שדי חמד דברי חכמים· רבי חיים חזקיהו מדיני
סימן מו · ה
נחזור לדאתן עלה דנראה מדברי הרבנים הנז"ל דכי אמרי' מצות לל"ן היינו להתיר לכתחלה וכן מתבאר דעת הרב גט פשוט ברסי' קכ"ד שהביא שם מחלוקת הפוס' אם מותר לכתוב לכתחלה גט על איסורי הנאה וכתב בשם הרב ב"ח דנראה עיקר דמותר לכתחלה משום שאין כונתו ליהנות מהאיסור וכו' וכתב ע"ז וז"ל ולי היה נראה דאין צריך לזה דהא קי"ל מצות לל"ן וגירושין מ"ע היא מיהו יראה דהא ניחא אם מגרשה משום שמצא בה ערות דבר אבל אם מגרשה משום שהקדיחה תבשילו או מצא אחרת נאה הימנה מאי איכא למימר הא קמיתהני מאיסורי הנאה וכו' עכ"ל הרי מפורש דס"ל דבגירושין דאיכא מצוה יש להתיר לכתחלה באיסורי הנאה מטעמא דמצות לל"ן ש"מ דמהני האי טעמא ללכתחלה וכ"כ הרב יד מלאכי בכללי הדינים אות תל"א בדעת הרב גט פשוט והרב קרבן אליצור בד' ח"ן ע"ב הביא מ"ש הרב ג"פ דמשום דמצות לל"ן מותר לכתחלה וגם מה שכתב דהתינח כשמגרשה משום ערות דבר וכו' וכתב ע"ז דאי משום הא לא אריא דמ"מ נתינת הגט מצוה היא דאם ה' לא ציוה וכתב לה ספר כריתות וכו' היה משלחה מביתו ופוטרה בלא כלום וא"כ כתיבת הגט מצוה היא וכיון דמצות לל"ן אין זה נהנה וברור עכ"ל נראה ג"כ דמודה לו דאין לאסור לכתחלה כיון דמלל"ן וכדעת הרב כנה"ג שהביא הרב המגיה למשל"מ פ"ה מהל' אישות (הנז"ל בריש אות זו) אלא דראיתי שם בד' ס"א ע"ג שהביא מ"ש הרב המגיה הנז"ל וכתב ע"ד וז"ל ואין מובן לדבריו דלא מצינו דחולק הרכנה"ג אלא במה שרצה לומר מוהר"ם די בוטון דמ"ש הרמב"ם מכסין בעפר עיר הנדחת הוי בדיעבד ע"ז חלק עליו דמהסוגיא לפי מה שפסק הרמב"ם כרבא משמע דלא כמ"ש כלומר דמוהר"ם ס"ל דלהרמב"ם כל המצות שוות דדוקא בדיעבד אבל לכתחלה לא ואפי' במצות כיסוי ואילו הרב כנה"ג ס"ל דשאני כיסוי יעי"ש אבל מודה. בשאר מצות לדעת מוהר"ם ואחים ולא יתפרדו והוא ברור עכ"ל מתבאר מדבריו דגם הרב כנה"ג ס"ל דטעמא דמלל"ן לא מהני אלא לדיעבד זולת בעפר עיר הנידחת וכבר כתבתי דאין מצוי אצלי ס' כנה"ג הנ"ל ורואה אני להרב המגיה בס' משק ביתי סי' שכ"ד בד' קס"ב ע"ב שכתב דהא דמלל"ן אי מהני ללכתחלה הוא מחלוקת מוהר"ם די בוטון והכנה"ג והביא דהרב ארעא דישראל הכריח מדין דמכסין בעפר עיר הנדחת דמהני ללכתחלה וכו' עי"ש ולפי דברי הרב קרבן אליצור בטלה מחלוקת דגם הכנה"ג מודה דדוקא בדיעבד וגם אין ראיה ממה דמכסין בעפר עה"ן כנז"ל ומי שנמצא בידו ספרים הנ"ל יראה איזה יכשר: