שדי חמד דברי חכמים· רבי חיים חזקיהו מדיני
סימן פח
(מקונטרס הכללים מערכת הה"א אות:
הכאה אשה שמזלזלת בכבוד אבי בעלה או אמו או שמקללתו חנם והוכיחה בדברים ואינה משגחת עליו י"א דמותר להכותה אם יש רשות לזה מהשררה יר"ה וי"א דאסור, והסברא הראשונה עיקר כ"כ הרמ"א באה"ע סי' קנ"ד ס"ג ומצאתי כתוב בקונטריסי בשם מרן החבי"ף בספר כל החיים סי' א' אות י"א שכתב בתשו' דבזמן הזה דאחסור דרי אם יהיה רשות ביד כל אדם להכות אשתו רעה שמקללתו בחנם כל אדם יעביד דינא לנפשיה ויאמר שכתורה יעשה לכן אינו רשאי להכות עד שיברר בב"ד ובשכנים ובעדים כשרים שהאמת אתו בבירור. גמור אלה הדברים אשר כתבתי מאז (למעלה מעשרים שנה) בשמו, ועתה אין בידי ס' כל החיים הנ"ל ורואה אני שזה נכלל במה שסיים הרמ"א ואם אינו ידוע מי הגורם אין הבעל נאמן לומר שהיא המתחלת שכל הנשים בחזקת כשרות ומושיבים ביניהם אחרים לראות בשל מי הרעה הזאת וכו', עכ"ל דמשמע דלא זו בלבד שצריך בירור בדבר שהיא מזלזלת ומקללת אלא גם צריך בירור שלא היה הוא המתחיל והגורם. אמנם זאת אגיד אשר ראיתי עתה לגדול בדורנו הגאון המפורסם מוהרנצ"י ברלין יצ"ו בס' הנורא העמק שאלה בפרשת וישב שאלתא ז"ך סו"ס ק"ו שכתב דמעיקר הדין אית לן למינקט כסברת האוסרים וכתב דבזה נחלקו רש"י עם הרמב"ם ורבינו בעל השאלתות דלרש"י בב"ק ד' כ"ח ע"א גבי נרצע שפגע בו היובל ורבו מסר לו כבר שפחה כנענית ועתה מסרב בו לצאת ואינו רוצה דרשאי להלקותו משום אפרושי מאיסורא כיעי"ש כיון שיודע בעצמו שעושה איסור רשאי להלקותו ואין צריך עדים לזה. ולהשאלתות והרמב"ם אסור להכות אם לא שיש לו עדים על כך, והרמ"א שהסכים לסברא ראשונה לא עמד על דעת רבינו השאלתות והרמב"ם אבל ביש לו עדים כ"ע מודים דרשאי להכותה וכמ"ש הים של שלמה בב"ק פרק המניח אל תוד"ק ועיין במה שכתבתי באות הקודמת בד"ה ובדברי הרדב"ז: