שדי חמד כללים מערכת מ· רבי חיים חזקיהו מדיני
מערכת המ"ם · כלל כג
מילתא דאתיא בקל וחומר דטרח וכתב לה קרא הני מילי כי כתיב לה בהדיא אבל בגזרה שוה לא אמרינן הכי שהרי זו וזו מדות הן בתורה ומאי אולמא דגזרה שוה מקל וחומר דטרח למכתביה כן כתב הגאון יד מלאכי בכלל חי"ט בשם רבינו בצלאל בשיטה מקובצת בפרק אלו נערות ד' נ"א ד' בשם הרא"ה והרב"א למד מדבריו דגם מאי דלא אתי אלא מריבויא דלא כתיב בהדיא לא אמרינן הכי דמאי אולמיה דריבויא מגזרה שוה זו וזו מיתורא נפקי גם מרן חיד"א ביעיר אזן מערכה זו אות כ"ט הביא כלליה דהרא"ה הנ"ל בשם כלל רב"א (לא זכר שר בזה דברי הי"מ גדול) ובקונטרס זכרונותי כתוב אצלי שבקונטרס הכללים (המיוסד מימי חרפי) הקשיתי על דברי הרבנים שער המלך פרק א' מהלכות אישות (ד"ה האמנם) וחק נתן ומקנה אברהם מהדורא ב' אות ש"ג ושהבאתי דברי הגאון מוהרש"א על דברי התוספות ד' כ"א ד"ה משום ועתה קונטרס הכללים הנ"ל אבוד (או גנוב) מאתי ובגליון ספר יד מלאכי שיש עתה אתי מצאתי כתוב על הגליון מטהרת יד הקדש הרב הג' מוהר"ר יעקב ענתבי (כמדומה לי שהכרתיו בילדותי בעיר עז לנו ירושת"ו והוא היה רב בדמשק ונאסר בעלילת הדם ברשעת הגוים ההמה ובחסדי מלכינו יר"ה הוציאו מאפילה לאור גדול על יד זכאי השר הצדיק סיניור מונטפיורי זיע"א) על מה שכתב ביד מלאכי דמאי אולמיה דריבויא מגזרה שוה וכו' וז"ל עיין במסכת זבחים דף דף ק"ג ע"ב דקאמר תנא קמא נמי תיפוק ליה מדינא ומשני מילתא דאתיא בקל וחומר וכו' עיין שם דלאו בהדיא כתב לה קרא אלא מיתור תיבת עולה להקיש אליה וכו' ואיכא התם תרי תנאי דלא דרשי הכי כיעויין שם וזה קשה לדעת הרא"ה בכי האי גוונא לא אמרינן טרח וכתב לה קרא וצריך עיון עכ"ל והרב מוהר"י פייתוסי בדרוש י"ג למעלת ארץ ישראל דף ל"ג ע"ג הקשה בשם הרב ר' דוד זראקי מהא דסוטה פרק כשם דף כ"ט ע"א ואי נמי אית ליה קל וחומר מילתא דאתיא בקל וחומר וכו' והתם קאי אוא"ו יתירה דונטמאה והרב המחבר כתב ליישב בכמה אנפי ומסוף דבריו אנו למדין כלל חדש בזה דעד כאן לא כתב רבינו בצלאל אלא בקל וחומר דיליף ממילתא דכתיבא להדיא אבל בכגון ההיא דסוטה דיליף מתרומה דלא כתיבא להדיא אלא מריבויא דנטמאה וגם כולהו מריבויא הוא דילפינן להו מתלתא נטמאה מסתמא גם כהונה דכוותייהו מריבויא:
ומדברי רבינו בצלאל הנז"ל למד הרב מטה אהרן בח"ב במערכת הסמ"ך (סיכה באיסורים המותרים בהנאה) בדף רי"ח סוף ע"ג דלדבריו דמילתא דאתיא בגזרה שוה ומילתא דאתי מריבויא שוים הם אם כן כשם דמילתא דאתיא בקל וחומר או בגזרה שוה טרח וכתב לה קרא בהדיא הכי נמי במילתא דאתי מריבויא טרח וכתב לה קרא בהדיא כיון דקל וחומר וגזרה שוה וריבויא שוים הם אלא דתמה על מה שכתב דמילתא דאתיא בגזרה שוה לא אמרינן טרח וכתב לה בריבויא שהרי דעת הר"ן אינה כן שכתב בפרק קמא דנדרים דף ג' ע"א דמילתא דאתיא בהיקשא טרח וכתב לה קרא כמו מילתא דאתיא בגזרה שוה ואפילו הכי כתב הר"ן שם דטרח וכתב היינו מריבויא דידות הרי מבואר דלא בעינן דליכתביה קרא בהדיא אלא טרח וכתב בריבויא שלא כדברי רבינו בצלאל:
והנה בעיקר סברא זו בהיכא דאמרינן טרח וכתב אי בעינן דליכתביה בהדיא או אף באחת ממדות שהתורה נדרשת בהן טרח וכתב הנה לפי הנראה דעת התוספות בשבת דף ס"ד ד"ה שמע מינה נראית כדעת הרא"ה ורבינו בצלאל הנ"ל שהרי הקשו בשם הרא"ם כיון דאיכא היקשא למה לי גזרה שוה ולא מצאו מענה לזה כיעויין שם והיה להם לתרץ דמילתא דאתיא בהיקשא טרח וכתב לה בגזרה שוה אלא ודאי מוכח דסברי דלא אמרינן טרח וכתב לה אלא היכא דכתב לה בהדיא ולא דטרח למיכתביה בגזרה שוה דזו וזו מדות הן ומאי אולמא דהאי מהאי אמנם הריטב"א שם תירץ על קושית התוספות וז"ל יש לומר דמלתא דאתיא בהיקשא כי האי גוונא טרח וכתב לה קרא בגזרה שוה והכי נמי משמע בבבא קמא גבי פכין קטנים עכ"ל והרשב"א שם כתב בלשון זה יש לומר דכל מילתא דאתיא בגזרה שוה טרח וכתב לה קרא עכ"ל והנה הקושיא היתה דהא איכא היקשא ואם כן בתירוצו היה צריך לומר דמלתא דאתיא בהיקשא וכבר נתעורר על זה הרב מטה אהרן בחלק א' במערכת הגימ"ל דף ס' ע"ג וכתב דטעות סופר הוא וצריך להיות מילתא דאתיא בהיקשא למדנו מדברי שניהם דכי אמרינן דטרח וכתב לאו דוקא למיכתביה בהדיא אלא אף באחת ממדות התורה טרח וכתב לה דהא קאמרי דאף דאתי בהיקשא טרח וכתב לה בגזרה שוה וזה כנגד היסוד של הרא"ה ורבינו בצלאל הנ"ל דסברי דבעי למיכתביה בהדיא דמאי אולמיה דהאי מהאי כנזכר לעיל.