שדי חמד כללים מערכת מ· רבי חיים חזקיהו מדיני
מערכת המ"ם · כלל קצד
מעלין בקדש וכו'. דבר שאינו ראוי לקדושה חמורה רק לקדושה קלה ממנה ואם לא יעשוהו לקדושה קלה יצטרך גניזה עיין להרבנים בכור שור בחידושיו למגילה ד' כ"ו על דברי הטורי זהב א"ח סי' דק"ן סק"ז פרי מגדים במשבצות שם ונהר שלום וחקקי לב א"ח סי' ז' ונודע ביאודה תניינא יו"ד סימן עק"ד ד"ה ראיה שלישית דברי מנחם נר"ו בסי' קנ"ג דף ע"ה ע"ד ויפה ללב נר"ו בסי' דק"ן פתח הדביר ח"ג בהשמטות לחלק ראשון דף ש"י עמוד ראשון וע"ב ישרי לב ד' ו' ע"ג בית שלמה בחלק ארח חיים סימן כ"ה ד' ט"ו ע"ג קובץ יגדיל תורה קונטרס ה' סי' ל"ד אות ב' עיקרי הד"ט א"ח סי' ח' אות ו' שו"ת שואל ומשיב מהדורא קמא ח"ב סי' כ"ה תשובה מאהבה סי' ט' הבאתי תורף דב"ק לקמן במערכת הסמ"ך אות ז' ובשבילי דוד ליו"ד בסוף סימן פא"ר כתב דהט"ז לא התיר אלא בתשמישי קדושה לא בגוף קדושה וכמו שחילק בתשובה מאהבה. ובהקדמת ספר אבן שתיה ובספר בית אוצר ריש סימן ט"ו ובשו"ת תפארת זיו סימן ו' ובספר יבא הלוי בסי' קנ"ד דף ט"ו ובספר ילקוט הגרשוני חלק ראשון דף י"ט ד"ה גניזה תורה מציון שנה שלישית (תרנ"ח) חוברת ג' דף ד' ע"ב אות ו' נחמד למראה ח"ב ד' רי"ח והלאה:
ודין זה מעלין בקדש נראה מדברי הרב כנסת הגדולה א"ח סי' שס"ו שאינו אלא בסתם אבל אם התנו עם החזן לסלקו בכל עת שירצו הרשות בידם לסלקו והרב מעשה אברהם בחלק ח"מ סי' י"ד ד' ר"ב כתב בשם הרב חקרי לב ארח חיים סימן ח"י דף למ"ד ע"ד שתמה על הכנסת הגדולה מנא ליה הא ויש לדון מההיא דיומא ד' י"ב דלא מהני תנאי מדאמרינן דאם אירע פסול בכהן גדול ומנו אחר תחתיו שני אינו עובד לא בכהן גדול משום איבה ולא בכהן הדיוט משום מעלין בקדש ולא מורידין והרי מינוי השני אנן סהדי דלא היה אלא עד שיטהר הראשון והוי ליה כאלו התנו ואפילו תימא דמכל מקום לא חשיב כתנאי מפורש אכתי קשה אם איתא דמהני תנאי הוה להו להתנות עמו שאין ממנים אותו אלא עד שיטהר הראשון כדי שלא יהא נפסל לעבודה לגמרי אלא ודאי דלא מהני תנאי אלו תורף דב"ק ופסק כן במעשה אברהם ויש להתיישב במה שהביא שם בחלק א"ח סי' כ"א עיי"ש:
וכתב ארעא דרבנן באות שפ"ה דאף דמאי דאמרינן הכי לגבי כלי שרת הוא מדאוריתא מכל מקום לענין שררה דאמרינן הכי בברכות דף כ"ח הוא מדרבנן ומשום הכי אמרו שם גמירי מעלין בקדש וכו' ועיין במה שרשמת בזה במערכת הגימ"ל אות מ"ז והגאון חקרי לב בספרו מערכי לב דרוש ז"ן ד' קז"ך ע"ג חולק עליו דגם בשררה הוא מדאוריתא ועיין בזה להרב נחמד למראה בח"א ד' קצ"ז ע"ב והרב חי"א בספר אחי וראש בדרוש י"ג ד' מ"ט ע"ג הגם שדחה מה שהשיג החקרי לב על הארעא דרבנן מסוגיא דיומא ד' י"ג (גבי כהן גדול שנמצא בו פסול ומינו אחר דאמר ר' יוסי שני אינו ראוי לכהן הדיוט משום מעלין בקדש ולא מורידין ומוכח מדברי המפרשים דהוא מדאוריתא דלא כהארעא דרבנן) דאין מזה השגה משום דגם הרב ארעא דרבנן מודה בכהנים דדמו לכלי שרת ולא אמר אלא בשאר שררות מכל מקום כתב דמוכח מדברי רבינו מוהריק"ו בשרש קס"א שלא כדברי הרב ארעא דרבנן שכתב דמעלין בקדש ולא מורידין מקל וחומר נפיק דהמלכות למדו בכריתות דהוי מדין תורה דכתיב למען יאריך ימים על ממלכתו וכו' ובסיפרי מרבינן שאר כל המנויין דהוי ירושה דכתיב בקרב ישראל כל שררה שבישראל בנו יורשה כל שכן שאין להעבירו עכ"ל מוהריק"ו דמזה מוכח דגם בשאר שררה מן התורה הוא דאין מורידין וכן הוכיח ממה שאמרו בירושלמי סוף הוריות (גבי דהוו עלין ונפקין קדמאי וכו' דאמר ר' אמי קרש שזכה לינתן בצפון וכו' דשמעינן דשררה דמי לכלי שרת עיי"ש) ועם שנראה לי הדל שיש לדחות ראיה זו מכל מקום נראה דהדין אמת דגם בשאר שררה הוא מדאוריתא מעלין בקדש ולא מורידין כדברי הרבנים טובים השנים הנז"ל:
והרב עושה שלום הובאו דבריו במשק ביתי סי' ער"ה כתב על דברי הרב ארעא דרבנן דאעיקרא רש"י שם בברכות כתב דלא גרסינן מעלין בקדש וכו' והשיבו הרב המגיה דמה שכתב רש"י דלא גרסינן היינו בדברי ר' אלעזר לדביתהו אבל בתר דפייסיה לרבי יאושע דאמור רבנן ניעבריה לר' אלעזר גמירי מעלין בקדש ולא מורידין לזה לא כתב רש"י דלא גרסינן ושפיר קשיא להרב אד"ר לפי דרכו דהיכא דאתמר בש"ס גמירי הוא מדרבנן והוצרך לומר דבשררה הוא מדרבנן עיי"ש ואינו נכון בעיני דמשמע לי דכי כתב רש"י בריש ענינא דלא גרסינן מעלין בקדש כונתו דלא גרסינן כלל בהאי ענינא הא דמעלין בקדש אלא דאכתי צריכים אנו לדברי הרב אד"ר לפי מה שמבואר בתוספי הרא"ש (שבספר ברכה המשולשת) דגריס כגרסתינו דאמר ר' אלעזר בן עזריה לדביתהו מעלין בקדש ולא מורידין בלתי פשיעתי וכלומר דאף דהורידו את רבן גמליאל היינו משום שלדעתם הוא עושה חס ושלום שלא כהוגן והגאון מוהרש"א כתב דבכל ספרים ישנים איתא הכי עיי"ש וגם ממה שכתב הרב בית דוד בא"ח ד' ח' ע"א הביא דבריו הרב דברי מנחם בסי' קנ"ג תוך אות ה' ד' ע"ד סוף ע"ג נראה דכונת רש"י דבכל האי ענינא לא גרסינן מעלין בקדש והוא שעמד על דברי רש"י דלא גרסינן מעלין כקדש דטעמא בעי אין לומר שסובר דיכולים להוציא למי שמנו כבר דמה יענה לההיא דירושלמי (אולי כונתו להירושלמי דסוף הוריות הנ"ל) ובההיא דחוניו וגם דבמנחות איתא בהדיא מעלין בקדש ולא מורידין לכן כתב דשאני ההיא דר' אלעזר שמה שמוציאין אותו הוא כדי למנות את רבן גמליאל שכבר היה מקודם וכל שהוא להחזיר שררה לבעלים הראשונים לא שייך לומר מעלין בקדש וכו' ואדרבא עוברין על מעלין וכו' עי"ש אם כן מתבאר דלפי סברת רש"י הלזו לית לן למיגרס מעלין בקדש ולא מורידין בהאי ענינא כלל וכתב הדברי מנחם שם דעל פי דברי הרב בית דוד הללו מצא מנוח הרב עושה שלום לקושית הרב ארעא דרבנן הנ"ל יע"ש וכבר כתבתי דהרא"ש גריס כגירסתינו ואם כן מוכח דגם בכי האי גוונא איתא להא דמעלין וכו' והרב בית דוד כתב לישב דעת רש"י ומה שכתב הרב דברי מנחם דיפה השיב במשק ביתי על דברי עושה שלום כבר כתבתי דלדעתי העניה אינו נכון בפרט אחרי שהרב עושה שלום כבר הזכיר דברי הרב בית דוד בטעמו של רש"י דמדבריו יש ללמוד דלא גריס רש"י מעלין וכו' בהאי ענינא כלל והרב אזן אהרן בדף צ' אות ה' כתב דבספרו כפי אהרן ח"ב דף ל"ח ע"ב הביא בשם הרב דבר משה ח"א סי' א' דמשמע דהוי מדאוריתא ועיין בפרי מגדים א"ח סי' מ"ב במשבצות (בד"ה ודע) ובמה שכתב על דבריו בקונטרס דרך ימה (שבסוף ספר מוהר"ם שיק) בסי' ב' (בד"ה ובהיותי דף ק"מ סוף עמוד ב') ויש לעיין בקובץ כנסת חכמי ישראל דף ע"ה ע"א אות כ"ו ובספר חסד למשיחו (על רות) דף ל"ח ע"ג והלאה ובשו"ת מוהרא"י אשכנזי א"ח סי' ו' ובשו"ת שאלות חיים סי' ג' ויש לעיין (בעיקר כללא דמעלין בקדש וכו') במה שציין בספר יאודה יעלה (לרב גדול מסאלוניקי) בדף ק"ל (ד"ה מעלין) ובשדי חמד מערכת חזקה במצות סי' א' ס"ק מ"ה (בד"ה שוב ראיתי) כפי אהרן ח"ב דף ל"ג סוף ע"ג נדיב לב ח"ב ד' צ"ז ע"ד ובשו"ת אבן יקרה סי' מ"א וסי' מ"ב מנחת אלעזר להרה"ג ממונקאטש יצ"ו בסימן ז"ך:
ומה שאמרו מעלין בקדש ולא מורידין כתב מרן החבי"ף בספר חקקי לב חא"ח סי' ח' דהגאון חקרי לב א"ח סי' ח"י נסתפק אם זה הוא דוקא לגבי אחרים אבל הוא עצמו מרצונו הטוב יכול להוריד עצמו מגדולתו או לא ושפשט כצד הראשון דרשאי אדם בעצמו לירד משררתו כמו בני בתירה שנתנו נשיאותם להלל והרב המחבר נשא ונתן על זה מהא דדחי הש"ס בבבא מציעא דף פ"ה ריש ע"א מאי דאמר רבי שלשה ענותנים הם וחד מהם היינו בני בתירה ממאי דילמא משום דחזו דעדיף מניהו וכו' ומסקנתו היא כהגאון חקרי לב ולפי זה נראה דמה שאמר ר' יוסי ביומא דף י"ב ע"ב דכהן גדול שאירע בו פסול ומינו אחר תחתיו ראשון חוזר לעבודתו שני אינו ראוי לא לכהן גדול ולא לכהן הדיוט לכהן גדול משום איבה לכהן הדיוט משום מעלין בקדש ולא מורידין היינו שאין הצבור נותנים לו לעבוד בכהן הדיוט אבל אם הוא מעצמו מרצונו הטוב רוצה לעבוד בכהן הדיוט שפיר דמי דכיון דמשום מעלין בקדש הוא יש בידו להוריד עצמו משררתו ובזה היה אפשר לישב מה שהרמב"ם שפסק כר' יוסי כתב שאינו עובד ככהן גדול והשמיט דברי רבי יוסי שאינו עובד בכהן הדיוט משום דמעלין בקדש וכו' והיינו משום דמה שאינו עובד ככהן הדיוט לאו מילתא פסיקתא שהרי בידו למחול על שררתו ולענין שאין הצבור נותנים לו לעבוד ככהן הדיוט לא הוצרך הרמב"ם להודיע זה דודאי לא גרע משאר שררות שאין בידם להוריד אדם משררתו אמנם לשון אינו ראוי לכהן הדיוט דאמר רבי יוסי משמע דאינו ראוי כלל ובש"ס אמרו דמודה רבי יוסי שאם עבד (ככהן גדול) עבידתו כשרה ולמה לא אמרו גם כן דגם בכהן הדיוט יש מציאות לעבוד ואפילו לכתחילה כשהוא מעצמו רוצה בכך אלא ודאי מוכח דלאו בדידיה תליא דכיון דמן התורה מעלין בקדש ולא מורידין אף שהוא מעצמו רוצה להוריד עצמו משררתו לאו כל כמיניה וצ"ע לכאורה אך יש לישב דאף דבעלמא יש כח ביד האדם להוריד עצמו משררתו מכל מקום כהן זה שמן התורה חלה עליו כל קדושת כהן גדול דגם רבי יוסי מודה לרבי מאיר דשייכי כל מצות כהונה גדולה עליו לענין האזהרות שמוזהר הכהן גדול כדכתב מרן כסף משנה בראשון מהלכות עבודת יום הכיפורים דין ג' ודאי אין בידו להוריד עצמו מקדושתו ולנהוג ככהן הדיוט ולעבור על איסורי תורה כשם שאין כח ביד כהן הדיוט למחול על קדושתו ולהיות נטמא למתים וכו' וגם לעשות תרתי דסתרי שיהיה ככהן גדול לענין אזהרות כהונה גדולה ויהיה ככהן הדיוט להקרבת קרבנות ודאי דלא יתכן לכן אינו ראוי כלל אבל בעלמא כשאין סרך איסור בדבר יש לומר כדברי הרבנים הנז"ל דיכול להוריד עצמו משררתו: