שדי חמד דברי חכמים· רבי חיים חזקיהו מדיני
סימן מח · י
ומה שהקשה (הרב פרי העץ) על הרשב"א אינו רחוק לומר כמ"ש הוא עצמו שם דמיירי באופן שיכול ליטול לולב מאחר ואינו צריך לקנות בדמים וכיון דאין דרך ליתן מעות כדי לצאת ידי חובת לולב הוי כמלמדו מקרא דשרי. וכיוצא לזה מצאתי להרב בית המלך בשו"ת ליו"ד סי' ד' ד' מ"ד ע"ב שהוק' לו עמ"ש הרשב"א בסי' תקל"ז במצבה שעל קבר המת והוציאוה מקבר אחד להניח שם יפה ממנה שמותר להניחה על קבר איש אחר משום דאין הנאה לחי וכו' דאמאי התיר והרי איכא הנאה לקרובים שאם לא היה מצבה זאת היו לוקחים מצבה אחרת ולפי מה שהבאתי בזה מהרבנים שעה"מ וחק"ל לק"מ דלגבי שאר איסורי הנאה לא חשיב זה הנאה. אך הרב תירץ דעכ"ל דהרשב"א איירי בעני שאם לא היתה מצבה זו לא היו מניחים עליו מצבה אחרת ולכן לא שייך הנאה לחי עי"ש וכמו כן נוכל לומר בההיא תשו' סי' תשמ"ו דמיירי באופן שלא היה צריך ליתן מעות ע"ז וכן מצאתי שכתב הרב קול אליהו ח"ב יו"ד סי' ה' הביא דבריו הרב בית השואבה בדיני דברים הפוסלים בד' מינים אות כ' דמה שהתיר הרשב"א ביום שני היינו דוקא במקום שאין לולבים נמצאים לקנות ולאו אורחיה דהנודר בכל שנה לקנות אתרוג אבל אי אורחיה לקנות בכל שנה אסור לו ליקח לולבו של המדיר דהא מהנהו שמרויח בסיבתו דמי הלולב וכו' עי"ש ומ"מ אין זה אלא לגבי מודר אבל לגבי שאר איסורין יתכן לומר כמ"ש הרב בית יצחק הנ"ל. ויתכן שזה דעת הרב פרמ"ג בסי' רס"ד במ"ז סק"א (ד"ה עוד רגע) שכתב פשיטא לי שמן ערלה וכיוצא אסור לנר שבת ולא שייך מלל"ן דעיקר ההדלקה משום ענג שבת עי"ש והרב פתח הדביר שם כתב על דבריו דיש לאסור מטעם אחר דקמהני לי' דמי השמן שהיה צריך לקנות כדאמרינן בנדרים ד' ל"ג ע"ב גבי מחזיר אבדתו וכו' עי"ש והרב פרמ"ג דלא ניחא ליה בטעם זה י"ל דס"ל כמש"ל בשם הרב בית יצחק דדוקא גבי מודר הנאה הוא דחשבינן ליה הנאה אותה פרוטה ולא בשאר איסורי הנאה דגרמא דידהו שרי משום הכי הוצרך לומר טעמא דפיסולא משום דאיכא הנאת הגוף דבכה"ג לא אמרי מלל"ן ועיין מה שכתבתי באות פ"ה ס"ק י"ב (הוא בקונטריס זה סי' מ"ז):