אור ברסלב
שדי חמד כללים מערכת מ מערכת המ"ם › כלל קכד

שדי חמד כללים מערכת מ· רבי חיים חזקיהו מדיני

מערכת המ"ם · כלל קכד

כלל קכג

מזוזה קימא לן בסימן פר"ו שערי חצרות חייבים במזוזה ובעיר הזו (קראסוב באזאר יע"א) ראיתי רובם ככולם אין קובעים מזוזה בשערי חצרות אולי משום שיש חצרות שאין נקיים מזוהמא אלא דאין זה טעם לשבח כי רחוק שיהיו החצרות נפישי זוהמייהו וכמה חצרות נקיים לגמרי ואין פוטר אותם ועיין להרב פתחי תשובה שם סק"ב וגם אין חשש שיטלוה הגוים דבכמה חצרות שקבוע מזוזה לא נשמע שנטלוה הגוים כי כן הדבר פשוט ומצוה לאודועי כי חיובא רמיא לקבוע מזוזה על כל שערי חצרות שאין לחוש להנ"ל והן עתה יצא לאור ספר חיים ומלך למרן החבי"ף וראיתי בדף ד' ע"ג שכתב שהגאון חקרי לב בח"ג ליו"ד סי' קכ"ט עמד בזה ואין מצוי אצלי לראות דב"ק וסיים שם שבעיר אינדיראני פולי יע"א נוהגים ליתן מזוזה בשערי החצרות דאין שם חשש טינופת ולא חשש שיטלוה העכומ"ז אלה הדברים העתקתי מקונטרס אשר יסדתי בעזה"י לפני איזה עשרות שנים בשנים ראשונות שנתיישבתי בעיר הנ"ל בעזה"י ועתה ברוך ה' זכיתי לספר הקדוש חקרי לב הנ"ל וראיתי מה שכתב בזה וכבר הבאתי תורף דב"ק בקיצור לעיל בכלל ק"ך עיין שם ובקובץ הארות השמש לידידי הגאון אבד"ק ראגאווא יצ"ו בסי' ז' אות ב' כתב שרבים מיראי ה' מקיימים מצוה זו כתקנה ואותם שאינם נזהרים הוא מחשש שלא יטלוה העכומ"ז ויבזוה וכמו שכתב השפתי כהן בס"ק ג' ולי הדל קשה לסמוך על זה שהרי יכולים לקבעה בחור במשקוף כמו שראיתי באיזה מקומות שבענין זה בטל החשש הזה מפני שאינה נראית והן שהוא חשש רחוק שיטרח כל כך העכומ"ז ללא תועלת גשמי כי אם לנהוג בה מנהג בזיון ח"ו ובפרט כשתהיה אחורי הדלת שבלילה הדלת סגור וביום מירתתי לעשות כל כך המצאות להוציאה:

והשגתי ספר היקר שלחן גבוה חלק יו"ד וראיתי להרב שכתב מה שלא נהגו עכשיו ליתן מזוזה בפתח החצר מפני שדירתינו בין המצרים וגוזלים אותה ואף אם יתנוה בפנים אי אפשר שלא ישאר הפתח פתוח איזו שעה בלא מתכוין ופה עיר קדשנו ירושלים תוב"ב נשים מצריות וילדיהן באות לביתינו כמבקרות הבית ומשתדלות לגנוב המזוזה שאומרות שמועיל לחולה בקדחת אם ישא אותה ומטעם זה שדירתינו ביניהם כתב כנסת הגדולה בשם אגודה שעכשיו אין לקבוע מזוזה בשערי מדינות ועיירות דלא גרע מבית שיש שותפות עם הגוי דפטור וכן הוא בגמרא לגבי שערי מחוזא שאין להם מזוזה משום סכנה ופירש רש"י שלא יאמר המלך כשפים עושה ובריתא המחייבת במזוזה בשער המדינה והעיר היינו כשכולה ישראל אבל אם רובא גוים או אפילו רובא ישראל פטור ממזוזה וכן כתב בית חדש:

ולענין החנויות שבשוקים דקימא לן בסי' פר"ו סעיף י"א שפטורים כתב בשו"ת חמדת שאול הנדפס חדש ממש (להגאון מוהר"ר שאול שפירא) בחלק יו"ד סי' ל"ז דמסתמיות האחרונים משמע דחנויות דידן נמי פטורים וכתב הרב טורי זהב דאף אם יושבים בהן כל יום מיקרי דירת עראי כיון שאין יושבים בלילה ועשה את דמ"ו למאי דקימא לן בחשן משפט סי' ק"מ סעיף ח' לענין חזקה דצריך שיחזיק בה גם בלילות ומר ניהו הרב המחבר הנ"ל דחה דבריו ואמר דבמחילת כבוד תורתו כד ניים ושכיב אמרה דשם מיירי מחזקת בית דאורחא למידר בה ביום ובלילה ולכן כי לא דר בה המחזיק בלילה הרי לא החזיק בדבר כפי הנאתו ותשמישו המבואר שם בסעיף ז' אבל בחנות שאין דרך לדור בה בלילה הרי מבואר שם בסעיף י"ד להרמב"ם והמחבר דבחזקה שלש שנים ביום לחוד הוי חזקה והטעם כתב הבית יוסף בסעיף ח"י כיון דאין תשמישן אלא ביום דירת היום חשיבה כדירת יום ולילה ואף הרב רמ"א הכריע בחנות מעיקרא כהרמב"ם והמחבר ואם כן מחזקה חברא לדבריו וכו' (שקיל וטרי אם דירת יום חשיבה דירה וכתב באות ז' וז"ל) וחנויות שבשוקים דפטירי נראה פשוט דבגוונא דסוכה חיצונה דיוצר איירי דאין יושבין שם כל היום וגם אין מצניעים שם הסחורה רק מוכרים שם הסחורה והתגרים יוצאים ובאים שם וכו' (שקיל וטרי בביאור דין החנויות שבשוקים וסיים בסוף הסימן וז"ל) יצא לנו דחנויות דידן דקבועים ועומדים כמו בית ובית אוצר הסחורות שמה ואף מיוחדים לישיבת אדם כל היום ואוכלים שם לפעמים לכולי עלמא חייבים במזוזה והירא והחרד למצות ה' ומקיים מצות מזוזה בחנותו יהיה משומר מכל פגע ויהיה מוצלח במשאו ומתנו שם:

תוכן העניינים

שדי חמד כללים מערכת מ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה