שדי חמד כללים מערכת מ· רבי חיים חזקיהו מדיני
מערכת המ"ם · כלל קפז
ממזר אי מצווה אפריה ורביה היה כתוב כאן ונדפס בספרי הקטן דברי חכמים סי' ט"ן ורב גדול אחד מידידי מוהר"ר חיים העליר יצ"ו כתב לי דבשאלת יעב"ץ ח"ב סי' צ"ו פשיטא ליה דחייב וציין לעיין בנודע ביאודה תנינא יו"ד סי' קפ"ב והראיה שהביא הגאון יעב"ץ היא מדאמרינן בסוטה ד' כ"ו ע"א גבי הא דתניא אשת ממזר לממזר או שותות או לא נוטלות כתובה פשיטא מהו דתימא אפושי פסולין לא ניפוש קמשמע לן ומה שציין לשו"ת נודע ביאודה הנ"ל כוונתו דשם כתב בשם הרב השואל שהגאון שפתי כהן כתב שיש כמה מצות שאין הממזר חייב בהן ולא ידע הי נינהו והגאון כתב לבאר לו איזה מצות שאין הממזר חייב בהן ולא נקיט פריה ורביה בהדייהו מוכח דסבירא ליה דחייב בפריה ורביה וכדעת הגאון יעב"ץ שוב זיכני השי"ת בספר היקר לגאון מופלא בדור שלפנינו מנחת חינוך וראיתי בסיף מצוה א' (ד"ה ופסולי קהל) שכתב דבפרי מגדים סי' ר"מ במשבצות נסתפק אם ממזר חייב בפריה ורביה ולכאורה כיון דממזר חייב בכל המצות רק לענין פסולי הקהל דמותר בהם וכו' אם כן ודאי חייב ובשפתי כהן יו"ד סי' רפ"א נראה דממזר אינו חייב בכל המצות ועיין בנודע ביאודה תנינא סי' קפ"ב ומוהרי"ט אלגאזי ד' פ"ט השיגו על זה דממזר ודאי חייב בכל המצות אם כן לכאורה חייב גם בפריה ורביה אך מכל מקום צריך עיון כיון דמרבה פסולים בישראל איך תצווהו תורתינו הקדושה שדרכיה דרכי נועם להוליד בנים ממזרים וכו' וצדד עוד כמה צדדים לומר שחייב בפריה ורביה וסיים אבל כבר כתבתי דצריך עיון וכו' אלו תורף דב"ק ושקיל וטרי שם דאם אינו מוצא לקיים המצוה בכיוצא בו דהיינו ממזרת או גיורת אם יכול לישא כשרה משום דאתי עשה ודחי לא תעשה וכו' עיין שם ולפי דרכנו מצאנו תנא דמסייע לדברי הרב שהבאתי בדברי חכמים דמסתברא ליה דלא תצוה תורתינו הקדושה להרבות פסולים וכו' עם שלענין הלכה אין הדין כן על כל פנים סברתו יש לה מקום דהכי מסתברא ליה להגאון מנחת חינוך כנז"ל:
והנה במה שכתבתי בדברי חכמים ומה גם דיכולים ממזרים ליטהר כרבי טרפון סוף פרק ג' דקידושין עוררני ידידי הרה"ג מוהר"ר מאיר יצחק הלוי מעיר סענסראוו יצ"ו במכתבו בשנת תרנ"ד שאם ישא שפחה לא יקיים מצות פריה ורביה כי אין הולד שלו וצריך ליקח אשה חוץ משפחה ולא יטהרו הבנים וכו' עכ"ד יצ"ו ויפה אמר וכיונה דעתו לדברי הגאון מנחת חינוך הנז"ל שגם הוא כתב שאם יהיה לו בנים מן השפחה לא יקיים המצוה לפי שאין הבנים שלו כיעויין שם גם בשנת תנו"ר קבלתי מכתב ידידי הרה"ג מוהר"ר טוביא ליפמן יצ"ו מעיר זדנוסקאוולא יע"א וגם הוא העיר עלי בזה ועוד כתב וז"ל עוד כתב כבודו בדברי חכמים שם להביא ראיה לחיובא מהא דפסק הרמ"א דאם יש לו בן ממזר דמקיים פריה ורביה ואי נימא דממזר לא חייב בפריה ורביה אם כן הוי כסריס ובסריס לא מקיים פריה ורביה עכ"ד תמהני פה קדוש איך יאמר דבר זה דהרי לבית הלל דקימא לן כותיה די בזכר ובנקבה אף דהנקבה אינה מצווה בפריה ורביה אך בעיקר דינא נראה לע"ד הקלושה דמצווה וחילי מתוספות בבבא קמא ד' פ"ח ד"ה אלא דמשמע מלשונם שממזר חייב בכל המצות ועיין נודע ביאודה תנינא יו"ד סימן קפ"ב שהקשה מתוספות הנ"ל על השפתי כהן יו"ד סי' רפ"א ומה שתירץ אין שייך בנדון דידן וזו ראיה שאין עליו תשובה עכ"ד יצ"ו ורשום אצלי שידידי הגאון מוהר"ר שלמה פרעדיש אבד"ק ליאדי יצ"ו כתב לי בענין זה וחיפשתי ולא מצאתי מכתבו בזה אך ראיתי בקובץ כנסת חכמי ישראל סי' ע"א אות מ' שכתב שבשאלת יעב"ץ הנ"ל הביא ראיה מסוטה כנז"ל וכתב דיש לדחות ראיה זו דאפשר לומר דהתם משום דגדול השלום שלא יגרש הממזר את אשתו לכן שותה ואין מכאן ראיה דממזר חייב לישא אשה עכ"ד יצ"ו ואנכי הדל לא נטפלתי לעיין בדברי קדשם רק להביא דבריהם חובתי ואעשה כל"ן:
ובשנת תרנ"ח קבלתי מכתב מידידי הרה"ג מוהר"ר יהודה ליב פישבין אבד"ק סאראקא יצ"ו ונשא ונתן בזה ואלה דבריו:
בדברי חכמים סי' ט"ן עמד על המחקר אם ממזר מצווה אפריה ורביה וכו' הנה בעיקר חקירת מני"ר שיחל"א כבר עמד על מדוכה זו הגאון החריף ר' יוסף באב"ד זצ"ל בספרו הבהיר מנחת חינוך מצוה א' אות ג' ד"ה ופסולי קהל וכו' וז"ל שם ולכאורה נראה וכו' (הביא כל לשונו וסיים) הנה קא חזינן שגם הגאון מנחת חינוך אף שעלה ונסתפק בזה מכל מקום דעתו יותר נוטה לומר שאינו חייב בפריה ורביה משום הך טעמא שהביא גם כבוד תורתו בשם רב אחד דאיך תצוה תורתינו הקדושה להרבות ממזרים בישראל וכנ"ל:
ומה שהקשה כבוד תורתו דאם כן איך פוטר את אביו וכמ"ש הרמ"א באבן העזר סימן א' סעיף ו' הנה מקור דברי הרמ"א הוא מהירושלמי פרק ב' דיבמות עיין ב"י וביאור הגר"א שם ובאמת הרי"ף והרמב"ם לא הזכירו זה והגאון מוהרי"ט אלגאזי ז"ל בביאורו הנפלא על הלכות בכורות להרמב"ן סימן ס"ד כתב דדעת הרי"ף והרמב"ם דממזר אינו פוטר את אביו דאם נימא כדעת הירושלמי דיוצא ידי פריה ורביה בממזר קשה דהוי מצוה הבאה בעבירה יעי"ש באורך ועיין מנחת חינוך שם אות ב' שהביא דברי מוהרי"ט הנ"ל והשיג עליו וכמו כן האריך בדברי המוהרי"ט הנ"ל הגאון מוהרי"ץ בלאזיר הי"ו בספרו פרי יצחק סי' מ"ב יעי"ש שהאריך בפלפולא חריפתא ובאיזה דברים כיון לדעת המנחת חינוך:
והנה בעיקר קושית המהרי"ט על הירושלמי דהא הוי מצוה הבאה בעבירה נראה ליישב דהנה בשאגת אריה סימן צ"ו כתב דמצוה הבאה בעבירה לא הוי כי אם במקום שהעבירה היא לא תעשה שיש בה כרת אבל היכא דהעבירה היא רק לאו לחוד אז לא הוי מצוה הבאה בעבירה דאתי עשה ודחי לא תעשה עיין בדבריו ולפי זה נראה לי לומר דכוונת הירושלמי דממזר פוטר את אביו היינו ממזר מחייבי לאוין והוא לדעת הסוברים דיש ממזר מחייבי לאוין (וגם ר' יוחנן מרא דתלמוד ירושלמי יש דעה שסובר דיש ממזר מחייבי לאוין עיין תוספות יבמות ד' ט"ז ע"ב ד"ה קסבר) ואם כן באמת לא הוי מצוה הבאה בעבירה דעשה דפריה ורביה דוחה לא תעשה והרי"ף והרמב"ם דלא הזכירו זאת הוא משום דבלאו הכי אנן פסקינן כשמעון התימני דאין ממזר מחייבי לאוין והבן. אכן באמת ממזר מחייבי כריתות גם הירושלמי סובר דאין פוטר את אביו כן נראה לי:
אכן לפי מה שהבינו הראשונים הרמב"ן והרשב"א והריטב"א והרמ"א דכוונת הירושלמי דאף ממזר מחייבי כריתות פוטר את אביו נראה לומר טעם לשבח מה שהשמיטו הרי"ף והרמב"ם את דברי הירושלמי דממזר פוטר אביו משום דהיה להם הוכחה מתלמוד דידן דממזר פטור מפריה ורביה ואם כן הרי הוא כסריס דאינו פוטר את אביו דהנה בקידושין דף ס"ט ע"א מביא הגמרא ראיה דממזר נושא שפחה לכתחילה מהא דאושפזיכנא דר' שמלאי ממזר הוי ואמר ליה אי אקדמתך טהרתינהו לבנך אי אחרת בשלמא לכתחילה שפיר אלא אי אמרת דיעבד מאי ניהו וכו' ופירש"י מאי ניהו מאי הוה אמר ליה איסורא לא הוה מינסיב עצה למעבד וכו' עיי"ש ומעתה על כרחין מוכח דממזר אינו חייב בפריה ורביה דאם לא כן עדין קשה היכי מינסיב לו עצה למעבד איסורא ולישא שפחה הלא ולד משפחה לכולי עלמא אינו פוטר דולדה כמותה וכנ"ל אלא בהכרח לומר דממזר פטור מפריה ורביה ואם כן ודאי אינו פוטר את אביו משום דהוי כסריס וגם דהוי מצוה הבאה בעבירה ולכן לא הזכירו הרי"ף והרמב"ם דברי הירושלמי הנ"ל כיון דמתלמודא דידן מוכח להיפוך ודוק:
ועתה זאת תורת העולה מעל כל הנ"ל דלפי דעתי הפעוטה נראה דממזר פטור מפריה ורביה (אמר המחבר לא פניתי להתיישב בדבריו רק במה שכתב שדעת הגאון מנחת חינוך דאינו חייב כבר כתבתי שאין כן דעתו אלא סבירא ליה ממשמעות הפוסקים דחייב אלא דקא קשיא ליה דלא מסתבר למימר הכי וידוע דאין לדחות דין או לחדש על פי קושיא ויבא מי שדעתו רחבה דנהירין ליה שבילי דתלמודא ויכריע לענין דינא ובשנת תרס"ד במכתב ידידי הרה"ג מוהר"ר מנחם מענדיל הילעוויץ אבד"ק זימבעין יצ"ו כתב לי לעיין בזה במנחת חינוך מצוה א' ושאלת יעב"ץ ח"ב סי' צ"ו ועם שכבר קדמוהו רבנן על טוב יזכר שמו:
ובענין החקירה שהביא הרב הנ"ל יצ"ו איך מקיים מצות פריה ורביה בממזר והיא מצוה הבאה בעבירה עיין במה שכתבתי לעיל בכלל ע"ז אות ט' ובמצויין שם:
ואם מצווין להחיותו עיין במה שכתבתי בחלק אסיפת דינים במערכת אישות סי' ג' אות ל"ג: