אור ברסלב
שדי חמד דברי חכמים סימן מו › יב

שדי חמד דברי חכמים· רבי חיים חזקיהו מדיני

סימן מו · יב

יא

ועוד נראה לכאורה להכריח דמטעמא דמלל"ן מותר לכתחלה ממ"ש ראבי"ה הובא במרדכי ואגודה בפ"ק דסוכה ה"ד הר' ב"ח בסוס"י תרכ"ו בדין סכך פסול דתנן דאם עירבן וביטלן ברוב כשר שהק' דהא קי"ל אין מבטלין איסור לכתחלה ותי' בתי' שני דהא דאין מבטלין הוא מדרבנן כדי שלא יהנה וה"מ במקום שנהנה לאכול או להחם אבל מצות לאו ליהנות ניתנו עכ"ל והביאוהו רבנים ט"ז ומג"א ברס"י תרכ"ו עי"ש והרב נהר שלום בסי' תמ"ז ס"ד ייחס להרשב"א שסובר כן עי"ש והרב פתח הדביר ח"ג סי' ש"ב אות ט' יישב בזה מה שנהגו בשבת לשפוך מים. ע"ג מי רגלים שבקרקע כדי לבטלם להתיר ללמוד ולהתפלל כנגדם משום דכיון דאין לו הנאה אלא הנאת המצוה ומלל"ן שפיר דמי עי"ש גם הרב מוהרש"ק בשו"ת חכמת שלמה (הנספח לס' הר המור) בסוס"י ט' נשתמש בכלל זה לגבי תיקון ס"ת ע"י בטול דמשום מצוה שרי לבטל משום דמלל"ן עי"ש נדונו וכן הביאו כלל זה בשו"ת בן יאודה סי' צ"ט ושואל ומשיב מהדורא ג' ח"ג סי' קס"ו עי"ש הרי דמותר לבטל לכתחלה מטעמא דמלל"ן ש"מ דהאי טעמא מהני להתיר אפילו לכתחלה וכן יש להוכיח מדברי המרדכי בעירובין פ"ג רמז תקי"ד ורבינו שמשון השיב ישראל שהביאו לו נכרי לולב ואתרוג ביו"ט חוץ לתחום לאו מוקצה הוא דהא חזי לישראל אחר וכו' וכיון שכן שרי לצאת בו נמי דלא מצינו שאסרו חכמים הבא מחוץ לתחום אלא אכילה או הנאה ומצות לאו לה"ן עכ"ל ומשמעות הלשון הוא דמותר לצאת בו לכתחלה מטעם זה דמלל"ן ומבואר בטור וב"י סי' תרמ"ה שכן דעת הרשב"א והג"א ומרדכי ורבינו ירוחם עיין בשלחן גבוה שם:

אך יש לדחות עפ"י מה שמתבאר מדברי הרב שעה"מ שהבאתי למעלה (בס"ק וא"ו) דדוקא לגבי איסור תורה הוא דאיכא מ"ד דטעמא דמלל"ן לא מהני לכתחלה וא"כ כיון דס"ל להמרדכי דהא דאין מבטלין איסור הוא מדרבנן משו"ה ס"ל דמותר לכתחלה לגבי מצוה משום דמלל"ן אבל אם היה איסור הביטול מדאוריתא לא היינו מתירים לכתחלה מטעמא דמלל"ן דלא אמרי' כן אלא לענין דיעבד וכן מההיא דנכרי שהביא לולב ביו"ט אין הכרח מה"ט גופא כיון שאינו אלא איסור דרבנן:

תוכן העניינים

שדי חמד דברי חכמים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה