שדי חמד דברי חכמים· רבי חיים חזקיהו מדיני
סימן לב
(מקונטרס הכללים מערכת הכ"ף אות ק"ו).
כפיה דקי"ל דבארץ ישראל כופין ומכין למי שאינו רוצה לקיים המצות אף על גב דקי"ל דאין מלקין ולא מכת מרדות בשבת ויו"ט ובלילה עכ"ז אם בליל פסח ובליל סוכות אינו רוצה לקיים מ"ע דאכילת מצה וישיבת סוכה אפילו חל בשבת מכין אותו אף שהוא שבת ויו"ט ולילה כיון שהמצוה עוברת כמו שכתבתי בעניותי בהשמטות לס' חקקי לב ח"א חא"ח סי' י"ט דף כ"ב ע"ג עכ"ד מרן החבי"ף בס' לב חיים ח"ב דף קנ"ד ע"ב ועיינתי בהשמטות הנ"ל שנדפסו בלב חיים דף קנ"ה ע"ב וגם שם לא כתב שום ראיה לדבריו רק כתב שראה להרב פרמ"ג בהקדמה בפתיחה להל' שבת שנסתפק בדף י"ב ע"ב בהא דמכין אותו כו' אפשר כה"ג בשבת ויו"ט עונשין אותו ואי"ה יבואר עכ"ד הפרמ"ג וכתב ע"ד דנ"ל דאין כאן ספק כלל דמשום מצוה עוברת מכין אותו ולפום ריהטא לדידי חזי דיש להכריח כן דהנה התוס' בכתובות דף פ"ו ע"א הביאו מ"ש רש"י דדוקא משום מ"ע דאורייתא כופין אבל לא משום מצות עשה דרבנן ודחו דבריו דהרי מצינו דכופין משום מצוה לקיים דברי המת ומעתה אם נאמר דאין כופין בשבת ויו"ט משום המ"ע צריכים אנו לומר דמה ששנינו בברייתא לולב ואינו נוטל כופין אותו וכו' לא על יו"ט צוו חז"ל לכופו כי אם על ימי חוה"מ שמצות לולב בהם מדרבנן ותקשי לרש"י וגם התוס' מה להם להביא ממרחק מדין מצוה לקיים דברי המת היה להם להכריח מגוף הברייתא דתני בה לולב ואינו עושה אלא ודאי מוכח דגם בשבת ויו"ט כופין אותו לקיים מצוה עוברת ובשה"ג ע"ד המרדכי בפרק יש נוחלין כתב וז"ל ואומר ר"ת שזה י"ג מכות שהן שליש מכות שבתורה שכן תקני חכמים לעובר על דבריהם בדבר שאי אפשר לתקן אבל בדברים שאפשר לתקן כגון ליטול לולב יום ב' מכין אותו כו' עכ"ל. ולפום ריהטא נראה דיום ב' דקאמר היינו יו"ט שני וקמ"ל דאף משום מצוה דרבנן דיו"ט שני איני אלא מדרבנן לדידן דבקיאינן בקיבועא דירחא מכין אותו כו' אם אומרים לו ליטול ואינו נוטל וא"כ שמעינן מיהא דביו"ט עצמו מותר להכותו לצורך קיום המצוה אך יש לדחות דיום טוב שני בכלל יו"ט הוא ויום ב' דקאמר היינו חוה"מ ומילתא אגב אורחיה קמ"ל דרק בחוה"מ הוא דמכין אותו כו' כדי לקיים המצוה אף שהוא מדרבנן אבל לא ביו"ט עצמו משום דאין מענישין בשבת ויו"ט. עתה ראיתי בס' כנסת הגדולה החדש היוצא לאור על ידי ידידי הרב החריף ובקי רי"ץ סובאלסקי יצ"ו בספר ג' צד כ"ט שכתב ידידי הגאון אד"ר יצ"ו שבס' תפארת ירושלים בעירובין פ"א כתב דפלוגתייהו דב"ש וב"ה בענין כיסוי הדם ביו"ט נפ"מ לזקן ממרא כשכפוהו לכסות ביו"ט וכתב ע"ד דמלבד שאינו פשוט לומר דכופין על מצות כיסוי הדם (עי"ש פלפלא חריפא בדין זה) ועוד דביו"ט אין לכסות (לכפות) דהו"ל כמו עונש על עבירה דאין עונשין בשבת ויו"ט כמ"ש האחרוני' עכ"ד יצ"ו ולא פניתי עתה לעיין ולחפש לדעת מי הם האחרונים שכתבו כן ודברי מרן אחרון חבי"ף נלע"ד כעת: