שדי חמד דברי חכמים· רבי חיים חזקיהו מדיני
סימן מו · א
אם מועיל זה לענין לכתתלה או דוקא בדיעבד הנה הרב המגיה לס' משל"מ בפ"ה מהל' אישות ה"א (בד"ה ודע דסברת) כתב דמוכח מדברי הרב המחבר דדוקא בדיעבד אבל לכתחלה מיהא אסור וכן דעת מוהר"ם די בוטון אבל הרב כנה"ג יו"ד סוס"י כ"ח חולק בזה עכ"ל מבואר דדבר זה במחלוקת הוא שנוי ואין בידי ס' כנה"ג הנ"ל לעיין בדב"ק אך מ"ש הרב המגיה דמוכח דעת הרב משל"מ דדוקא בדיעבד הוא תמיה לי דמדבריו בפ"ב דתרומות (הי"ד סוד"ה תנן) מתבאר לענ"ד דס"ל דטעמא דמלל"ן מהני גם לכתחלה שכתב להכריח דהנאה של כילוי בתרומה אינה אלא איסור דרבנן ממ"ש בירושלמי סוף תרומות מהו להדליק נר חנוכה בשמן שרפה ומסקינן מי שאין לו שמן של חולין מדליק ש"ש וכן פסק הרמב"ם בפי"א מהל' תרומות הי"ח ואי אמרי' דאיסורו מדרבנן ניחא דבמקום מצוה לא גזור אך אם הוא איסור תורה איך התירו איסור תורה משום מצוה דדבריהם וכי תימא שאני נ"ח דליכא הנאה דאסור ליהנות מנ"ח ומצות לל"ן וכמו שהאריך הרב שע"א אם מותר להדליק נ"ח באיסורי הנאה הא ליתא דמדקאמר מי שאין לו שמן חולין משמע דבדוחק התירו דמדינא אסור וכמבואר עכ"ל הנך רואה דמדלא התירו אלא מדוחק מוכיח דאין הטעם משום דמלל"ן דא"כ גם שלא מדוחק לישתרי ואי ס"ל להרב דלא אמרו מלל"ן אלא בדיעבד שפיר הוה מצינן למימר דלעולם דטעמא דהדלקה בש"ש הוא משום דמצות לל"ן אלא דזה לא מהני אלא לדיעבד או בשעת הדחק דחשיב דיעבד בכמה דוכתי (עיין במה שרשמתי במערכת הדלי"ת אות ס"א די"ל דשעת הדחק עדיף מדיעבד) ומשום הכי לא התירו אלא מדוחק אלא ודאי מוכח דדעת הרב משל"מ כדעת הרב כנה"ג דכשאמרו מלל"ן היינו לומר דכיון שהנאת המצוה לא חשיבא הנאה אפילו לכתחלה שפיר דמי והרב יד מלאכי בכללי הדינים אות תל"א כתב ג"כ דמדברי הרב משל"מ בהל' אישות מתבאר דס"ל דלכתחלה אסור ושהכנה"ג ודעימיה חולקים עי"ש ולי הדל צ"ע דאין נראה כן ממ"ש בהלכות תרומות הנ"ל: