שדי חמד כללים מערכת מ· רבי חיים חזקיהו מדיני
מערכת המ"ם · כלל קט
מצות עשה שמתן שכרה בצדה. הנה מצות שלוח הקן קרי לה הש"ס מצוה שמתן שכרה בצדה דהכי תניא (בסוף פרק שלוח הקן ובפרק קמא דקידושין ד' ט"ל ע"ב) ר' יעקב אומר אין לך מצוה שכתובה בתורה שמתן שכרה בצדה שאין תחית המתים תלויה בה בכבוד אב ואם כתיב למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך בשלוח הקן כתיב למען ייטב לך והארכת ימים הרי שאמר לו אביו וכו' אלא למען ייטב לך לעולם שכולו טוב ולמען יאריכון ימיך לעולם שכולו ארוך הרי דקרי לשלוח הקן מצוה ששכרה בצדה ולפי זה הדרינן לכללא שאין בית דין מוזהרים עליה וכן כתבו בפירוש בהגהות מיימונית בפרק י"ב מהלכות אישות דין י"ד ומרן המשנה למלך בשלישי מהלכות עבדים ריש הלכה י"ד וקשיא ליה מדאמרינן בפרק שלוח הקן ד' קמ"א ע"ב בההוא גברא דגזינהו לגפה ושלחה ואחר כך תפסה דנגדיה רב יהודה וכו' דאמאי נגדיה הא הויא מצוה ששכרה בצדה וכו' עיין שם שהצריך עיון והרב שביתת יום טוב בנימוקיו על הרמב"ם בדף ק"ט ע"ד (סוף ד"ה וכתב) יישב קושייתו ואמר רב דאף דמצוה ששכרה בצדה אין בית דין מוזהרים עליה היינו דוקא אם לא עשה מעשה שלא כהוגן כגון שלא שלח את האם דאז אין בית דין מוזהרין אלא אם כן מתה ולא שלחה דלוקה אבל זה שעשה שלא כהוגן שקצץ אגפיה אהכי נגדיה רב יהודה וכן משמע מלשון הרמב"ם שכתב נטל אם על בנים וקצץ אגפיה כדי שלא תעוף ושלחה וכו' משמע שמה שמכין אותו היינו משום דקצץ אגפיה וכו' הרי גם הוא נקיט דמצוה שלוח הקן היא מתן שכרה בצדה וקרוב לזה ביותר ביאור כתב הגאון שואל ומשיב בספרו דברי שאול בחידושיו ליו"ד סי' רמ"ח (ד' ע"ט ע"א ד"ה שוב) דהנה כל הטעם דאין בית דין של מטה מוזהרין הוא כמו שכתב רש"י בפרק כל הבשר ד' ק"י דלהכי פירש מתן שכרה בצדה דאם לא יקימנה זהו עונשו שלא יטול שכר זה וצריך ביאור דמפני מה לא נכפהו לקיים מצוה זו וצריך לומר דכיון דמתן שכרה בצדה פשיטא דיקימנה וכעין שאמרו חייבי חטאות ואשמות אין ממשכנים אותם משום דלכפרה אתו הוא הדין בזה כיון דשכרה בצדה פשיטא דיקימנה בלי כפיה ובזה יש ליישב קושית המשנה למלך וכו' דשם דגזז לכנפיה ואינו יכול לשלחה אם כן בטל המצות עשה בידים וחזינן דלא רצה לקיים המצוה שהרי צריך לשלחה בכנפיה ואם כן פשיטא שכופין על מצוי, עשה אף ששכרה בצדה עכ"ל עיין שם מה שפלפל עוד למדנו שגם הוא מודה דמצות שלוח הקן היא בכלל מה ששנינו בבריתא דפרק כל הבשר כל מצות עשה שמתן שכרה כתובה בצדה אין בית דין של מטה מוזהרים עליה:
והרב אשדות הפסגה (בסוף שרש וי"ו לחלק בדף קטו"ב ריש ע"ג) תמה על קושית המשנה למלך (שהיא אליבא דהרשב"א כיעויין שם) שהרי הרשב"א בתשובה סי' תשמ"ה ובמיוחסות סי' פ"ח סבירא ליה דמה שאמרו מצוה ששכרה בצדה אין בית דין מוזהרים היינו שאין חייבים לכוף ואם רצו בית דין רשאין לכפותו ואם כן לא קשיא מההיא דרב יהודה וכו' עיין שם הרי גם הוא מודה שגם על מצות שלוח הקן נאמר הדין דמצוה ששכרה בצדה וכו' ומרן חיד"א בברכי יוסף יו"ד סי' רמ"ח אות א' (בד"ה עוד ראיתי) אף הוא היה מתכוין ליישב כדברי הרב אשדות הפסגה על פי מה שמבואר בתשובת הרשב"א דאם רצו בית דין כופין ובשיורי ברכה חשן משפט סי' צ"ז מביא בשם הרב אשד הנחלים שתירץ כן קושית המשנה למלך על פי תשובת הרשב"א הנ"ל דאם רצו בית דין כופין עיין שם וכן מתבאר דנקיט הרב מטה אהרן בח"ב כלל קי"א ד' הר"ן ע"א דשקיל וטרי במה שכתב בברכי יוסף על דברי המשנה למלך הנ"ל ולא רפרף לומר דאעיקרא מצות שלוח הקן אינה בכלל מה שאמרו כל מצוה שמתן שכרה בצדה אין בית דין מוזהרין מוכח ודאי דמשמע ליה דכשאמרו מצוה ששכרה בצדה וכו' אף שלוח הקן בכלל היתה וכן מתבאר מתוך השקלא וטריא של הרב שנות ימין בח"א ד' ע"ט ע"א כיעויין שם:
ודבר זה היה פשוט מאד בעיני אמנם ראיתי להרב הגדול מהר"י מנשה בספר אהל יעקב במערכת הה' כלל כ"ו שיצא לידון בדבר חדש וכל לגבי דידיה מצות שלוח הקן אינה מכלל המצות שמתן שכרן בצדן ולפי שאין ספר התורה הזה מצוי ביד כל אדם אעתיק דב"ק ככתבו וכלשונו ואכתוב גם כן מה שיש לי להעיר על דב"ק והוא שאחר שהביא דברי הרב משנה למלך שבהלכות עבדים הנ"ל שהקשה היכי נגדיה רב יהודה לההוא דקצץ כנפי העוף והא הויא מצוה ששכרה בצדה וכו' וסייעיה מדברי הגהות מיימוניות בפרק י"ב מהלכות אישות דנקטי נמי דשלוח הקן היא מצוה ששכרה בצדה ואין בית דין מוזהרים עליה הנה אחר כל זה כתב וז"ל ואנכי תולעת יעקב נוראות נפלאתי איך נמנו וגמרו דשלוח הקן היא מצוה שמתן שכרה בצדה הא מסקינן בסוף פרק קמא דקידושין ד' מ' ע"א עלה דתנן אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן והקרן קיימת וכו' ופרכינן ליתני נמי שלוח הקן דכתיב למען ייטב לך וכו' ואמר רבא רב אידי אסברה לי אמרו צדיק כי טוב וכו' טוב לשמים ולבריות זהו צדיק טוב ופירש רש"י דבהאי קרא כתיב כי טוב כי פרי מעלליו יאכל בחייו אבל בשלוח הקן טוב לשמים הוא ואין כאן טוב לבריות ולא כתיב ביה כי פרי מעלליו יאכל הילכך לא תנייה גבי אוכל פירותיהן בעולם הזה הא קמן דמסקינן בסוגיא דשלוח הקן אין מתן שכרה בצדה ולמען ייטב לך וכו' לעולם שכולו טוב כדדרשינן לעיל אליבא דר' יעקב דאמר שכר מצות בהאי עלמא ליכא וקימא לן כותיה כנודע עכ"ל הנך רואה דמסקנת הרב אהל יעקב דמצות שלוח הקן לא הויא מתן שגרה בצדה ותלמודו בידו דהכי מסקינן בש"ס ודלא כהגהות מיימוני ומשנה למלך הנז"ל וגם שלא כדעת אמבוהא דרבנן בתראי שהבאתי למעלה דנקטי דהויא מתן שכרה בצדה כנז"ל והנה אין להקשות עליו מהא דתניא בקידושין ד' ט"ל ע"ב ר' יעקב אומר אין לך מצוה שמתן שכרה בצדה שאין תחית המתים כתוב בה בכבוד אב ואם כתיב וכו' בשלוח הקן כתיב וכו' דאלמא שלוח הקן מצוה ששכרה בצדה היא דיש לומר דכונת הרב דאף דר' יעקב קרי לה מצוה ששכרה בצדה מכל מקום כיון דלר' יעקב דקימא לן כותיה דשכר מצות בהאי עלמא ליכא אין השכר הזה בעולם הזה אלא בעולם הבא משום הכי אינה בדין השנוי בבריתא אחריתי (בפרק כל הבשר ד' ק"י ע"ב) כל מצוה שמתן שכרה בצדה אין בית דין מוזהרים עליה כן נראה שצריך לומר לדעת הרב:
אמנם תמיה לי טובא דלפי דבריו דמשום דקימא לן שכר מצות בהאי עלמא ליכא ולמען ייטב לך דכתיב בשלוח הקן היינו לעולם שכולו טוב משום הכי לא חשיבא וליתא בדין השנוי בבריתא דכל מצוה שמתן שכרה בצדה אין בית דין מוזהרים היינו טעמא דרב יהודה דנגדיה לההוא גברא אם כן גם בכבוד אב ואם דכתיב למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך אית לן למימר דאין בה דין מצוה שמתן שכרה בצדה דהא לר' יעקב למען ייטב לך דכתיב בכבוד אב ואם הוא לעולם שכולו טוב והלא תלמיד ערוך הוא בידינו בהיפך דאמרינן בפרק כל הבשר דף ק"י ע"ב ההוא גברא דלא הוה מוקיר אבוה ואמיה כפתוהו על העמוד להלקותו אמר להו שבקוהו דתניא כל מצות עשה שמתן שכרה בצדה אין בית דין של מטה מוזהרים עליה והרבה יש להשיב עוד על דבריו וקצרתי דכל לגבי דידי במחילת כבוד גאונו ההנחה שהניח דמשום דקימא לן שכר מצות בהאי עלמא ליכא לא חשיבא מתן שכרה בצדה ליתא אלא כל שכתוב בתורה שכר אצל המצוה יהיה איזה שכר שיהיה אם בעולם הזה ואם בעולם הבא הדין הוא דאין בית דין מוזהרים דהא טעמא דהאי דינא כתב רש"י בפרק כל הבשר דף ק"י ע"ב דלכך פירש מתן שכרה בצדה לומר אם לא יקימנה זהו עונשו שלא יטול שכר זה וכן כתב הרב הלבוש טעם זה ביו"ד סי' ר"מ ואם כן אין חילוק בין שכר העולם הזה לשכר העולם הבא כל שראינו שפירשה התורה השכר יש לנו לומר שכונת התורה לומר דזהו עונשו העדר השכר ותו לא:
הן אמת שלכאורה נראה שמרן כסף משנה סבירא ליה כסברת הרב אהל יעקב דבשלוח הקן לא נאמר הא דכל מצוה שמתן שכרה בצדה וכו' והוא ממה שהקשה בפרק י"ג מהלכות שחיטה דין ד' אמאי השמיט הרמב"ם הא דנגדיה רב יהודה לההוא גברא דגזזיה לגפה וכו' (כבר כתבו המפרשים שלא היתה גירסתו כגירסת הספרים שלפנינו שכתב מפורש דמכין אותו מרדות וכדמסקינן בש"ס אההוא עובדא דנגדיה היינו מכת מרדות) ואי סבירא ליה דבשלוח הקן נאמר הא דכל מצוה ששכרה בצדה אין בית דין מוזהרים עליה מאי קשיא ליה על הרמב"ם הא בפשיטות יש לומר דסבירא ליה להרמב"ם דרב יהודה דנגדיה היינו משום דלא הוה שמיעא ליה הא דתניא דמצוה שמתן שכרה בצדה אין בית דין מוזהרין עליה וכמו שנראה מסוגיא דפרק כל הבשר הנ"ל דרב חסדא לא הוה שמיעא ליה הך בריתא עד דאמר להו רמי שבקוהו דתניא וכו' ואם כן לא נפלאת לומר שגם רב יהודה לא הוה שמיעא ליה הך בריתא ומשום הכי הוא דנגדיה אבל אנן דנקיטינן כהבריתא משום הכי לא פסק הרמב"ם כרב יהודה אלא ודאי צריך לומר דמרן כסף משנה סבירא ליה כדעת הרב אהל יעקב דמצות שלוח הקן לא חשיבא מתן שכרה בצדה ושפיר עבד רב יהודה דנגדיה ואהכי קשיא ליה על הרמב"ם אמאי לא פסק לדרב יהודה אך באמת נראה דלא הוה מצי מרן כסף משנה למימר אליבא דהרמב"ם שדחה ההיא דרב יהודה משום דאתיא דלא כהבריתא דכל מצוה שמתן שכרה בצדה וכו' דהא חזינן להרמב"ם בפירוש המשנה בפרק שלוח הקן שם שפסק להא דרב יהודה ואין לנו לומר (בלתי הכרח) שבחבורו חזר בו ממה שכתב בפירושו וכיון דבבריתא דבפרק שלוח הקן ובקידושין דף ט"ל הנ"ל קרי לשלוח הקן מצוה שמתן שכרה בצדה ומשמע מסתמא שהיא בכלל מה ששנינו כל מצות עשה שמתן שכרה בצדה וכו' אם היתה כונת מרן למה שכתב הרב אהל יעקב היה לו לפרש אלא ודאי דעתו היא כדעת כל הגדולים הנ"ל דשלוח הקן היא מצוה ששכרה בצדה ומאי דנגדיה רב יהודה לההוא גברא הוא מטעם שכתב הרב שביתת יום טוב הנז"ל או מטעם אחר ולכן קשיא ליה שפיר על הרמב"ם אמאי לא פסק כדרב יהודה והנה אחר שכתבתי כל האמור למעלה מכלל ק"ו והלאה בעיקר דין זה דמצוה שמתן שכרה בצדה וכו' ראיתי מה שהאריך ידידי הגאון עמודי אש יצ"ו בסימן א' כלל י"ג דף ה' ע"ג בעניינים אלו ולא יכלתי להתבשם בדב"ק מרוב חריפותו ובקיאותו לך נא ראה נפלאות תורתו: