שדי חמד כללים מערכת מ· רבי חיים חזקיהו מדיני
מערכת המ"ם · כלל קמג
משום שנאמר כשאומר כן בש"ס על איזו ראיה שמביא ואינו אומר שנאמר לבד כמו שהוא הרגילות בכמה מקומות משמע ליה להגאון קובץ על יד בשני מהלכות עבודה זרה הלכה ב' דאינו אלא מדרבנן והביא בשם הליכות עולם דשנאמר הוא ילפותא גמורה ומשום שנאמר הוא אסמכתא עיין שם ואנכי הדל כתבתי במקום אחר בס"ד שמדברי ההליכות עולם אין הכרח לזה דמה שכתב דמשום שנאמר הוא אסמכתא יש לומר דכונתו דאפשר שהדין ההוא הוא מהלכה למשה מסיני והכתוב שהובא לזה הוא אסמכתא בעלמא ויתכן דלזה נתכוון רבין חסידא בארעא דרבנן מערכה זו כלל שמ"ט שכתב וז"ל משום שנאמר כתב מרן זקני ביבין שמועה דכי קאמר הכי הוי אסמכתא אבל כשאומר שנאמר הוא ראיה גמורה מן הפסוק וכתב הרמב"ן ולפעמים קאמר אסמכתא ואין הכוונה דהוי מדרבנן אלא הכי קאמר דהוי הלכה למשה מסיני ואסמכוהו אקרא עכ"ל ולכאורה מה שהביא מהרמב"ן אין כאן מקומו אם לא שבא לרמוז דמה שכתב ביבין שמועה דמשום שנאמר הוא אסמכתא אינו מוכרח שכונתו שהוא מדרבנן דאפשר דהדין הוא מהלכה ואסמכוהו אקרא והבאתי מכמה מקומות שאמרו בש"ס משום שנאמר והוא מדאוריתא:
א) עיין נדרים בפרק ואלו נדרים דף פ"א ע"ב ברש"י ד"ה רשב"ג אומר יפר משום שנאמר לא יחל דברו דאוריתא וכו' (אלא דשאר מפרשים כתבו שהוא מדרבנן עיין שם וגם בדברי רש"י מצאתי שכתבו שטעות סופר הוא וצריך לגרוס דרבנן) עיין בנשמת כל חי ח"א ריש סימן מ"ו שהביא שהרב פרי תואר בסי' ט"ל ס"ק ל"ב דף ע"ז ע"ב (ד"ה וראיתי) הבין מדברי רש"י הנ"ל דסובר שהוא מדאוריתא ותמה עליו דלא יתכן לומר כן שהרי רש"י שם בדף ט"ו כתב שהוא מדרבנן ולכן בהכרח לומר דבדף פ"ו הוא טעות וכו' על כל פנים ראינו דהרב פרי תואר ניחא ליה לומר שהוא מדאוריתא אף דבלשון משום שנאמר הוא כמו שתפס רש"י (אלא דגירסתנו וכן שאר המפרשים היא שנאמר בלא משום) וגם הנשמת כל חי לא דחה סברתו מכח זה מובן שאין זה הכרח ושפיר מצינן לפרש במשום שנאמר דמדאוריתא הוא:
ב) בפרק טרף בקלפי סוף דף מ"ב משום שנאמר אותה לבדה ומוכח שם שהוא מדאוריתא דתנא קמא נמי דריש אותה לבדה אלא דדריש טעמא דקרא עיין שם:
ג) בפרק קמא דסוטה דף ח' ע"א (איתא כיוצא לזה) אין משקין שתי סוטות כאחת מפני שלבה גם בחבירתה ר' יאודה אומר לא משום זה אלא משום שנאמר והשקה אותה לבדה ותנא קמא הא איכא אותה תנא קמא דריש טעמא דקרא מה טעם והשקה אותה משום שלבה גם בחבירתה מוכח שהוא מדאוריתא וקאמר משום שנאמר וסוגיא זו איתא גם בפרק נערה המאורסה דף ע"ג ע"ב ועיין שם בהר"ן:
ד) בפרק קמא דקידושין דף ו' ע"א האומר לקוחתי מקודשת משום שנאמר כי יקח איש אשה:
ה) בריש פרק שני דסנהדרין תנן ר' יאודה אומר אינו יוצא מן המקדש משום שנאמר ומן המקדש לא יצא ואמרינן בגמרא דף י"ט ע"א דרבי מאיר יפרש דהכי קאמר קרא מן המקדש לא יצא מקדושתו לא יצא וכיון דאית ליה היכרא לא אתי למינגע ור' יאודה חייש דאגב מרריה דילמא מיקרי ונגע מוכח דהוא מדאוריתא אף דתני משום שנאמר (אלא דהגירסא במשניות היא אינו יוצא מן המקדש שנאמר וכו' בלא משום עיין שם):
ו) בפרק קמא דפסחים דף ה' ע"ב בבתים עובר משום בל יראה וכן במכות דף ט"ז המשהה נקביו עובר משום בל תשקצו וכן מאן דשתי בקרנא דאומנא וכמה דיות נשתפכו אם מה שאמרו בזה עובר וכו' אם הוא מדאוריתא והסוברים שהוא מדרבן לא הכריחו ממה שאמרו בש"ס בלשון זה ותלמידי וחתני החביב לנצ"ח (הרב ר' ניסים הלוי צחציר) הי"ו הראני בתפארת ישראל פרק ח' דברכות שהביא כמה מקומות דאתמר בהו בהאי לישנא (משום) והם מדאוריתא ויש שהם מדרבנן אלא שיש לחלק בין כשאומר משום לבד (בלא שנאמר) לכשאומר משום שנאמר:
גם בעיקר הכלל שכתבו הקדמונים לחלק בין משום שנאמר לשנאמר דשנאמר היא ילפותא גמורה ראיתי להרב מקנה אברהם במהדורא בתרא כלל קל"ו דשדי נרגא ואייתי כמה דוכתי דאתמר בש"ס שנאמר והוא רק מדרבנן ואם ירצה ה' אכתוב בזה במערכת השי"ן בס"ד ואם כן כי היכי דבשנאמר מצינו יוצאים מן הכלל וכללא לאו דוקא הוא הכי נמי במשום שנאמר מצינן למימר דלאו כללא דוקא הוא ואף דאתמר בש"ס בלשון משום שנאמר מצינן לפרש דמדאוריתא הוא:
שוב מצאתי תנא דמסייע להגאון קובץ על יד מר ניהו הריטב"א בפרק שלישי דמכות דף כ' ע"ב על מה שאמרו בש"ס דללקט לבנות מתוך שחורות אסור משום שנאמר לא ילבש גבר שמלת אשה שכתב לישנא משום שנאמר משמע דלאו איסור תורה קאמר אלא איסור דרבנן ואפשר דהא דהכא אסור מן התורה קאמר ולא דק בלישניה עכ"ל שמעת מינה דמשמעות לשון זה הוא דמדרבנן הוא אלא שעל צד ההכרח נאמר דלא דק בלישניה ומצאתי בשו"ת הגאון מוהר"ם שיק בחלק יו"ד סי' קע"ג (בד"ה ובגוף) שכתב דאף דהריטב"א (במכות הנ"ל) מסתפק אם רק איסור הוא או מלקות מכל מקום כיון דהביא הגמרא קרא נהי דנקיט הלשון משום לא ילבש הרי בנזיר דף ט"ן ע"א מדייק מדנקט הבריתא לשון משום דהוי איסור דאוריתא וצריך עיון על הריטב"א בזה עכ"ל והנה לשון הש"ס בנזיר הוא המעביר בית השחי וכו' לוקה משום לא ילבש גבר וכו' (ולא אמרו משום שנאמר) ולפי מה שכתבתי לעיל דיש לחלק בין לשון משום לחוד ללשון משום שנאמר אין סתירה לדברי הריטב"א כמובן שהרי במכות אמרו משום שנאמר וגם לשונו מגומגם קצת דמחילת כבוד גאונו שהיה לו לכתוב שהריטב"א מסתפק אם איסור תורה הוא או רק מדרבנן ולא כמו שכתב שספיקו הוא על המלקות: