא תעשה) אך באמת גוף הסברא לחלק בזה בין מצות לא תעשה למצות עשה פורחת באויר ואין לה על מה שתסמוך וכמו שכתב גם הדר"ג שם דאיפכא מסתברא דאם נסבול דיפטרם ה' מעול המצות המעשיות מי יאמין שהרשות נתונה להם לעבור על האיסורין וליישב קושית הרב בית הלל אומר על פי מה שכתב הגאון מאלטונא זצ"ל בספר ערוך לנר סנהדרין דף צ' וזה לשונו אלא מלמד שעתיד לחיות וישראל נותנים לו תרומה פירש רש"י שעתיד לחיות לעולם הבא וקצת קשה איך שייך תרומה לעולם הבא שאין בו לא אכילה ולא שתיה ויש לומר דמאי דאמר כאן שעתיד לחיות היינו כשיבא משיח אף דאז עוד עדין ליכא תחיית המתים מכל מקום יחיו משה ואהרן ובניו להורות העם הדרך אשר ילכו בה כימי צאתם מארץ מצרים ואז יתנו לו תרומה דאז עולם כמנהגו נוהג כדאמר שמואל אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות לבד עכ"ל בקצת קיצור וכן כתב עוד בדף צ"ב עמוד א' ברש"י ד"ה לאחר שיחיו וזה לשונו עיין במהרש"א וכו' ולעניות דעתי דברי רש"י מדוייקים וכו' ולכן פירש דקאי על הצדיקים שיחיו לעת ביאת המשיח כדאמרו רז"ל דצדיקים גדולים יחיו מיד לעת ביאת המשיח וכדאמרינן לעיל שאז יותן הארץ לאבות הקדושים ותרומה יותן לאהרן וכדכתבנו לעיל וכו' יעויין שם ועל פי זה סרה מהר קושית הרב בית הלל דלאחר התחיה סבירא ליה לרבי יוחנן מצות בטלות אבל בימות המשיח דעולם כמנהגו נוהג בודאי יהיה שם קיום המצות וכדכתב גם הדר"ג בשם היעב"ץ בהגהותיו למסכת ראש השנה ואז יותן התרומה לאהרן כן נראה לי ברור וניכרים דברי אמת:
גם ידידי הרה"ג מוהר"ר ירוחם מאיר לערנער אבד"ק ראדזין יצ"ו במכתבו בשנת תרח"ן כתב לי על דברתי בדברי חכמים סימן ג"ן הנ"ל וזה לשונו ראיתי בספרו היקר דברי חכמים סימן ג"ן מביא דברי הרב יעב"ץ בהגהותיו למסכת ראש השנה על מה שאמרו מהרה יבנה בית המקדש ויאמרו אשתקד וכו' שכתב וזה לשונו שמע מינה דמצות אינן בטלות לעתיד לבא וי"ל תחיית המתים הוא אחר ימות המשיח אבל בימות המשיח שיבנה בית המקדש אין בינם לעולם הזה אלא שעבוד מלכיות וכן לענין קיום המצות אין חילוק עכ"ל ולפי זה דחה כבוד תורתו הוכחת יערות דבש וכו' והנה הרב יעב"ץ אשתמיטתיה ש"ס ערוכה שבת (קנ"א עמוד ב') דאיתא והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ אלו ימי המשיח שאין בהם לא זכות ולא חובה ופליגא דשמואל דאמר שמואל אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות וכו' ולפי פירוש הרמב"ן שלא יהיה להם בחירה ורצון ממילא לא יהיה שייך בהם קיום המצות וגם לפי פירוש רש"י שפירש לא זכות לא דבר לזכות בו שכולם עשירים ולא חובה לאמץ לב ולקפוץ יד הוא הכוונה שיהיו המצות בטלות דאי לאו הכי למה לא יהיה חפץ באלו הימים כיון דקיימו מצות וגם עשירים יהיו אבל כן הוא כוונת רש"י אף על פי דהמצות יהיו בטלין מכל מקום מקרא דלא יחדל אביון משמע אפילו לימות המשיח יהיה מצות צדקה נוהג לזה כתב רש"י שיהיו כולם עשירים ואפילו מצות צדקה לא יוכלו לקיים ופליג אדשמואל ובפרט שאר המצות ודאי יהיו בטלין ובזה ניחא מה שלא יהיה להם חפץ באלו הימים נמצא מאן דסבר מצות בטלות הוא לימות המשיח ומאן דסבר אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות סבר דאינן בטלות נמצא דהוכחת יערות דבש אתי שפיר:
ומה שהקשה הרב יעב"ץ מה שאמרו בגמרא ראש השנה מהרה יבנה בית המקדש ויאמרו אשתקד וכו' על מאן דאמר דסובר מצות בטלות לעתיד לבא נעלם ממנו מה שאיתא בירושלמי מעשר שני (פרק ה' הלכה ב') אמר רבי אלעזר זאת אומרת שבית המקדש עתיד להבנות קודם מלכות בית דוד וממילא אצל בנין בית המקדש שיהיה קודם ימות המשיח יהיו אכתי מחוייב במצות: