אור ברסלב

שדי חמד דברי חכמים· רבי חיים חזקיהו מדיני

סימן לא

סימן ל

(מקונטרס הכללים מערכת הכ"ף אות ע"ה).

כתותי מכתת שיעורי' מדברי תוס' בסוכה דף ל"ה ד"ה לפי מתברר יפה דגם בדבר שמותר בהנאה אמרי' כתותי מכתת שיעוריה עי"ש לענין אתרוג של תרומה טמאה והקשה הג' שיבת ציון סי' י"ז אות ג' דבסוטה כ"ה ד"ה לאו כגבוי משמע דדוקא בדבר האסור בהנאה ותי' דבסוכה כתבו כן אליבא דהלכתא דכל העומד לזרוק וכו' עי"ש ומלבד דאין זה פשוט דקי"ל כמ"ד כל העומד וכו' וכמה דיות נשתפכו ע"ז עיין להגאונים פרי חדש אה"ע סי' קכ"ד ושער המלך הלכות גרושין פ"ד ה"ב וכבר השיגו בזה הרב פתח הדביר בח"א דף נ"ז ע"ד עיי"ש עוד קלע"ד דא"כ מאי מקשו התוס' (דנימא טעמא דאתרוג דת"ט משום כתמ"ש) הלא אצטריך ה"ט דאתי לכ"ע דכיון דסתם לן תנא דאתרוג דת"ט פסול ולא פליגי רבנן דר"ש עלה ש"מ דגם לדידהו הדין כן ולכן אי אפשר לומר הטעם משום כתותי דהא לרבנן לא אמרינן כתמ"ש בדבר שאינו אסור בהנאה לדברי הגאון ש"ץ הנ"ל. לכן נלע"ד דתוס' סוטה הנ"ל לא באו למעט דברים שאין אסורים בהנאה דלא נימא בהו כתמ"ש אלא קושטא דמאי דאיירו בהו התוס' הוא בדברים האסורים בהנאה ועיין להרב תפארת ישראל פיה"מ בפ"א דפסחים מ"ו שכתב מסברא דנפשיה דלא אמרינן כתמ"ש אלא בדברים האסורים בהנאה ובספר אור לי דף ח' ע"ג הק' עליו מדברי תוס' סוכה הנ"ל עי"ש ופשוט דאפילו למ"ש הגאון ש"ץ הנ"ל דהכי סברי תוס' סוטה הנ"ל אין לסייעו מדבריהם לפי שהוא בא ליישב קושית הגאון שער המלך והיא לר"ש ודעימיה דאמרינן כל העומד וכו' כיעי"ש ולפי"ד הש"ץ הנ"ל לר"ש ודעימיה אמרינן כתותי מכתת שיעוריה גם בדבר שאינו אסור בהנאה כיעי"ש וק"ל ועיין עוד בש"ת אור לי שם כמה חילוקי דינים בענין זה ועיין להגאון צמח צדק החדש בחאה"ע סי' קס"ג ובתפארת ישראל פ"ג דסוכה מ"ה כתב דאתרוג דת"ט יש בו משום כתותי מכתת וכו' ולפי הנראה הוא היפך מ"ש בפסחים הנ"ל ועיין מה שהאריך בעניינים אלו בשו"ת עטרת חכמים בא"ח סי' ח' (ועי"ש אי אמרי' כתותי מכתת וכו' בדבר שמה שטעון שרפה הוא מדרבנן) ובשואל ומשיב מהדורא ג' ח"א סי' ק"מ ומהדורא ה' סי' פ"ו והרב לשון לימודים בחיו"ד סי' ד' דף ו' ע"ד ס"ל דאף דבר שמותר בהנאה אמרינן ביה מיכתת שיעוריה ולקמן במערכת המ"ם אות כ"ד סק"ד הבאתי דהרב מראה הפנים בסוף מס' תרומות ס"ל דלא אמרינן כתותי מיכתת שיעוריה בדבר שמותר בהנאה עי"ש:

ובדבר שמצותו מדאורייתא ושיעורו מדרבנן אמרינן ביה כתותי מכתת שיעוריה ואינו יוצא בו אפילו בדיעבד הנה בשופר קי"ל בסי' תקפ"ו ס"ג דבשופר של ע"ז לא יצא משום דכתותי מכתת שיעוריה אע"ג דשעור שופר הוא רק מדרבנן לדעת הרא"ש והרב הלבוש כמו שרשמתי לקמן במערכת השי"ן אות ס' וא"כ שמעינן מינה דגם במה ששעורו מדרבנן אמרינן כתותי מכתת שעורי' ואינו יוצא בדיעבד ומזה י"ל עמ"ש הגאון פר"מ בסי' תקפ"ו בא"א ס"ק י"ח דכשאין מצוי אצלו שופר שיש בו ד' טפחים לא העמידו דבריהם וכו' עי"ש והוא תמוה דהא ודאי שעת הדחק לא עדיף מדיעבד וכיון דבדיעבד לא יצא בפחות משיעורו מהיכא תיתי להכשירו בשעה"ד ואף אי נימא בעלמא במידי דפיסולו מדרבנן דלא העמידו דבריהם במקום ביטול מצוה עיין במה שרשמתי במערכת המ"ם אות נ"ט מ"מ בשיעור שופר דמצינו מפורש דאפילו בדיעבד לא מהני בציר משיעוריה הא ודאי אין לנו לומר דבשעה"ד יצא בו וצ"ע. ועיין בקונטרס אסיפת דינים במערכת ראש השנה אות ט"ז מה שכתבתי בענין זה. עתה השגתי ספר נחמד דרכי הוראה די שדר לן הגאון המחבר נר"ו וראיתי בקונט' קנה המדה פרק י"ז שהביא דעת הרא"ש דשיעור שופר הוא מדרבנן וכתב דלפי מ"ש הבנין ציון סימן ל"ו דלהרא"ש בדיעבד יצא אם אין בו כשיעור א"כ קשה מהא דאמרי' בשופר של ע"ז אם תקע לא יצא משום דמכתת שיעוריה ואם איתא דמדאורייתא סגי במשהו ולא אמרינן מכתת שעוריה ובדרבנן בדיעבד הא סגי במשהו ויוצא וא"כ אמאי אם תקע לא יצא אלא על כרחין דיש להם שיעור מן התורה וכן הקשה מלולב למ"ש הבנין ציון דבדיעבד יוצא בקצר וכו' אלא ע"כ דשיעור זה מעכב אפי' בדיעבד אלו תוד"ק. ומסופקני בדעתו אם כוונתו להקשות הוא רק לפי דברי הב"ץ דלולא דבריו לא ק"ל על סברת הרא"ש דשפיר מצינן למימר אף בשיעור דרבנן דלא מהני בדיעבד היכא דמכתת שעוריה או דגם בעיקר סברת הרא"ש ק"ל משום דמשמע ליה דלא יתכן לומר דאם הוא מדרבנן לא יצא בדיעבד ומביא מדברי הבנין ציון להוכיח שכן הוא כשהוא מדרבנן יוצא בדיעבד וא"כ מדאינו יוצא בדיעבד מוכח דהוי מדאורייתא וקשה על הרא"ש. ויותר נראה כהצד הראשון שהרי דבר שפסול בדיעבד משום כתותי מכתת שיעורי' פסול אפילו ביום טוב שני דכל גופו מדרבנן וא"כ לא נפלאת לומר דאף אם השיעור ביום טוב ראשון הוא מדרבנן כיון שפסלוהו משום מכתת שיעוריה פסול אפילו בדיעבד:

תוכן העניינים

שדי חמד דברי חכמים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה