שדי חמד דברי חכמים· רבי חיים חזקיהו מדיני
סימן מח · ז
ונראה ודאי דדעת הרב חק"ל כמו שמחלק הרב שעה"מ דלא אסרינן משום שנהנה אלא כשנהנה מהאיסור עצמו אבל לא כשהאיסור גורם לו הנאה מצד אחר ומכריח זה משופר ולולב וסנדל של ע"ז וכו' הנז"ל והוא לפי הנראה הכרח גמור. ומה שהקשה הרב פרי העץ מההיא סוגיא דנדרים גבי מחזיר לו אבדתו הנה גם הרב מקנה אברהם בד' ל"ו ע"ב הוק' לו ע"ד הרב חקרי לב הנ"ל מהש"ס דנדרים ד' ל"ו ע"ב גבי מלמדו מדרש וכו' אבל לא מקרא ומוקי לה במקום שנוטלין שכר על המקרא דקא מהני ליה השכר שהיה לו ליתן למלמד אלמא דמה שמרויח הפרוטה שהיה לו ליתן חשיבא הנאה והביא לזה יישוב נכון בשם הרב בית יצחק דגבי מודר הנאה דכל רצונו ומגמתו שלא יהיה שום הנאה ולא יבא שום הנאה מכחו להמודר משום הכי אם מלמדו במקום שנוטלין שכר אף עפ"י שהלימוד עצמו מותר לפי שמלל"ן מ"מ סוף סוף הרי מהנהו אבל באיסורי הנאה שאסרה תורה לא אסרה אלא ליהנות מהדבר עצמו ולא מה שגורם לו ליהנות עי"ש ובזה מתיישבת גם הסוגיא דמחזיר אבדה כמובן: