שדי חמד כללים מערכת מ· רבי חיים חזקיהו מדיני
מערכת המ"ם · כלל קכב
מזוזה אם הסירה כדי לבדקה ודעתו לחזור ולקובעה יש להסתפק אם יברך כשחוזר וקובעה כן כתב מרן חיד"א בברכי יוסף סוף סי' רפ"ו בשם הרב לשון למודים א"ח סי' י"ד וציין לעיין באדמת קודש ח"א (לא הראה מקומו) דברי הרב לשון למודים הם בסימן ט' (על דברי הטור בסי' י"ד) ד' ח' ע"ד וביאר ספקו טהור דיש לומר דדמי לציצית שכתב מרן בסי' ח' דאם פשט טליתו אפילו היה דעתו לחזור ולהתעטף בו מיד צריך לברך וכן כתב בהלכות תפלין סי' כ"ה סעיף ד' ואף לדעת רוב הפוסקים שחולקים בזה היינו דוקא התם משום שבידו לחזור ולהניחם אבל הכא שאין בידו שהרי אפשר שהיא פסולה צריך לברך או דילמא לאידך גיסא דאף למרן בפשט טליתו דצריך לברך היינו דוקא בציצית ותפלין שההפסק אינו לצורך הטלית והתפלין אבל הכא כיון דלצרכה הוא אפשר דלא הוי הפסק דוגמא להביאו מלח וכו' ויש לצדד בזה כשהוצרך להסירה מפני שהגיע זמן הבדיקה אי דמי לתפלין כשחולצן כדי ליכנס לבית הכסא שצריך לברך לכולי עלמא והמגן אברהם סי' כ"ה ס"ק כ"ב כתב דכשבית הכסא אינו רחוק כמו שלהם שהיו בשדות אין צריך לברך ואם כן הכא נמי דכוותה אלו תורף דברי הרב לשון למודים וסיים זה כתבתי לזכרון ואיה"ש אנופף ידי שנית:
ואחר שזכני השי"ת בספר התורה אדמת קדש (שציין ברכי יוסף) עיינתי שם בחלק יו"ד סי' ח"י (התשובה הזאת אינה להרב המחבר אלא היא תורת הרב בנימן ארוואץ) שנשאל בהוציא המזוזה לבדקה כדינה (פעמיים בשבוע) אם צריך לברך כשמחזירה או לא כיון שדעתו להחזירה מיד וכתב שחיפש בכל ספרי ראשונים ואחרונים ולא ראה מי שדבר מזה ובא ללמד דין זה מדין פשט טליתו על דעת ללובשו מיד שנחלקו הפוסקים בא"ח סי' ח' וכן בתפלין בסוף סי' כ"ה והאריך לפלפל בדין זה וכתב (בסוף ד"ה אמנם אכתי) נקיטינן דהטור ונמקי יוסף סברי בתפלין דכשצריך להסירן (ליכנס לבית הכסא) צריך לברך ובטלית אין חילוק וכמו שכתבו האחרונים ודעת מרן הבית יוסף היא דאין חילוק ובכולהו צריך לברך ואם כן בנדון דידן שהסירה כדי לבדקה והוא מוכרח לפי שהגיע זמנה ודאי לכולי עלמא צריך לברך כמו בהסיר התפלין ליכנס לבית הכסא שאף אם דעתו ללובשם מיד צריך לברך אמנם אם הוציא המזוזה כדי לבדקה שלא בזמנה שנמצא שהוציאה בלתי הכרח נראה דתליא בפלוגתא הנ"ל דלהטור ונמקי יוסף אין צריך לברך ולמרן צריך לברך ורצה להביא ראיה לסברת מרן ופלפל לדחות ראיתו ושוב רצה לדמותו לדין טלית שאולה שנחלקו הפוסקים אם יכול לברך עליה קודם שלשים ודחה גם את זה ושוב כתב בדף מ"ד (בד"ה ומעתה בה סלקינן) דלנדון השאלה שהוציאה על צד ההכרח לבדקה בזמנה לכולי עלמא צריך לברך אבל אם הוציאה קודם זמנה תליא בפלוגתא הנ"ל ועם שקבלנו הוראת מרן הקדוש בזה יש לומר ספק ברכות להקל כיון שכל האחרונים פה אחת יישבו תמיהותיו על הטור וכו' וכו' שוב כתב אמנם ראיתי ונתון אל לבי שיש לחלק בין טלית למזוזה דבמזוזה גם הטור יודה דצריך לברך דדוקא בטלית ותפלין הוא דאם לא היה חייב להסירן אינו מברך משום דודאי כדקיימי קיימי ואין ספק בהו וכיון שהיה דעתו להחזירן מיד אין צריך לברך מה שאין כן גבי מזוזה כשמוציאה לבודקה הוא על דעת שאם לא תמצא כשרה שיבטל אותה מכל וכל ונמצא כשקובע אותה אחר שנמצאת כשרה הוי כקובעה מחדש ופנים חדשות באו לכאן ולכן צריך לברך ואף הטור יודה מהאי טעמא והיא סברה נכונה דכיון שהיה לו ספק אם תמצא כשרה אם לאו ולזה הוא מוציאה ממקומה כשנמצאת כשרה הוי כקובע אחרת וכן עמא דבר דמברכין אף דגבי טלית ראיתי חסידים חוששים לסברת הטור וכו' גבי מזוזה בנדון דידן מברכין וכן שמעתי בשם גדולי ישראל שהיו נוהגים לברך וגם ראיתי כמה בדורנו דלא חשו לקמחייהו וחלקו בדבר בלא טעם וסברא וכאשר עמדתי על הענין והוכחתי וגם הטור יודה כאמור הודו לדבריי וכתב שהרצה הדברים לפני חסידא קדישא הרב גדליא חאיון והביא סמך לסברא זו מדין שמש שמברך בכל כוס וכוס משום שאינו ידוע שיתנו לו דאלמא משום שהוא בספק צריך לברך והכא נמי כיון שהדבר ספק שמא תמצא פסולה צריך לברך ושקיל וטרי בראיה זו ומסיק להלכה ולמעשה שבכל ענין שמוציא המזוזה לבדקה בין בזמנה בין שלא בזמנה צריך לברך לכולי עלמא דלא דמי לטלית ותפלין כנז"ל וכו' ואם הלכה רופפת בידך פוק חזי מאי עמא דבר אלו תורף דב"ק:
ומכללן של דברים עיניך תחזינה מישרים כי הרב פתחי תשובה בדבריו הקצרים שבריש סי' רפ"ט כיוון בדעתו הגדולה לדברי הגדולים הנז"ל וסיים בפתחי תשובה שאם נפלה המזוזה מעצמה לארץ כשמחזירה למקומה צריך לברך כדין נפל טליתו שבש"ע א"ח סי' ח' סעיף ט"ו ומצאתי לו חבר שכן כתב הרב הגדול איש ירושלים בספרו הבהיר שו"ת ישמח לב חלק א"ח סי' י"ד עיין שם שפלפל בחכמתו על הראיה של הרב החסיד גדליא חאיון הנ"ל דלכאורה יש לדחות דהתם משום היסח הדעת נגעו בה כמו שכתב רש"י שם דכיון שאין השמש יודע אם יתנו לו כוס אחר מסיח דעתו והאריך קצת בזה ועל כל פנים לדינו של הרב שבאדמת קדש הנ"ל שצריך לברך ולא דמי לפשט טליתו וכו' וגם הביא תורף דברי הגאון השיב משה סי' ח' (שהבאתי לקמן בכלל קכ"ג) שמדבריו יש ללמוד בנדון זה שצריך לברך עיין שם דב"ק: