אור ברסלב
שדי חמד כללים מערכת מ מערכת המ"ם › כלל קצח

שדי חמד כללים מערכת מ· רבי חיים חזקיהו מדיני

מערכת המ"ם · כלל קצח

כלל קצז

מצוה שעושה האדם כשהוא ישן אם יוצא ידי חובתו. רשמתי במערכת היו"ד:

ואם מקיים המצוה בחנם היינו בהיות לאל ידו לקיימה בקנין כספו הוא מקיימה במה שנותנים לו במתנה אם מקבל עליו שכר. הנה הרב טהרת המים בשיורי טהרה במערכה זו אות צ"ו כתב הבא לעשותה חנם כגון שנתנו לו במתנה אינו מקבל שכר מאותה מצוה שמקיים הרב יוסף אברהם בפרשת חיי שרה ד' ל"ה ע"ב בשם זהר הקדוש ועיינתי בגוף הספר ולא הראה מקום לדברי זהר הקדוש וכנראה כונתו למה שכתוב בפרשת תרומה ד' קכ"ח ע"א עיין שם להבות דב"ק וכן כתב הרב החסיד בספר החרדים בהתנאים המוטלים על האדם בקיום מצות ה' התנאי הטו"ב הוא שאם אפשר להשיג המצוה בחנם ובשכר יקנה אותה ולא יעשנה בחנם והביא לשון זהר הקדוש הנ"ל מאן דבעי לאשתדלא במצוה ולאשתדלא בקודשא בריך הוא איצטריך דלא לאשתדלא ביה בריקניא ובמגנא ואמרו המקובלים שראוי לאדם שיתן בעד המצוה מה שישאלו ממנו בפעם הראשון ולא ישתדל שיתננו לו בפחות ממה ששאל כדרך התגרים וכל שכן שלא יאמר בפיו איני רוצה מצוה זו בכל כך ממון והאומר כן הוא בכלל כי דבר ה' בזה והרב האר"י כשקנה אתרוג או שאר מצות היה נותן מה שרצה המוכר בפעם הראשון ולפעמים היה מניח סך רב ואמר להמוכר קח לך מה שתחפוץ וקן לי זה למצוה אלו תורף דברי הרב ספר החרדים והרב ספר הברית הביאם בחלק ב' פרק ד' כיוצא לזה כתב בספר נחלת יעקב (שמחובר בו ספר אבני שהם) בסוף פרשת במדבר לענין ללמוד תורה בחנם כי יש קליפות הגורמים שכחה היונקות מקליפה הנקראת חנם גימטריא צ"ח כנגד צ"ח קללות ובתורה שלומד אדם בחנם מכניע ומחליש קליפת חנם וכו' נמצינו למדין שבין בקיום המצות ובין בלימוד התורה צריך לעשות בענין שלא יהוה בהנאת ריוח או במניעת חסרון כיס כי כל אשר לאיש יתן בעד קיום המצות ולימוד התורה לעשות רצון אבינו שבשמים ומכל מקום ודאי אם אי אפשר לאדם לקיים המצוה בקנין כסף אלא בחנם בודאי אין לו להתבטל מהמצוה מפני זה כמו שמתבאר מלשון, ספר החרדים הנ"ל וראיתי בספר מועד לכל חי סימן כ"ג אות מ"ג שכתב בשם ספר נכ"י (נוהג כצאן יוסף) דף ע"ט ע"ב דלפי הזהר הקדוש פרשת תרומה הוא שלא לברך על האתרוג שלוקחו בחנם דהקליפות יונקות מאותן המצות הבאות בחנם וספר זה אין אצלי ולא ידענא היכא קאי אי בדאפשר ליה בקנין כספו ומה טעם לחלק בין קיום המצוה להברכה ומי שנמצא בידו ישכיל בכוונתו ומצד הסברא נראה שלא נאמרו דברים אלו לעכב ולבטל המצוה או הברכה מפני זה אלא שכן ראוי לעשות להראות חבתו בתורה ובמצות בגופו ובממונו

ומי שאין בידו לקיים המצוה אם חייב לחזור על הפתחים לקבץ ממון כדי להשיג המצוה. הנה מרן החבי"ף בספר נשמת כל חי חלק א' סימן ז"ן נשאל אם מותר לתלמיד חכם לשאול מהבריות כדי לקנות ספרים ללמוד בהם ויהיו הקדש לעולם והביא לזה מה שאמרו בירושלמי פרק קמא דפאה הלכה א' על פסוק כבד את ה' מהונך דתני רבי שמעון בן יוחאי גדול הוא כבוד אב ואם שהעדיפו הקב"ה על כבודו דלגבי קיום המצוה נאמר מהונך ממה שחננך אם חננו בתבואות מפריש תרומה וכו' ועושה סוכה ולולב וכו' ואילו גבי כבוד אב אמר סתם כבד את אביך בין יש לו ובין אין לו חייב לסבב על הפתחים דמשמע דמשום קיום מצות (זולת כבוד אב ואם) לא הותר לו לשאול צדקה מאחרים וכו' ושוב דחה דתלמוד תורה שאני דשקולה ככל המצות וכו' ועוד אמר מר דאין הכי נמי דמשום קיום מצוה אינו חייב לחזור על הפתחים אבל אם רוצה אפשר דמותר דאף דחיובא ליכא איסורא נמי ליכא וציין באר היטב ארח חיים ריש סימן כ"ה ושוב צדד דאולי זה נכנס בסוג מה שאמרו כל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט וציין לעיין בארח חיים סימן חב"ע וסימן תרמ"א ובתשובות הרדב"ז החדשות סימן תרס"ג ובקונטרס יעקב לחק (שבסוף ספר שבת של מי) בלימוד ג' אלו תורף דב"ק ובספרו גנזי, חיים אות קי"ט ציין הרבה בזה ולא פניתי לעיין בבקיאותו:

ומכבוד המצוה הוא ליזהר שלא לחשוב ולהרהר בעסק ואופן עשייתה כשהוא במקומות המטונפים כמו שכתב הרב בית השואבה בדינים השייכים למצות עשיית הסוכה אות ד' בשם הרב הלק"ט בחלק ב' סימן כ"ז וכן כתב הרב מוהר"ם פאפיראס בספר אור צדיקים סימן א' אות י"א שאין להרהר בבית הכסא בשום צורך מצוה אלא יהרהר שם בהוצאות ביתו או בבניינים נאים ומצויירים:

ומצוה דאוריתא דקימא לן דכשמסופק בה עושה אותה מספק אם צריך לברך עליה. עיין לעול במערכת הלמ"ד כלל קמ"א אות ס':

והא דעל כל פנים מחוייב הוא לקיים המצוה מספק אם יש לומר דדוקא אם הוא כעין ספק קרא קריאת שמע ספק לא קרא דבמה שחוזר וקורא יוצא בבירור מידי ספק חיובו ממה נפשך אבל היכא שיש עליו חיוב ודאי והמעשה שיעשה לא יוציאנו מידי ספקתו לעולם אם נפטר מחיובו אינו מחוייב להחמיר כיון שאין תקונו מבורר על ידי מעשה זה ועדין נשאר בספק לעולם או לא מחלקינן בהכי עיין בספר עין התכלת דף פ"ה מאות מ"א והלאה:

ומצוה שעושים אותה הרבה בני אדם בשותפות כל אחד נוטל שכר כאילן עשאה כולה לבדו ומטעם זה נוהגים כל בית ישראל לעשות חברת ש"ס ומחלקים הש"ס בין כמה בני אדם שכל אחד לוקח מסכתא אחת ועושים סיום פעם אחת בשנה ושורת הדין נותנת שיטול כל אחד שכר טוב כאילו למד כל הש"ס כולה וכמו כן מה שנוהגים שעושים החברה לכתוב ספר תורה בשותפות הדין נותן שכל אחד יקבל שכר כאילו כתב כל הספר תורה לעצמו ולא כן הדין בענין עבירה חס ושלום כי מדה טובה מרובה כן העלה ידידי הגאון אבד"ק ניזגוב יצ"ו בספרו הבהיר נחלה לישראל בהתשובות סימן יו"ד אות ט"ז לך נא ראה דברי קדשו ועוד לו שם בסימן ט"ז אות ט' ואות ל"ז ובסימן ל"ז אות כ"ד ואות מ"ד ובספרו הבהיר שו"ת הד"ר סימן כ"ט אות קטו"ב:

תוכן העניינים

שדי חמד כללים מערכת מ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה