שדי חמד כללים מערכת מ· רבי חיים חזקיהו מדיני
מערכת המ"ם · כלל קמא
משום איבה באיזה ענין שרינן משום איבה רשמתי לעיל במערכת האל"ף כלל קמ"ז ועיין בשו"ת הגאון רמ"ץ בא"ח סי' ח"י באשה היודעת להקיז דם ולהעמיד עלוקות ואין רופא אחר ונקראת לחוץ לתחום ואם לא תאבה האשה ללכת יש חשש איבה וכו' אי שרינן לה או לא ולענין איסורין דרבנן אי שרינן משום איבה הנה הריטב"א בחידושיו לעבודה זרה לדף ו' הביא דבריו בגנזי חיים מערכת האל"ף אות ל"ו כתב ולא שרינן ליה משום איבה ומשום חנופה אפילו איסור דרבנן שהחליטו בו איסור כגון גבינה וחמאה וחלב של גוים וכמו יין נסך והא מילתא דפשיטא היא מפי רבינו עכ"ל והגאון זרע אמת בחלק ג' סי' ל"ב דף מ' ע"ב כתב להרב השואל גם מה שכתב להתיר משום איבה כמו שכתבו הפוסקים להתיר לשאת ולתת עמהם ביום חגם משום איבה כדאיתא ביו"ד סי' קמ"ח סעיף י"ב והתירו למילדת משום איבה כדאיתא בסי' קנ"ד סעיף ב' אין דמיונו עולה יפה דאטו יעבור על כל איסורין דרבנן משום איבה אבל האמת הוא דעד כאן לא שייך טעם איבה אלא דוקא לענין לשאת ולתת עמהם ביום חגם דהוא בזיון וגנאי להם שאנו חושבים אותם לעובדי אלילים מלבד דאיכא עוד טעמים אחרים להתיר כמו שכתבו התוספות בריש עבודה זרה וכן מה שהתירו ליילד הנכרית משום איבה היינו משום דגם זה גנאי הוא להם שנחשוב אותם כאינם בני אדם שלא לרחם עליהם ותדע דעד כאן לא שרינן התם אלא בחול והיינו טעמא דבשבת ליכא איבה דיכולים לומר דידן דמנטרי שבתא מחללינן עלייהו וכו' אם כן בנדון דידן דאית לן טעמא משום איסור שבת לא שייך טעמא דאיבה ומעתה יש לנו לעשות כל טצדקי לאישתמוטי נפשין ושם בחלק יו"ד סי' ק"ו נשאל אם מותר להיות סרסור בשכר בין מצרי ומצרית לזווגם כמו שהתירו למילדת בשכר משום איבה וכתב דאף דללמד אומנות למצרי אסיר יש לחלק דהתם עושה מעשה בידים לתת לו חיים כדכתיב ראה חיים וכו' ודרשינן זו אומנות מה שאין כן להיות סרסור בזיווג מצרים דאינו עושה שום מעשה בידים אלא גרמא להוליד מצרי יש לומר דמותר והביא מה שכתב בשיירי כנסת הגדולה בדין לזווג זיווג בין כותי וכותית וכו' עיין שם