אור ברסלב

שדי חמד דברי חכמים· רבי חיים חזקיהו מדיני

סימן פט

סימן פח

(מקונטרס הכללים מערכת הה"א אות ח').

הלל אם מותר לומר בלילה הנה רב חת"ס בא"ח סי' נ"א כתב דמשמע מסופ"ק דמגילה דדוקא ביום מדכתיב ממזרח שמש ועד מבואו וזה היום והוקשה לו מהלל דליל פסח שאומרים בלילה ויישב דדוקא הלל שקורין בכל יו"ט ויום גאולה שתקנו לומר לכשיגאלו כדאיתא בפסחים קי"ז ע"א הוא דבעינן דוקא ביום אבל בליל פסח שהיא שעת הנס ממש ע"ז נאמר כליל התקדש חג. ומרן חיד"א בשיורי ברכה סי' רי"ט כתב וז"ל כתבתי בקונטריס חיים שאל ח"ב סי' י"א דצבור שנעשה להם נס ורוצים לקרוא הלל אין ראוי לתקן לומר ההלל בלילה ושם נאמר טעם לדבר עש"ב. ושמעתי כי חכם אחד השיג עלי דהרי אמרו אין קורין הלל בפורים דקריאתה זו הלילה והרי קורין מגילה בלילה עכ"ד. ואני תמיה על החכם שהקשה זה, והדבר פשוט דתקון רבנן קריאת מגילה ביום ובלילה וילפי לה מקרא כמ"ש פ"ק דמגילה ודוקא מגילה שהוא סיפור הנס הפרטי ויש להם טעם בנגלה ובנסתר על דרך הסוד נשגב מאד בקריאת המגילה וכונת הש"ס כי בזה יצאו ידי חובת קריאת ההלל אף דאם היו מתקנים לקרוא בפורים לא היו מתקנים אלא ביום, והעד חנוכה וימים טובים שלא תקנו בלילות לקרוא ההלל זולתי בליל פסח ועל דרך האמת יש טעם גדול ומה ענין קריאת המגילה בלילה ואלו הדברים פשוטים ואין להאריך עכ"ל, ודב"ק א"ץ חזוק ופשוט דמה שהשיג עליו החכם לאו השגה היא כלל וכן תראה להרב חת"ס שם שעמ"ש הרב א"ר שהביא שם דקריאת ההלל צריך מעומד הקשה דא"כ איך קורין המגילה עומד ויושב הא מגילה קריאתה זוהי הלילה ותיהוי כהלל בעמידה דוקא ולא ק"ל אדנפשיה אמה שהוכיח דקריאת ההלל היא ביום מדקרינן המגילה שקריאתה זוהי הלילא בלילה אלא ודאי הדבר פשוט כדאסברא לן מרן חיד"א כנז"ל וס' חיים שאל אין מצוי אצלי וראיתי שהרב פתח הדביר בח"ב ד' פ"א ע"ד הביא דב"ק במילואם, ולפי שאין הס' מצוי ביד כל אדם אעתיק דב"ק והוא שנשאל בעיר אחת שנעשה להם נס שניצולו מצרתם ותקנו שיתענו עשרה יחידים ובלילה יאמרו כל הקהל הלל גמור אחר י"ח אי שפיר דמי או לא והשיב דאין לתקן לומר הלל בלילה בציבור דכיון דלא תקון רבנן בימים שגומרים ההלל כיו"ט וחנוכה לאומרו בלילה א"כ לא נכון לצבור זה שנעשה להם נס לומר ההלל בלילה ואל תשיבני ממה שאומרים הלל בלילי פסח והוא עפ"י מס' סופרים דהתם יש סוד גדול עד"ה והוא מוכרח לומר ההלל הגדול בעת ההיא כידוע לאשר הריחו בסוד ה' אבל בלילי יו"ט אחרים ולילי חנוכה לא תקון לומר ההלל בלילות וא"כ מהיכי תיתי בנס קהל פרטי שיאמרו הלל בלילה ובכולהו מילי צריכים אנו לעשות כמעשה הראשונים וכההיא דברכות ד' ט' וד' כ"ט ע"א וזה הוא בכללות טעם מספיק שלא לאמרו בלילה עכ"ל. וראיתי להרב ימי שלמה בד' ל"ב ע"ב שהביא מ"ש מרן חיד"א שאין לומר הלל בלילה וכתב דאפשר מה"ט כתב רבינו מוהר"י ן' מיגאש בתשו' סי' מ"ד דקריאת הלל בליל פסח לאו מצוה היא ואיני מבין דבריו אי ס"ל לרבינו דאין לומר הלל בלילה א"כ כיון דס"ל דליכא מצוה בליל פסח היה לו לומר שלא יאמרו הלל כלל ובתשובתו מבואר דאומרים הלל בליל פסח רק שאין מברכים עליו לפי שאינו מצוה (וכבר תמה עליו מרן חיד"א בברכ"י סי' תפ"ז אות ז' דבמס' סופרים מבואר הקריאה והברכה) וא"כ ודאי אין לומר שטעמו משום שאין אומרים הלל בלילה, וידי"ן רא"ג הרב המגיה יצ"ו כתב דמתוך השקו"ט שבברכ"י (ולא ציין מקומו ולפי הנראה כונתו למ"ש בברכ"י סי' תקע"ה אות י"ב עי"ש), על מעשה שעשו בעיהק"ו ירושת"ו בתענית גשמים שנענו אחר חצות והשלימו ואמרו הלל הגדול תצא דינא דאין לומר הלל בלילות עכ"ד ועיינתי שם ולא ראיתי בעניותי שום הוכחה לזה כמו שיראה הרואה:

ומי שאין לו מגילה בפורים אם יקרא את ההלל רשמתי במערכת פורים עי"ש, ובקונטריס הכללים במערכה זו אות ע"ב. ובמה שאין אומרים הלל בבית האבל רשמתי במערכת אבלות אות רט"ו:

תוכן העניינים

שדי חמד דברי חכמים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה