שדי חמד דברי חכמים· רבי חיים חזקיהו מדיני
סימן מו · ז
ובאמת דלשון הש"ס והפוס' המודר הנאה מחברו מותר לתקוע לו וכו' משמע ודאי דלכתחלה הוא דשרי וכתב רש"י דהוא מטעם דמלל"ן וכתב ה"ה שם דהשמיט הא דמודר הנאה מחברו מותר לתקוע לו משום דאתי מכ"ש עי"ש והרב שעה"מ בפ"א מהלכות שופר הביא מ"ש הרשב"א בחי' לנדרים ד' ט"ו ע"ב גבי האומר קונם הנאת תשמישך עלי דמאי דלא שרינן מטעמא דמלל"ן דהא איכא מצות פו"ר י"ל דאינו מחוייב להקים זרע מזו דוקא דהא אפשר לו באשה אחרת עכ"ל והק' ע"ד דמאי שנא ממודר הנאה מחברו אע"ג דאפשר לו לשמוע מאיש אחר מטעם דמלל"ן וע"ז כ' לדעת הרשב"א דטעמא דמודר הנאה מחברו וכו' לאו משום מלל"ן אלא משום דאין דעת הנודר על דבר מצוה עי"ש אך לדעת רש"י והרמב"ם דהוא משום דמלל"ן א"כ מוכח ודאי דכי שרינן מטעמא דמלל"ן היינו אפילו לכתחלה דכן הוא משמעות לשון מותר ומהא ודאי קשה על הרב מוהר"ם די בוטון דס"ל דלא אמרו מלל"ן אלא להתיר בדיעבד דוקא ולפי מ"ש בשמו הרב קרבן אליצור מתבאר שכתב כן בדרך כלל בדעת הרמב"ם דטעמא דמלל"ן לא מהני אלא לדיעבד ומדברי הרמב"ם הללו מתבאר יפה דשרי לכתחלה נמי ותימה על השער המלך ז"ל שלא העיר עליו מזה ובאמת כן ראיתי בס' משק ביתי סי שכ"ד ד' קס"ב ע"ב שכתב שהרב עושה שלום הקשה כן על הרב מוהרמד"ב הנ"ל אלא שכתב דפלוגתא היא בעלמא בין רש"י ותוס' במשמעות לשון מותר אם הוא לכתחלה או דוקא דיעבד דלרש"י הוא דיעבד ולהתוס' הוא לכתחלה וא"כ לסברת רש"י לק"מ על מוהרמד"ב אמנם לסברת התוס' קשיא עכ"ד ושם הביא גוף דברי הרב מוהר"ם די בוטון ומבואר דס"ל דמשמעות לשון מותר שבדברי הרמב"ם בדין כיסוי בעפר עיר הנדחת הוא לכתחלה עי"ש והנה מ"ש הרב עו"ש בשם רש"י ותוס' הוא בפ"ק דכתובות אמנם נעלם ממנו דברי מרן חיד"א בס' יעיר אזן מערכה זו אות י"ו שהביא מ"ש הרב כנה"ג בכללים נפרדים אות י"ב כי גמר חסיד ממ"ש רש"י בכתובות ד' ג' ע"ב (אמ"ש בשם התוס' נהגו הכא מותר) דלשון מותר משמע דוקא דיעבד וכתב ע"ד ולי מעולם לא נתכוון רש"י ושום אחד מהמפרשים כאשר יראה הרואה בדברי רש"י ובשט"מ שם ומ"ש רש"י דל"ג לכתחלה היינו לאפוקי דנהגו לאו דיעבד והרא"ש והר"ן ריש מס' חולין כתבו דמותר לכתחלה משמע עכ"ל וכבר כתבתי בענין זה בס"ד לקמן אות ק"ב לך נא ראה ועיניך תחזינה דבמאי דאמור רבנן המודר הנאה וכו' מותר וכו' רחוק להעמיס דר"ל בדיעבד ולכן מה שתלה קושייתו לסברת התוס' דוקא אין דבריו מוחוורים לקוע"ד ואחר שבדברי הרב מוהר"מ מבואר דמשמע ליה לשון מותר שבדברי הרמב"ם דר"ל לכתחלה א"כ ודאי לדידיה הא דשופר נמי הוא לכתחלה וקשה עליו דהרי א"כ מצינו דמטעם מלל"ן מותר לכתחלה: