אור ברסלב
שדי חמד כללים מערכת מ מערכת המ"ם › כלל טז

שדי חמד כללים מערכת מ· רבי חיים חזקיהו מדיני

מערכת המ"ם · כלל טז

כלל טו

מחלוקת מן הקצה אל הקצה דאחד מחייב חטאת ואחד מתיר לכתחלה לא מצינו עיין שבת דף חל"ק ע"א מי איכא מידי דר' אליעזר שרי לכתחלה ורבנן מחייבי חטאת והיינו דוקא כשהחולקים הם שנים האחד יחייב חטאת ואחד יתיר לכתחלה זה לא יתכן אבל אם אחד מחייב חטאת ואחד פטר יתכן שאחר יתיר לכתחלה והוא בא לחלוק על האומר פטור אבל אסור עיון שם בגוף הסוגיא והכי נמי איתא בשבת בפרק חבית דף קמ"ה ע"א בשלקות שסחטן למימיהן דלרב מותר ולשמואל פטור אבל אסור ולר' יוחנן חייב חטאת יש לומר דר' יוחנן בא לחלוק על מה שאמר שמואל פטור ואמר איהו חייב אבל בפלוגתא דתרי תנאי או אמוראי לא יתכן דאחד יחייב ואחד יתיר לכתחלה דזו מחלוקת מן הקצה אל הקצה והר"ן בהלכות ריש פרק שני דמסכת שבועות (בד"ה משמשות בשני עדים) נשתמש גם כן בזה דאין סברא לומר דפליגי מן הקצה אל הקצה עיין שם ועיין להגאון יד מלאכי באות תכ"ז בשם הרשב"א (וכן כתב הריטב"א בחידושיו לשבת שם) דעד כאן לא קשיא ליה להש"ס הכי אלא היכא דיחיד אחד מחייב חטאת ויחיד אחד מתיר לכתחלה וכל שכן כשהרבים מחייבים חטאת והיחיד מתיר לכתחלה אבל כשהיחיד מחייב חטאת ורבים שרי לכתחלה לא שייך לאקשויי הכי ובספר לב שומע במערכה זו אות ד' מביא דברי הרשב"א הנ"ל וכתב שבספר משמרות כהונה בחלק ב' בחידושיו לשבת הקשה מדאמרינן בפרק במה אשה דף ס"ב ע"א דר' אליעזר דאמר במתניתין דפוטר בכובלת אף לכתחלה שרי ואיידי דתני ר' מאיר מחייב תני ר' אליעזר פוטר ושתירץ דהיכא דאיכא תנא שלישי דסובר פטור אבל אסור אין לחוש ואין אצלי ספר מש"כ הנ"ל ואיני מבין מאי קשיא ליה אכלליה דהרשב"א דהאי קשיא אגופא דסוגיית הש"ס הנ"ל תיקשי ליה ומסיגנון דברי הרב לב שומע משמע דאכלליה דהרשב"א הוא דקשיא ליה ומתבאר מסוגיא דפרק במה בהמה הנ"ל דמשכחת לה דאחד מחייב ואחד מתיר כשיש מי שאוסר לכתחלה עיין שם:

ודע דחידש לנו בזה הרב יבא הלוי בנימוקיו למסכת שבת על דף קל"ז ע"ב דלא אמרינן כן אלא כי פליגי בסברא אבל כי פליגי בקראי משכחת לה דפליגי מן הקצה אל הקצה לפי מדרשי המקראות עיין שם טעמו ונימוקו ועיין עוד שם בנימוקיו לדף קנ"ה ועיין לקמן מערכת העי"ן אות ע' ומרן כסף משנה פרק שלישי מהלכות סוטה הלכה ט' דאין סברא לומר דלרבי ישמעאל אפילו החזירן לכבשן פסול עיין שם והיינו משום דהוי מן הקצה אל הקצה דלרבנן נתאכמו נמי כשרין אפילו בלא החזרה לכבשן ודיינו לומר דלר' ישמעאל פסול כשלא החזירן לכבשן ובחידושי רשב"א לחולין על דף ב"ן ע"א (בד"ה ר' יוחנן אמר) כתב בשם הרמב"ן שדחה מה שהביא הרי"ף ראיה דקיימא לן כר' יוחנן מדמקשינן מניה וכו' דאימור דהש"ס מקשי מדברי הכל דאין סברא לומר דפליגי מן הקצה אל הקצה דלר' יוחנן כשרה לגמרי לבן זכאי נבלה ומטמאה עיין שם ועיין בדברי מרן הבית יוסף באבן העזר ריש סי' קכ"א על מה שכתב הריב"ה היה בריא בשעה שציוה לכתבו וכו' שכתב דליכא לפלוגי כולי האי דלרבי יוחנן אינו כלום ולריש לקיש אפילו לכתחלה וכן דרך הפוסקים לפרש הענין באופן שלא נצטרך לרחק הסברות כל כך כמו שרשמתי בקונטרס כללי הפוסקים סי' ט"ז אות ב"ן ועיין להרב אות היא לעולם במערכת הוא"ו דף קכ"א ע"ב שתמה אההיא דיומא דף פ"ה ע"ב דפליגי תנא קמא ור' אליעזר בן יעקב בעבירות שהתודה עליהן ולא שנה וחוזר ומתודה דלמר הוא ככלב שב על קיאו ולמר הרי זה משובח דאיך יתכן לחלוק מן הקצה אל הקצה ומכח זה שנה ופירש שלא כדעת הרב בית חדש עיין שם ולפי מה שכתב ביבא הלוי הנ"ל אין כאן תמיה דהא פליגי בדרשא דקראי ובכי האי גוונא מצו לאיפלוגי מן הקצה אל הקצה ועיין להרב גבעות עולם בסי' י"ג דף ל"ו ע"ב שתמה על הרב משפטי שמואל דלפי פירושו נחלקו הפוסקים מן הקצה אל הקצה וזה דוחק גדול גם הרב מהרד"ך בבית י"ז חדר ט' (בד"ה וכן למקצת) כתב דאין סברא להרחיק מחלוקת הרי"ף והרמב"ם עם מקצת האחרונים כולי האי וכו' גם מרן מוהרד"ף בשו"ת מכתם לדוד חלק יורה דעה סי' י"ד (בד"ה ושוב) הביא מה שכתב במרדכי פרק כל שעה דרבינו יואל סבירא ליה דאסור לעשות סחורה בדברים האסורים באכילה ובדבר טמא וראבי"ה סבירא ליה דמותר לעשות סחורה בדבר טמא וכתב על זה דאין לומד דפליגי מן הקצה אל הקצה דלר"י אסור מן התורה ולראבי"ה שרי:

ועל פי מה שחלק הרב יבא הלוי (כנז"ל) מתיישב אצלי מאי דקשה לכאורה במה שנחלקו תנאים בענין ביצוע בדין בסנהדרין דף ו' ע"ב דלמר אסור לבצוע וקרי עליה בוצע ברך נאץ ה' ולמר מצוה לבצוע והוא מחלוקת מן הקצה אל הקצה אמנם כיון דפליגי בדרשה דקראי לית לן בה וכן בסוטה דף כ' ע"ב בן עזאי אומר חייב ללמד את בתו תורה ר' אלעזר אומר כל המלמד את בתו תורה כאלו מלמדה תפלות דפליגי בקראי עיין שם בדף כ"א ע"ב וסעד לחילוק הנ"ל ממה שאמרו שם בפרק קמא דף ג' ע"א לימא ר' ישמעאל ור' עקיבא בכל התורה פליגי דלמר רשות ולמר חובה (כדפליגי בלה יטמא ובלעולם בהם תעבודו ובוקנא את אשתו) וכתב רש"י דזה לא מסתבר דאם כן כל מצות עשה שבתורה וכו' אמר ליה הכא בקראי פליגי וכו' עיין שם אלמא אף על גב דלא מסתבר לומר דלריש לקיש רשות הוא מ"מ היכא דבקראי פליגי שאני והכי נמי יש לומר היכא דפליגי מן הקצה אל הקצה ובדרשה דבקראי לית לן בה וצריך עיון קצת דמצינו שחולקים בסברא ומן הקצה אל הקצה במנחות דף צ"ט ע"ב ודבר זה אסור לאמרו בפני עם הארץ ורבא אמר מצוה לאמרו בפני עם הארץ ומעין זה בברכות דף כ"ט ע"ב מצוה להתפלל עם דמדומי חמה וכו' לייטי עלה במערבא אמאן דמצלי עם דמדומי חמה וכו':

ולאו דוקא מחלוקת מן הקצה אל הקצה אלא בכל ענין כל שאין מחלוקת מפורש באותו דבר אין לנו להמציא מחלוקת וכל כמה דאפשר לקרב הסברות עבדינן כל טצדקי דמצינן לקרב הדעות עיין להגאון יד מלאכי בכללי שני התלמודין אות יו"ד לענין תלמוד בבלי עם הירושלמי ועיין במה שרשמתי בקונטרס כללי הפוסקים בסי' ט"ז אות ב"ן ובספר המאסף שנה ששית (תרס"א) חוברת י"א סי' ק"י אות ג':

תוכן העניינים

שדי חמד כללים מערכת מ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה