שדי חמד דברי חכמים· רבי חיים חזקיהו מדיני
סימן מו · ג
ויש לפקפק לכאורה בתירוצו דהרי בשמנים שאסור להדליק בשבת התירו בחנוכה אם אינו נותן בנר רק כדי שיעור מצותו עיין בסימן תרע"ג ס"א ולא אסרו ליתן כשיעור שמא יתן יותר מכשיעור וישתמש אח"כ לאורה ושמא שאני התם דהוי כעין ס"ס שמא לא יתן יותר מכשיעור ואת"ל יתן שמא לא יטה כלל משו"ה לא החמירו לאסור ליתן בנר כשיעור דכולי האי לא גזרו אבל הכא דאם יתן יותר מכשיעור הא ודאי נהנה הוא מהאיסור שלא במקום מצוה אהכי חששו ואסרו ליתן כשעור שמא יתן יותר מכשיעור שו"ר להרב לשון לימודים (שאביא בסמוך) שכתב דהיה נראה לאסור להדליק נ"ח בחמאה שנאסרה מחמת בשר בחלב מחשש שמא יתן יותר משיעורו וישתמש לאורו ודחה זה מדהתירו להדליק נ"ח בשבת בשמן שאסור להדליק בשבת ולא חשו לשמא יתן יותר וה"ה בזה אין לאסור מטעם זה עי"ש ולענ"ד נראה דשפיר יש לחלק כמש"ל. ומצאתי להרב ערך השלחן בסי' תרע"ג אות א' שכ' ע"ד הירוש' הנ"ל דלמאי דקי"ל דמותר להשתמש לאורו אחר זמן מצותה י"ל דחיישינן שמא יתן ש"ש יותר משיעורו ובאיסורי הנאה חיישינן טפי משום דחששה קרובה היא משא"כ בשבת דליכא איסור הנאה דתשמיש אלא שמא יטה עי"ש והוא קרוב למה שכתבתי ועל כל פנים אין לנו צורך לומר דמה שלא התירו בירושלמי אלא באין לו שמן אחר הוא משום דס"ל דלא שרינן מטעם מלל"ן אלא מדוחק דלא מצינו זה בשום מקום כמ"ש הרב שבשו"ת טל אורות הנז"ל (בס"ק ב') ומה גם דלע"ד מסתמיות דברי הירוש' בפ"ח דשבת ה"א יוצאין ביין של שביעית (הבאתיו לקמן אות פ"ה ס"ק מ"ז) מתבאר דמטעם דמלל"ן שרי לכתחלה ושלא מדוחק מדלא אמרו שם אם אין לו יין אחר וכו' וא"כ מ"ש בשמן שריפה אם אין לו שמן עכ"ל שהוא מטעם אחר וק"ל: