אור ברסלב
שדי חמד כללים מערכת מ מערכת המ"ם › כלל סו

שדי חמד כללים מערכת מ· רבי חיים חזקיהו מדיני

מערכת המ"ם · כלל סו

כלל סה

מצות צריכות כונה מי שעושה מצוה על ידי שכופים אותו אחרים אף על פי שאינו מתכוון למצוה יוצא ידי חובתי דכונת האחרים הכופים אותו עולה לו כאילו הוא עצמו נתכוון כדאיתא בחולין פרק השוחט דף ל"א בנדה שנאנסה וטבלה רב אמר טהורה לביתה וכו' הרי דהאשה דאנסה לחברתה ואטבלה אפילו למאן דאמר דלהתירה לבעלה בעיא כונה כונת חברתה מועיל כאילו היא נתכוונה והכי נמי אם כפאו חברו ועשה מצוה אף דמצות צריכות כונה יצא כן כתב הגאון מוהרמב"ח ביום תרועה בפרק ראוהו בית דין דף כ"ח (בד"ה אמר רב אשי שכפאוהו פרסיים) וכתב דמשום הכי אוקמה רב אשי בכפאוהו פרסיים דאילו כפאוהו ישראל לא היה מקום להסתפק כלל ופשיטא דיצא ובפרק הכותב דף פ"ו דאמרינן גבי עשה סוכה וכו' ואינו עושה דכופין אותו לקיים המצוה וכתב הרא"ם בפרשת ויקרא דלא בעינן שיאמר רוצה אני כי אם בגט ובקרבן ומשמע דאף אי צווח שאינו רוצה יוצא ידי חובתו והרי אינו מכוון למצוה אלא ודאי כונת הכופה עולה לו כאילו הוא עצמו כיוון אלו תורף דב"ק ויישב בזה איזה דקדוקים שהיה לו עיין שם והרב קול אליהו בח"א בחלק א"ח סי' ל"ד כתב על דבריו דאינו ענין לנדה שנאנסה וטבלה דנדה אינה מצווה לטבול דאינה מצוה דרמיא אקרקפתא כשאר מצות שבתורה אלא שהתורה אמרה דאי בעיא להזדקק בעיא טבילה ומאי דבעינן בה כונה אינו כונת המצוה חלא כונת הענין לטבול כראוי ומשום הכי באשה עומדת על גבה סגי שוב מצא להרדב"ז בח"ב סי' ל"ד שכתב בשם הרמב"ן דההיא דנדה שנאנסה אינו ענין למצות צריכות כונה וככל מה שכתב הוא וכן ראה בחידושי הר"ן לחולין שכתב ככל הנ"ל וראה מה שכתבו בהגהות אשר"י סוף פרק ראוהו בית דין שהוכיחו דמצות אין צריכות כוונה מההיא דנאנסה וטבלה והצריך עיון דנראה דאינו ענין לזה אלו תורף דב"ק:

והגאון אמרי בינה בא"ח סי' י"ד דף י"א ע"ב הביא מה שכתב הגאון מוהרמב"ח דכונת אחרים מהני כמו בנדה שנאנסה וטבלה וכו' וכתב שכל דבריו נפלאים דהא נכרים לאו בני חיובא נינהו ומה מהני כונתם ודוקא לענין גט ועשיית החליצה שהוא בעצמו עושה המעשה אף שהוא על ידי כפיה מהני אבל אם מנות צריכות כונה מה מהני כונתו של נכרי וגוף דבריו דכונה לצאת מהני על ידי אחרים ואף אם אינו אומר רוצה אני הא זה חיי מצוה שבגופו ודעת רבינו יונה שכהרשב"א חולין ו דבמידי דבעי כונה אי מהני ביה שליחות מהני ביה כונת אחר העומד על גביו אבל במידי דלא מהני ביה על ידי שליח לא מהני כונת אחר העומד על גביו וכל שכן במצוה שבגופו כמו לולב וכיוצא שצריך שיכוין שעושה לשם מצוה אם כן מה מהני כונת אחרים ומה דלגבי נדה מהני כונת חברתה הוא משום דמאן דסבר דבעי כונה הוא כר"י בן יוסף בחולין שם וכובס מה תלמוד לומר שנית מה ראשונה לדעת אף שניה לדעת אם כן אינו דומה לשחיטה דילפינן מזבחת מי שזובח יכוון ולא מהני כונת אחרים אבל בטבילה אף דבעי כונה היינו מי שטובל בעי כונה ולא דבר הנטבל וכמו הטובל כלים או בגדים דילפינן דבעי כונה היינו מי שטובל הדבר צריך שיטבול בכונה כן נמי אף אם אנסוה חברותיה וטבלה אף שהוא על כרחה מכל מקום נדון הנטבלת כמו כלים ומהני כונת חברתה אבל היכא דבעינן כונת העושה מה מהני כונת אחרים ואף לשיטת התוספות דסברי דגם בשחיטה וחליצה הוה מהני כונת אחר העומד על גביו היינו וכו' עיין שם דב"ק:

ובשו"ת בית יצחק יו"ד ח"ב להגאון אבד"ק לבוב יצ"ו בסי' קס"ח אות א' כתב גם כן כדברי הגאון מוהר"ם ב"ח הנ"ל דכונת האחר מהני אף שהוא לא כיוון כמו בנדה שנאנסה וטבלה והזכיר דברי הגאון מוהרמב"ח ושוב דחה דדין נדה שנאנסה וטבלה אינו תלוי במצות צריכות כונה והאריך לפלפל בחריפות כדרכו בקדש לך נא ראה ובמה שכתב הרב מוהרמב"ח מההיא דעשה סוכה וכו' שהיו כופין אותו וכו' עיין במה שכתבתי לעיל בכלל ס"א (בד"ה ומה שהכריח) ועתה (שנת תרס"ד) השגתי ספר יקר חמדת ישראל שנדפס חדש ממש לידידי הגאון מוהר"ר מאיר דן אבד"ק וארטא יצ"ו וראיתי בדף י"ח ע"ג דשקיל וטרי בדברי הגאון מוהרמב"ח הנ"ל אף הוא היה מתכוין לדחות ראיתו מנדה שטבלה וכיונה דעתו לדברי הגדולים שהזכרתי למעלה עיין שם דב"ק:

תוכן העניינים

שדי חמד כללים מערכת מ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה