אור ברסלב
שדי חמד כללים מערכת מ מערכת המ"ם › כלל כו

שדי חמד כללים מערכת מ· רבי חיים חזקיהו מדיני

מערכת המ"ם · כלל כו

כלל כה

מילתא דאתיא מסברא טרח וכתב לה קרא כן כתב מרן חיד"א בספר יעיר אזן באות כ"ח בשם רבינו בצלאל בכלליו שלמד כן מתוספות בבא מציעא ד' ג"ן ודברי התוספות הם בד"ה כר"י עי"ש ונראה לי הדל דהיינו דוקא אם אינו סברא אלימתא כההיא דלקוח בכסף מעשר שני דלרבנן דעבדי קל וחומר מנטמא לית להו סברתיה דר"י ונמצא דאינה סברא אלימתא בהא אמרינן דטרח וכתב לה קרא אבל מילתא דאתיא מסברא אלימתא הא אמרינן בכמה דוכתי למה לי קרא הא סברא הוא עיין תוספות שבועות דף כ"ב (ד"ה אי בעית אימא) ולהגאון שבות יעקב ח"ג סי' קל"ה ומה שכתב הרב מקנה אברהם באות ש"ב בשם הרב בירך משה דדוקא מילתא דאתיא בקל וחומר טרח וכתב לה קרא אבל מילתא דאתיא מסברא לא שמענו דטרח וכתב לה קרא עכ"ל צריך לומר דכונתו בדבר שהוא סברא אלימתא ומכל מקום יש לתמוה שלא היה להם לכתוב כן בסתם בפשיטות דהא על כל פנים מדברי התוספות הנ"ל מתבאר דזימנין ניחא לן למימר מילתא דאתיא מסברא טרח וכתב לה קרא וכמו שלמד מדבריהם רבינו בצלאל כנז"ל (ועיין לקמן במערכת הסמ"ך אות ס"ג) ועל פי האמור מתיישב מה שהקשה ידידי כהן גדול הגאון בנין שלמה יצ"ו בתשובותיו סי' ב' (ד"ה ושוב) על דברי רבינו הבית חדש עי"ש דיש לומר דלא חשיב סברא אלימתא ומשום הכי איצטריך קרא ועיין במה שכתבתי במערכת הדל"ת (בשדי חמד ח"א) אות ע"ח (בד"ה ודע) והנה דברים אלו נדפסו בספרי הקטן בחלק דברי חכמים סי' מ"ב וכתב לי ידידי הגאון מהר"ר יהודה ליב איסתרין אבד"ק שצעדנין יצ"ו וז"ל:

בספרם הקדוש דברי חכמים סי' מ"ב הביא לן תורה חדשה שחידש הרב חיד"א בשם הרב"א שדעת התוספות בבבא מציעא ד' ג"ן ד"ה הר"י דמילתא דאתיא מסברא טרח וכתב לה קרא ולא זכיתי להבין דברי קדשו דהא בתוספות שם לא נזכר זה הלשון דאתיא מסברא כתב קרא רק מתרצים שם על קושייתם ולדעתי יש לחלק בין מילתא דאתיא מסברא ובין הך שתרצו התוספות לקושייתם דזה לא נכנס בגדר סברא דגדר מילתא דאתיא מסברא הוי פירושו שהשכל אנוש מחייב מעצמו לומר כן כמו בכתובות דף כ"ב ע"א דפריך הגמרא למה לי קרא סברא הוא הוא אסרה והוא שרי לה וכן בבבא קמא דף מ"ו ע"ב גבי המוציא מחבירו סברא הוא מאן דכאיב ליה אזל לבי אסיא וכן בנדה כ"ה ע"א סברא הוא כיון דעכור בודאי איכא למימר נימוח הולד ואפילו בשבועות כ"ב שמביא כת"ר התם גם כן השכל מחייב משום דלשון בני אדם שתיה בכלל אכילה ואדם שאומר שבועה שלא אוכל בודאי השכל מחייב שכוונתו היה לשתיה גם כן כדרך שבני אדם מדברים רק שאין הסברא פשוטה כל כך כמו הנך אבל בהך דלקוח בכסף מעשר שנטמא דסובר ר' יהודה יקבר אין לנו שום שכל וסברא מצד שכל אנושי לומר יקבר על כן לא נכנס בגדר סברא רק דהתוספות מקשים הא ר"י בעצמו במשנה שם סובר טעם אחר כיון דמדחה טעם דרבנן שאין זה קל וחומר אם כן מנא ליה לומר דיפדה ולמה לן קרא ולזה תירצו דהגם דאית לר"י טעם אחר אפילו הכי טרח וכתב לה קרא אבל במאי דאתיא מסברא שהשכל מחייב בלא הקרא על זה לא כתבו התוספות שטרח וכתב לה קרא כן נראה לי וה' הטוב יראנו נפלאות מתורתו ויזכנו לראות בנחמות ציון וירושלים כנפשם ונפש ידידם אמת דוש"ת מלונ"ח באה"ר ואהבת עולם יהודה ליב איסתרין עכ"ל יצ"ו ועיין בריש פרק האיש מקדש דף מ"א ע"ב ברש"י ד"ה לפי וכו' אלמא לא בעי קרא דמסברא אית לן למימר דמידי דלא שייך ביה לא מיתעביד עליה שליח:

תוכן העניינים

שדי חמד כללים מערכת מ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה