אור ברסלב
שדי חמד כללים מערכת מ מערכת המ"ם › כלל קעב

שדי חמד כללים מערכת מ· רבי חיים חזקיהו מדיני

מערכת המ"ם · כלל קעב

כלל קעא

מילתא דלא שכיחא לא גזרו בה רבנן הרב ארעא דרבנן אות תי"ב הביא מה שכתב הרב מוהרד"ך (בדפוס שלפני דברי הרב מוהרד"ך הם בבית כ"ט אבל הרב ארעא דרבנן ציין) בית ל"ב הדר ד' דדוקא בגדרים וסייגות מחלקינן בהכי וטעמא דדי לנו במה שהחמירו וגזרו במילתא דשכיחא אבל במילתא דלא שכיחא לא גזרו דליכא למיטעי משום דאקראי בעלמא הוא אבל בדבר שאינו משום גדר אלא מילתא באפי נפשה שרצו לזכות את ישראל בכל צד זכיה ותועלת תקנו עד כאן ובמחילת כבוד גאונו כנראה נעלם ממנו דאין דבר זה מוסכם עיין להגאונים חכם צבי סי' ס"א (ד"ה וממילא ההיא) דברי יוסף סוף סי' מ"ג משנה למלך בהלכות מלוה פרק ד' הלכה י"ד (ד"ה כתב מוהריב"ל) ציינם הרב יד מלאכי אות תל"ה וכתב שגם הרב שער אפרים סי' ס"ח חולק עליו עיי"ש ועיין להרב חשק שלמה בכלליו אות ל"ג ובספר אהל ישרים ד' כ"ו ע"ג ובמה שכתבתי בחלק אסיפת דינים במערכת ה' אות מ' דף מ"ז (ד"ה שוב כתב):

ובמאי דקשה בעיקר כללין דבכוליה תלמודא נקיטינן דבמלתא דלא שכיחא לא גזרו רבנן דמשמע דליכא מאן דפליג בהאי מילתא ואילו בנזיר בפרק כהן גדול ד' ה"ן ע"א אמרינן דפליגי תנאי מר סבר מילתא דלא שכיח לא גזרו רבנן ומר סבר גזרו בה רבנן כתב הרב אהל ישרים בדף כ"ו אות ד' שמה שכתב בזה במשנה למלך בהלכות מלוה שם דבריו מגומגמים והוא רצה ליישב דדוקא לענין טומאה פליגי ושוב כתב דליתא שהרי בפרק קמא דביצה ד' ח"י ע"א לענין טומאה אמרינן ואמרינן טומאה ביום טוב מילתא דלא שכיחא היא ומילתא דלא שכיחא לא גזרו בה רבנן ותו אמרינן התם ולד הטומאה היכא משכחת לה גבי כהנים כהנים זריזין הם ופירש רש"י לחד לישנא דזריזין מלבא טומאה לכליהם והויא מילתא דלא שכיחא הרי דאפילו לגבי טומאה אמרינן דלא גזרו בה רבנן ובמחילת כבו גאונו איני מבין דחיתו דאם נניח דיש סברא לחלק בין טומאה לאיסור איך נדחה קרי להאי שינויא על פי סוגיא דביצה הנ"ל דבשלמא אם היינו באים לומר דבטומאה כולי עלמא מודו דגזרו אף במילתא דלא שכיחא לזה ודאי היתה סתירה מסוגיא דביצה הנ"ל שהרי אמרו מפורש גבי טומאה דמשום דלא שכיחא לא גזרו בה אבל הכא במאי עסקינן למימרא דבטומאה הוא דאיכא למאן דאמר דגזרו אף במידי דשכיח אבל ודאי לא נכחד דאיכא נמי מאן דאמר דטומאה ואיסורין שוו אהדדי ובכולהו לא גזרו במידי דלא שכיח ואם כן מצינן למימר שפיר דסתמא דש"ס נקיט הכי ואמטו להכי משני בסוגיא דביצה גבי טומאה דהואיל ומילתא דלא שכיחא היא לא גזרו רבנן:

ומר ניהו הרב אהל ישרים כתב וז"ל ונראה לתרץ דהנה אעיקרא דמילתא דגזרו טומאה בארץ העמים הוא משום ישוב ארץ ישראל דחמיר דהתירו להקונה בית מנכרי לכתוב אותו אפילו בשבת דמשום ישוב ארץ לא גזרו על אמירה וכתבו התוספות בפרק מרובה ד' פ' ע"ב דוקא משום ישוב ארץ ישראל התירו אבל משום מצוה אחרת לא היינו מתירין אמירה במלאכה דאוריתא ואם כן יש לומר דמהאי טעמא גופיה סבירא ליה לר' יוסי בר יאודה בנזיר דמשום ישוב ארץ ישראל גזרו נמי אף במילתא דלא שכיחא אף על גב דבעלמא לא גזרינן במילתא דלא שכיחא והאריך שם לישא וליתן בעיקר כללין עיין שם וגם בספר אשר לשלמה שרשמתי לקמן האריך לפלפל בכלליה דרב מוהרד"ך הנ"ל עיין שם:

עוד למדנו הרב מוהרד"ך שם באיכות מילתא דלא שכיחא דלא הוי מילתא דלא שכיחא אלא כשיהיה הדבר פלא ולא יוכל להעלות על לב לשערו ומדמי לה למה שכתב הרמב"ם בפרק י"ט מהלכות מכירה לענין אונסא דלא שכיחא אבל דבר שאינו פלא חשיב מילתא דשכיחא והרב שער אפרים בסימן ס"ח (בד"ה ועוד כתב שם) הקשה עליו דמה יענה למה שאמרו בפרק קמא דביצה ד' י"ט בצים גמורות במעי אמן מילתא דלא שכיחא היא ולא גזרו בה רבנן ושם אינו דבר פלא שלא יוכל להעלות על לב ואדרבא זה כמעט מצוי אלא שאינו מצוי כל כך ומיקרי מילתא דלא שכיחא וכו' ודוקא לענין אונסא דלא שכיחא הוא שכתב הרמב"ם שצריך שיהא דבר פלא וכו' אלו תורף דב"ק ונראה שגם מסוגיא דביצה ד' ח"י הנ"ל יש להעיר על הרב מוהרד"ך דטומאה ביום טוב אף שכולם טהורים ברגל לא מיקרי דבר פלא אלא שאינו מצוי כל כך ואפילו הכי קרי לה מילתא דלא שכיחא וכן יש להעיר עליו מכמה מקומות בתלמוד שנראה שאינם דבר פלא וחשבינן להו מילתא דלא שכיחא והרב שער אפרים שתמה עליו מסוגיא דדף י"ט היינו להפליא עליו כי אחרי שהרב מוהרד"ך עצמו הזכיר שם לפני זה סוגיא זו מה יענה עליה אבל משאר המקומות אין לתמוה כל כך כי אולי איידי דטריד בתלמודיה לא נזכר מהם וסיים הרב שער אפרים דדבר ברור הוא שיש חילוק בין מילתא דלא שכיחא לאונסא דלא שכיח כי מילתא דלא שכיחא מיקרי אף שאינו דבר פלא ואפילו הכי לא גזרו אבל אונסא דלא שכיח הוא דבר פלא דוקא שלא יוכל להעלות על לב כי בעצמו הוא לא שכיח ושומר שקבל עליו כל אונסא דמיתיליד ואירע אונס פלאי הוא דפטור אבל סתם אונס חייב אף שאונס לא שכיח כולי האי אבל מילתא דלא שכיח הוא ענין אחר אלו תורף דב"ק ומקרוב נדפס ספר היקר אשר לשלמה לידידי אחד מרבני גאוני עוב"י פאס יע"א מר ניהו הרב הגדול מוהר"ר שלמה אבן דאנן יצ"ו וראיתי בסי' יו"ד ד' ל"ג ע"ד שהביא תורף דברי הגאונים מוהרד"ך ושער אפרים הנ"ל והוסיף להביא דברי מרן מוהרשד"ם בחשן משפט סי' ש"ן דמתבאר שסובר שלא כדעת הרב מוהרד"ך וציין מוהרשד"ם ח"מ סי' רכ"ח וסיים הרי חבל נביאים מתנבאים בסגנון אחד ולא כמוהרד"ך באונסא דלא שכיח לחוד ומילתא דלא שכיח לחוד וכו':

גם באידך כללא דמרן מוהרד"ך דבתקנות דרבנן לא פלוג רבנן בין מידי דשכיח למידי דלא שכיח כנז"ל (בריש כללין) ראיתי בספר היקר אשר לשלמה הנ"ל שהאריך שם בדף ל"ד סוף ע"ב במה שנחלקו עם מרן מוהר"י טאיטאצק (דלמוהרי"ט גם בתקנות אמרינן דבמידי דלא שכיח לא תקון רבנן) והביא שמרן החבי"ב בכנסת הגדולה חשן משפט סי' רכ"ה אות מ' הביא כלליה דמוהרד"ך ושמוהר"י אשכנזי הקשה עליו מדברי הגמרא ומדברי מוהר"י קולון ושהסכים דאפילו בדבר דלא הוי חומרא וגדר אמרינן מילתא דלא שכיח לא אתנו עלה וביאר שקושית מוהר"י אשכנזי מהגמרא היא מדאמרינן בפרק הזהב ד' מ"ז יש דמים שהן כחליפין כיצד החליף דמי שור בפרה או דמי חמור בשור מאי טעמא דרב נחמן סבר לה כר' יוחנן דאמר דבר תורה מעות קונות ומה שתקנו משיכה הוא כדי שלא יאמר לו נשרפו חטיך בעליה ובמידי דשכיח גזרו ובמידי דלא שכיח לא גזרו והכי נמי אמרינן התם דרב הוא דאמר דאם אמר מכור לי באלו קנה סבירא ליה כר' יוחנן דבר תורה מעות קונות ומילתא דלא שכיחא לא גזרו רבנן והאריך בזה בדברים חריפים וערבים להביא מכמה רבנים דנקטי דלא כהרב מוהרד"ך הנ"ל עיין שם וצדו שם בדף ל"ו ע"ב לחלק בין תקנה לתקנה דהיכא דהתקנה באה לעקור דבר תורה אמרינן דדוקא במידי דשכיח תקנו אבל במידי דלא שכיח אוקמוה אדין תורה אבל היכא דהתקנה באה לקיים דבר תורה אף במידי דלא שכיח תקון ועוד נשא ונתן שם אם בדבר מצוה אמרינן דתקנו אף במידי דלא שכיח וכן בתקנות בעניני כתובה אי אמרינן דתקנו גם במידי דלא שכיח עין שם דב"ק. ובעיקר כללין (מילתא דלא שכיחא לא גזרו רבנן) ראיתי בבית שלמה יו"ד סי' כ"ט בהגהה מבן המחבר באות א' שרצה לדון בכלל חדש דדוקא בגזרה חדשה לגזור דבר עבור מילתא דלא שכיח בזה לא גזרו אבל אם כבר גזרו גזרה בשביל דבר דשכיח אף על פי שאחר כך נצמח מזה הענין גם במילתא דלא שכיח בכי האי גוונא אמרינן לא פלוג רבנן אלא שלכאורה עומד לנגדנו דברי מוהר"י מינץ שהביא הרמ"א באבן העזר סי' י"ג להקל במינקת מזנה מהאי טעמא דזנות לא שכיח ומצא בבית מאיר בהתשובות שבסוף ספרו סי' ה' שהשיב באמת אהא דהר"י מינץ מטעם הנ"ל וכן כתב שם בספר ישועות יעקב וכן כתב בצל"ח על ביצה ריש דף ז' אהא דאמר התם ביצה עם יציאתה נגמרת וכו' והאריך עוד בזה עיין שם דב"ק וצריך להתישב היטב בכל מה שציין הגאון חקרי לב בקונטרס אחרון שבספר ישרי לב דף קי"ד אות מ' אם אין סתירה לזה ואני אמרתי בחפזי ורק לזכות למי שאין בידו ספר התורה הזה אעתיק מה שציין בזה והוא בבא מציעא דף מ"ו וביצה דף ח"י ודף כ' וגיטין ד' ח"ד שער אפרים סי' ס"ח יבמות דף ל"ח (ל"א) גיטין ד' ה' ודף כ"ז ד"ה אבל ודף נ"ג עבודה זרה דף ס"ה גיטין דף ס"ו משנה למלך הלכות מלוה פרק ד' הלכה י"ד (ד"ה כתב הריב"ל) טור יו"ד סי' קי"ד צמח צדק סי' י"ב גט מקושר ד' ל"ה נדה ד' ל"ד תענית דף כ"ו בכורות ד' ג' רב צבי סי' ס"א ובספר אזן אהרן באות ז"ן ציין לעיין בכללין בפחד יצחק מערכה זו ואין אצלי מערכת המ"ם:

תוכן העניינים

שדי חמד כללים מערכת מ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה