אור ברסלב
שדי חמד כללים מערכת מ מערכת המ"ם › כלל קכז

שדי חמד כללים מערכת מ· רבי חיים חזקיהו מדיני

מערכת המ"ם · כלל קכז

כלל קכו

מזוזה אם קבע מזוזה קודם שדר בתוכה אפשר שכשנכנס לדור בתוכה מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו לדור בבית שיש בו מזוזה עכ"ל הרב מגן אברהם ריש סימן י"ט ומרן חיד"א בברכי יוסף שם אות ב' כתב על דבריו דחידוש הוא שחידשה תורה דיליה לברך ברכות מחודשות וזו היא שקשה לחדש ברכה שלא נזכרה בש"ס ופוסקים וקצת קשה על הרב בני חיי בהלכות מזוזה שהביא דברי הרב מגן אברהם עכ"ל גם בברכי יוסף יו"ד ריש סי' רפ"ט כתב הרב מגן אברהם בסי' י"ט תקן מטבע אחר כאילו הברכות מסורות בידו וכו' עיין שם והובא בברכי יוסף ארח חיים שהרב יד אהרן חלק על הרב מגן אברהם והוא כתב שאין דבריו מוכרחים והשיג עליו מטעם אחר וז"ל אכן נראה דהחילוק ברור דבשלמא בציצית דבגמר הדבר דהיינו הלבישה אדם מתעסק בגוף המצוה ומתעטף בו שבקוה לברכה עד התכלית האחרון כיון דגם בגמר הדבר והיה בהעטוף קעסיק בגוף המצוה לא כן במזוזה דגמר העסק במצוה הוא קביעותה ושוב לא נשאר שום עסק בה כשיבוא לדור ולא רצו לקבוע ברכה מבלי התעסק במצוה לכן הם אמרו לברך בקביעותה דהוא סוף המעשה מן העוסק אשר עסק בגוף המצוה דכשידור אף דבו בפרק היא חובתו מכל מקום תו לא עסיק בגוף המצוה אם המזוזה כבר מונחת וקבועה במקומה וכו' וכן אם יש מזוזה בהבית ויצא הראשון והניח שם ובא רעהו השוכר השני וכבר יש שם מזוזה אין להשני מקום לברך שלא נתעסק בה כלל וכבר ברך השוכר שלפניו שנתעסק בה וקבעה אף דהשני מקיים המצוה שדר בבית שיש בו מזוזה איהו לא עביד מידי לכן תיקנו הברכה בעת קביעותה דהוא גמר עשיית המצוה וכל זה מבואר בלשון הרמב"ם פרק י"א מהלכות ברכות דין ח' וכו' ולפי מה שכתב הרב תורת חסד דאין לברך בקובע מזוזה תוך שלשים נראה דכל שכן שלא יקבע מזוזה קודם שיבא לדור בבית אלא תיכף שבא לדור או אחר כך ומאחר שכן הוא דומה לציצית דמברך בעטיפה וכו' אלו תורף דב"ק הנה מבוארת דעתו שאין נוחה רוח חכמתו בחידוש זה שחידש הרב מגן אברהם:

גם גדול בדורנו הגאון נציב בשו"ת משיב דבר חלק א"ח סי' מ"ז דף כ"ט סוף ע"ב הביא לשון הרב מגן אברהם וסיים ולא חזינן רבנן קשישי דעבדי הכי וכתב עוד ורבינו עקיב"א בתשובה סי' ט' הוסיף בזה דבר תמוה דהיוצא מביתו לדרך כשחוזר צריך לברך על המזוזה ואנן לא נהיגינן הכי אפילו מי שנכנס לדור בבית שיש בו מזוזה מכבר אינו מברך והטעם לזה כתבתי בספרי סי' קכ"ו אות ז' עכ"ל הרב משיב דבר והנה מי שאין בידו שו"ת רעק"א יבין מדברי הרב הנ"ל שכן היא דעתו באמת אבל המעיין בגוף דברי רעק"א יראה ששם דבר בשני דינים. א) במי שיצא מדירתו לדור בבית אחרת ויש שם מזוזה שהניח הדר הראשון חייב לברך על המזוזה דזו מצוה חדשה לו בבית זה ואף שהוא פשוט כמדומה אין נזהרים. ב) הוא הדין דהיוצא לדרך וכו' הנ"ל ושוב אחר חתימת התשובה כתב ששוב בא לידו ספר ברכי יוסף וראה בסי' י"ט שכתב בפשיטות בדין שוכר בית שיש בו מזוזה דאינו מברך דלא תקנו ברכה רק על שעת קביעות המזוזה וסיים וממילא גם בדין השני בנוסע מעירו ואחר כך חזר לביתו אינו מברך ולדינא צריך לעיין עכ"ל הרי דבתר דפשטה הדר איבעיא ליה ולא עמד על דעתו הראשונה להצריך לברך וכיון שעמד הדבר אצלו בספק ודאי שדעתו היא שלא לברך וראיתי בספר היקר דרך המלך החדש להגאון מראווא יצ"ו בפרק ה' דין ז' מהלכות מזוזה בפירוש הקצר שהרבה לפלפל בדברי תשובת רבינו עקיבא הנ"ל וכנראה גם דעתו מסכמת שאין צריך לברך עיין שם פלפולו הנחמד וראה זה חדש שו"ת רשב"ן להגאון מוהר"ש שיק יצ"ו שהשגתיו עתה וראיתי בסוף סי' ס"ג (ד"ה ובזה אמרתי) שיצא לדון בדבר חדש דמה שהבינו האחרונים בכונת המגן אברהם בקבע מזוזה קודם שדר שכשנכנס מברך כנז"ל וחלקו עליו לא דקדקו יפה בדבריו כי הוא לא כתב שמברכים בשם ומלכות רק כתב לברך אשר קדשנו במצותיו וצונו לדור וכו' וכונתו היא בלא שם ומלכות על דרך המבואר בשלחן ערוך סי' מ"ו דבספק ברכה מברך בלא שם ומלכות ועם שפירושו קצת דחוק דבריו צודקים כי היכי דלא נישוי למרן המגן אברהם שאמר שלא כהלכה וידוע דרכו בקדש נקיט נפשי אקיצרי:

תוכן העניינים

שדי חמד כללים מערכת מ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה