שדי חמד דברי חכמים· רבי חיים חזקיהו מדיני
סימן צז
(מקונטרס אסיפת דינים מערכת חמין ומצה סי' אל"ף אות ט"ז).
שאל השואל שיש לו פרה חולבת בשפע ובכל ימות השנה הוא עושה גבינה למכור ובפסח אין לו כלים מוכשרים לזה ומוכרח לקבץ כל החלב הנחלב בחג עד אחר החג ולעשות אז גבינה אם מותר ליתן את החלב בתוך הכלי חמץ כי אין לו כלים של פסח די צרכו והנה אם הכלי חמץ הם בני יומן וכבר נתנו החלב בתוכם ושהו שם מעל"ע אם מותר החלב בפסח או לא באנו למחלוקת הפוסקים ביו"ד רס"י ק"ה בחלב תפל ששהה כ"ד שעות בכלי איסור ב"י עיין מה שרשמתי בזה בקונטרס הכללים במערכת הכ"ף אות מ"ב דיש מתירים משום דהכבישה היא אחר מעל"ע וכבר נעשה הטעם שבכלי נטל"פ ויש אוסרין דסברי דהכבישה קודם לנטל"פ או דסברי דהפגימה והבליעה באות כאחת או משום דאין הפליטה בבת אחת בסוף הזמן כי אם מעט מעט וכו' עיש"ב. והנה אף לדעת המתירים משום דהוי נטל"פ וכן כשהכלים כבר הם אינם בני יומן הנה לדעת מרן בסי' תמ"ז ס"י דנטל"פ מותר גם בפסח יתכן להתיר בנדון זה אך לדעת הפוסקים דנט"ל אסור בפסח גם נדון זה אסור וכיון שבפסח אסור נראה דגם להשהותו לאחר הפסח יש לאסור מחשש תקלה שיבא לאכול ממנו בפסח דידוע דטעם הפוסקים דנטל"פ אסור בפסח הוא משום דמשהו מיהא איכא ובתערובת משהו בפסח נקיטינן דאין להשהותו משום חשש תקלה עיין במה שרשמתי בסי' ה' אות ט"ו ואין לומר דלא דמי לתערובת משהו דאיכא ממשו של חמץ משא"כ בדבר הנאסר משום כבוש דאינו אלא טעם בעלמא שהרי גם בטעמו ולא ממשו אף למ"ד דאינו עובר עליו מ"מ אסור להשהותו עיין במה שרשמתי שם באות ל"א ועיין פרמ"ג בא"א סי' תמ"ז ס"ק מ"א דנט"ל שאין בו ששים אינו מותר למוכרו לנכרי וכ"ש דאסור להשהותו עיין במ"ז סי' תס"ז ס"ק י"א וק"ל:
וכל זה כשכבר נתנו החלב בכלים של חמץ שאינם בני יומן או ב"י וכבר עברו כ"ד שעות אבל ליתן לכתחלה בכלים של חמץ על סמך שיהיה נטל"פ דמותר בפסח לדעת מרן נראה דאסור לעשות כן דאין לעשות נטל"פ לכתחלה (עיין באה"ט יו"ד סי' פ"ז ס"ק י"ח ובבית יהודה שהבאתי בסי' ד' אות ה') ואף די"ל דהתינח אם בא לעשות נטל"פ לכתחלה כדי לאוכלו בפסח אבל אם בא לעשותו נטל"פ כדי לאוכלו אחר הפסח א"כ למאי דנקיטינן כדעת מרן דנטל"פ מותר בפסח אפשר דמותר לעשות נטל"פ לאחר הפסח. מלבד דלא מסתבר לומר כן דסוף סוף הוי כמבטל איסור. ועוד הרי אסור להשתמש בכלי חמץ המיוחדים לאכילה וצריך להצניעם ורק להשתמש בהם בצונן דרך עראי מותר כמבואר בסימן תנ"א לכן נראה דאסור לעשות כן לכתחלה ובחפשי בזה מצאתי את שאהבה נפשי ידידי הגאון מנחת משה נר"ו בקונטרס חקת הפסח דין י"א שהביא בשם שו"ת דב"ח ח"ב סי' ל"ו דאסור לחלוב הפרות בפסח בכלי חמץ כמו שאסור להשהות בתוך חביות של חמץ אב"י בפסח כמבואר בסי' תמ"ז וגם כי אסור להשתמש בפסח בכלי חמץ זולת לחוף הראש כמבואר בסי' ת"ק ולכן אסור לחלוב בכלי חמץ ומי שעבר במזיד אסור לאחר הפסח עכ"ל והנה ספר הנ"ל אין מצ"א לראות דב"ק דמ"ש דמבואר בסי' תמ"ז (דמשמע דמבואר בש"ע דברי מרן או הרמ"א) דאסור להשהות בחבית של חמץ אב"י לא ידעתי מקומו בזה גם לא נתברר לי אם כונתו לאסור מלאכול החלב בפסח או אף אם בא להניח החלב ללאחר הפסח אוסר וצד זה נראה יותר מהטעם שכתב משום שאסור להשתמש בפסח בכלי חמץ ובקשתי מידידי קריינא דאגרתא הגאון מנח"מ נר"ו יעתיק לי דברים ככתבן בשו"ת דב"ק הנ"ל ונעתר לבקשתי ושלח לי וכמעט הן הן הדברים שבמנח"מ זולת שבהעתק (במקום כמבואר בסי' תמ"ז הנ"ל) כתוב כמבואר במג"א סי' תמ"ז ובח"י והפ"מ אוסר אפילו בדיעבד תוך הפסח זולת בהפ"מ מיקל ע"כ ועם כי לא מצאתי כעת דברי המג"א ופ"מ בזה אהימנותיה סמיכנא וכ' לי ידידנו עליון נר"ו כי איזה מרבני הדור פקפקו נג"ד הדב"ח ומני"ר כ' דאף שיש לפקפק קצת אבל לדינא נראה להחמיר ואני לא ידעתי טעם המפקפקים כעת:
שוב נדפס שו"ת מור ואהלות מהד"ק לאחד מיד"נ מרבני גאוני דורינו אליהו בהי"ר יצ"ו וראיתי שם באהל ים המלח סי' י"ט שנשאל אם מותר להשהות חלב בכלי חמץ עד לאחר הפסח ובדף ע"ו ע"א הביא תשו' הגאון מר אביו יצ"ו בענין זה והוא שאחר שהביא תורף דברי שו"ת דב"ח שבס' מנחת משה נר"ו כתב דנ"ל להתיר בסתם קנקנים שאב"י אף של ישראל במקום צורך גדול עפ"י מ"ש במג"א סי' ת"ן סקי"ב בשם המעגלי צדק שכלים שאין דרך לבשל בהם חמץ רק לפעמים בלעו חמץ אם בשל בהם בתוך הפסח מותר להשהותן לאחר הפסח וקנקנים ששופכין בהם חלב אין דרך לבשל בהם חמץ רק לפעמים יש בהם בליעה מחמץ ועיקר תשמישן ע"י משהו וגם רק ע"י כבישה ובסי' תנ"א מבואר דעת מרן בש"ע דהולכין בכלי אחר רוב תשמישו ועי"ש בחק יעקב דאף להרמ"א היינו רק לכתחלה וגם ע"י כבישה בכלי כמה פוסקים סוברים דאינו בולע רק כ"ק ועיין ט"ז יו"ד סי' ק"ה ועיין מ"ז סי' תס"ז סקי"א אם בכל תרי דרבנן לא גזרו בשהיה ועיין בא"א סי' ת"נ ס"ק י"ב דבתוחב כף אב"י מחמץ ויש ס' משהו ונטל"פ בהפ"מ מותר למכרו לנכרי דכללא הוא כל שמותר למכרו מותר לשהותו עיין חק יעקב תס"ז ס"ק י"ח נמצא דאיכא כמה צדדים להתיר דעת הסוברים דנותן טעם לפגם מותר בפסח ורוב תשמישן במשהו ובליעתן רק ע"י כבישה וכן פליטתן וע"כ יש לצדד גם לכתחלה בצורך גדול לשפוך החלב לתוכן ולהשהות עד לאחר הפסח ואף בבליעה מרובה היה מקום לצדד היתר בשהיה וכו' אך עכ"פ בנ"ד שבלועים רק משהו ודאי יש להתיר מכל הצדדים שכתבתי אף לכתחלה וכ"ש בדיעבד עכ"ל: