שדי חמד דברי חכמים· רבי חיים חזקיהו מדיני
סימן מו · ט
ומצאתי להרב אבני מילואים סי' כ"ח סק"ס שהביא דברי הרשב"א בחי' לנדרים הנ"ל (דמאי דלא שרינן באומר קונם הנאת תשמישך עלי מטעם דמלל"ן הוא משום דאפשר באחרת) וגם מ"ש הרב שער המל' בדעת הרשב"א דטעמא דמודר הנאה מחברו תוקע לו וכו' לאו משום דמלל"ן אלא משום דאין דעת הנודר לדבר מצוה והקשה ע"ז דהא בכמה דוכתי בש"ס משמע דאמרי' טעמא דמלל"ן אף באפשר באחר כמ"ש מכסין בעפר עיר הנדחת משום דמצות לאו ליהנות ניתנו או בלולב דאיסור הנאה או בהא דאמרו מערבין בבית הקברות משום דמלל"ן אע"ג דאפשר שלא ע"י איסורי הנאה או בחליצת סנדל של ע"ז וכיוצא טובא דאפשר באחר וכתב (בד"ה ולכן נראה) דודאי היכא דליכא הנאת גופו בהדי מצוה אע"ג דאפשר ע"י אחר כיון שאין בו משום איסור הנאה ודאי מותר אפילו לכתחלה כיון שאין לו שום הנאה רק הנאת מצוה ומלל"ן אלא היכא דאיכא הנאת גופו בהדי מצוה כהא דתשמיש ואגב מצותו אנו מתירין הנאת גופו בזה כיון דאפשר לעשות באחר המצוה הזאת אינו מותר בהנאת גופו ופי' בזה מ"ש בר"פ כל שעה ולא יסיק בו תנור וכירים פשיטא סד"א הואיל ואין ביעור חמץ אלא שריפה ליתהני מיניה בהדי שריפתו קמ"ל והיינו מה"ט משום דאפשר לו בלא הנאת גופו לא שרינן משום מלל"ן אתוד"ק עי"ש הרי דפשיטא ליה דכי ליכא הנאת הגוף כי שרינן מטעמא דמלל"ן הוא אפילו לכתחלה וגם כי אפשר ע"י אחר נמי: