אור ברסלב

שדי חמד דברי חכמים· רבי חיים חזקיהו מדיני

סימן מז · ז

ו

וכתב הרב שער המלך בהל' לולב הנ"ל ליישב לדעת הרמב"ם והרשב"א והרז"ה (דסברי דמלל"ן מהני גם להיכא דאיכא הנאת הגוף בהדי קיום המצוה) ממאי דקשה ממודר הנאה ממעיין דאינו טובל בימות החמה משום דנהנה בטבילתו ולא אמרי' דמלל"ן די"ל דהא דשרינן אף כשנהנה גופו היינו דוקא כשאינו נהנה אלא בשעת קיום המצוה כתקיעת שופר וכיוצא אבל בטבילה מיד כשטבל נגמרה המצוה ואי משהי פורתא נמצא נהנה גופו אחר המצוה לכן קאמר רבא דלא גזרו בימות הגשמים וגזרו בימות החמה וכתב שמצא כן בחידושי' שבתחלת ס' מעשה רוקח לפי"ז מהל' שבת בשם הרב המאירי עי"ש וכ"כ מרן חיד"א בברכ"י סי' תקפ"ו אות ז' סוד"ה לכן בשם הרב בית הלל דדחי הראיה ממעין דשניא היא דנהנה אף כשאינו עוסק במצוה וכתב עליו הנפק דשפיר דחי עי"ש ונר' ודאי דהר"ן דס"ל דהיכא דאיכא הנאת הגוף לא אמרי' מלל"ן אינו מחלק בין היכא דנהנה גם אחר המצוה להיכא דאינו נהנה אלא בשעת קיום המצוה אלא גם כשנהנה רק בשעת קיום המצוה ס"ל דלא אמרי' מלל"ן שהרי בההיא דתשמישי עליך אין ההנאה אלא בשעת המצוה וקאמר דמשום דנהנה גופו לא אמרי' מלל"ן. והרב מקנה אברהם אד' ל"ו ע"א כתב בשם הרב משאת משה סי' ח' שהקשה דברי הר"ן בהדדי דגבי מודר הנאה ממעין טובל בו ביה"ג ולא ביה"ח כתב דטעמא משום דנהנה גופו ואילו בנדרים ד' י"ו ע"ב במ"ש בש"ס הא דאמר ישיבת סוכה עלי הקשה דהא מצות לל"ן ותירץ בשם התוס' עי"ש ואמאי לא תי' דשאני הכא דנהנה גופו בצל סוכה והצ"ע ולזה תירץ המקנ"א עפ"י דברי הרב המאירי הנ"ל דכיון דהנאת הצל אינה אלא בשעת קיום מצות סוכה גם הר"ן מודה דאמרי' מלל"ן ואהכי הוצרך לשינויא אחרינא. וכ"כ שם בסוף ע"ב דהרב המאירי והרשב"א והר"ן סברי דאף דאיכא הנאת הגוף כל שאין ההנאה אלא בשעת קיום המצוה אמרי' שפיר מצות לל"ן עי"ש ולענ"ד מאן דמותיב שפיר קמותיב דודאי אי אפ"ל כן בדעת הר"ן כמו שמתבאר ממ"ש בנדרים ד' ט"ו ע"ב בההיא דתשמישי עליך כאמור:

תוכן העניינים

שדי חמד דברי חכמים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה