אור ברסלב

שדי חמד דברי חכמים· רבי חיים חזקיהו מדיני

סימן מח · ה

ד

ובחילוק זה (דכל שאינו נהנה מגוף האיסור אלא שהאיסור גורם לו ליהנות אמרי' מלל"ן כנז"ל) נלע"ד דאפשר להבין דברי הרב בכרתי ופלתי סי' יו"ד ס"ק ג' גבי סכין של תשמישי ע"ז דאמרי' בש"ס דאסור לשחוט בה מסוכנת דהוי מתקן כתב ע"ז לולא דמסתפינא הוה אמינא כיון דמצוה לאכול ע"י שחיטה ולא ע"י ניחור א"כ מצות לל"ן כשם שמצות לולב וכדומה מותר באשרה עכ"ל ותמה ע"ד הרב פ"ת בנחלת צבי שם דאין דבריו מובנים דהא דמלל"ן אלא כשאין לו אלא הנאת המצוה משא"כ הכא דנהנה גופו דאם לא שחטה היתה מתה ולא דמי לשופר של אשרה שאם לא היה לו שופר לא היה נחסר מידי אלא שלא היה מקיים המצוה והשתא נמי אינו מרויח אלא המצוה משא"כ הכא שיש הנאת הגוף וכמ"ש הר"ן גבי הנאת תשמישך וכו' וכמו במודר הנאה ממעין וכו' עי"ש ולפי האמור יש מובן לדבריו שפיר דודאי אינו דומה למודר הנאה ממעין דאינו טובל בו בימות החמה וכן בהנאת תשמישך עלי דאסור דשם גופו ממש נהנה מהאיסור עצמו אבל מה שנהנה מהבשר ע"י מה שנשחט בסכין של ע"ז אינו אלא שהאיסור גורם לו הנאה זו אבל מ"מ מגוף איסור ממש אינו נהנה ולכן שפיר שייך לומר בו מלל"ן וא"כ לא נפלאת היא לומר כמו"ש בכו"פ דמטעם זה השמיט הרי"ף דין זה וכל הפוס' שכתבו דין זה הגם שפסקו ג"כ דמלל"ן צ"ל דסברי לחלק בין מצוה שהוא חובה למצוה שאינה חובה רק שאם בא לאכול צריך לשחוט ולאכול וכמ"ש הרב חק"ל שאביא לקמן אות פ"ז (הוא בקונטריס זה סי' מ"ט):

תוכן העניינים

שדי חמד דברי חכמים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה