שדי חמד דברי חכמים· רבי חיים חזקיהו מדיני
סימן נ · יד
אחר שנים רבות נדפס ס' נחמד דרכי הוראה לאחד מגאוני דורנו יצו ומצאתי שם בח"ב פרק נ"ט ד' ל' ע"ד שהביא מחלוקת הרז"ה והר"ן במצות דרבנן אי אמרינן מצות לל"ן או לא גם הזכיר מחלוקת הרשב"א והר"ן שהבאתי באות פ"ה לענין היכא דאיכא הנאת הגוף אי אמרינן מלל"ן וכתב דמצא ראיה אחת שהן שתים דיש להוכיח דגם במצות דרבנן ובמצוה שיש בה הנאת הגוף אמרי' מלל"ן והוא מדברי הירושלמי פ"ג דשקלים ה"ו מהו לצאת ביין של שביעית ופירש בתקלין חדתין דשביעית בחר הביעור אסור בהנאה אלא דמצות לל"ן ע"כ וכנראה דנסתפק הירושלמי אי אמרי' בזה האי כללא משום דהוי מצוה דרבנן או משום דיש גם הנאת הגוף בהדי המצוה ופשיט דיוצאין א"כ ש"מ דגם בדרבנן ובהנאת הגוף אמרינן מלל"ן והשעה"מ בהלכות שופר יישב שיטת הרשב"א מכל הסתירות הנראים לכאורה אבל לא הביא שום ראיה לדבריו אבל אנחנו זכינו לראיה ברורה לסברת הרשב"א ברוך המאיר עינים עכ"ל הרב עליון נרו' הנה הירושלמי שהביא הן הן הדברים שנאמרו בירושלמי פ"ח דשבת שהבאתי למעלה ונשנו במס' שקלים הנ"ל וגם בפרק ערבי פסחים כיעי"ש וספר תקלין חדתין אמצ"א, וכבר כתבתי דהרב פני משה מפרש הירוש' דמבעיא ליה בפירות שביעית אחר זמן הביעור ופשיט דשרי משום דמצוה קעביד ומשמע דר"ל דכיון דמצוה הוא מלל"ן האמנם כבר כתבתי מה שפירש הרב שדה יהושע דבפירות שביעית קודם זמן הביעור מבעיא ליה ומשום לתא דאין עושין מצות חבילות הוא וא"כ אין כאן ענין לדינא דמלל"ן כלל ואילו הרב דרכי הוראה יצ"ו היה רואה דבריו לא היה מחליט לראיה ברורה לא לשיטת הסוברים דגם בדאיכא הנאת הגוף בהדי קיום המצוה אמרי' מלל"ן ולא להכריח דגם במצות דרבנן אמרי' מלל"ן וכבר כתבתי דכמו זר נחשב בעיני לומר שיהיה מותר לאכול ולשתות איסור עפ"י טעם זה דלא חשיב הנאה משום דמלל"ן וכעת לא ראיתי מפורש בדברי הפוסקים שנשתמשו בכלל זה בענייני אכילה ושתייה (זולת הרבנים בית יהודה וערך השלחן ותקלין חדתין הנ"ל) וצ"ע: