שדי חמד דברי חכמים· רבי חיים חזקיהו מדיני
סימן ל
(מקונטרס הכללים מערכת הכ"ף אות פ"א).
כחא דהיתרא עדיף הג' צל"ח לביצה וה"ד במכתב לחזקיהו דף ל"ג ע"א ובשאר דוכתי הסביר משום דהאוסר לא הועיל בסברתו שאף אם היינו מסופקים ס' איסור לחומרא להכי ריבותא למיחשב כח המתיר וחידש לפי טעמו דדוקא באיסורי דאור' אבל באיסור דרבנן כחא דאיסורא עדיף דמס' היינו מקילים עי"ש ובפתח הדביר ח"ג צ"ו ע"א ויש סעד לד"ק מתוס' שבועות דף ח' ע"א ד"ה להודיעך דכח דר"ג עדיף דמילתא דרבנן הוי כח דפיטור ע"כ ולכאורה אינו מובן כיון דכח דרבנן היא לפיטור היא הנותנת להודיעך כחן דהו"ל ככחא דהיתרא דעדיף טפי אך להנ"ל ניחא דבענייני חיוב ממון סברת המחייב הועיל טפי דמספיקא לא הוה מחייבינן ליה ממון וק"ל ועיין בשו"ת כתב סופר חא"ח סי' ס"ג שהק' ע"ד הצל"ח מש"ס ברכות דף ס' כמ"ש במכתב לחזקיהו ובמכתב אחד מחכמי דורינו יצ"ו הק' ממ"ש בעירובין דף ע"ב ע"ב דליפלגו במסיפס וכו' ומדברי התוס' שם דף מ"ה ד"ה להודיעך. ועיינתי עתה בדברי הצל"ח וראיתי שהוק' לו ממוקצה דאמרינן שם כחא דהיתרא וכו' וכ' דחמיר כשל תורה ועוד כ' דבדבר שיל"מ שייך שפיר לומר כח דה"ע וסיים וגם לא בכ"ע אמרו בשל סופרים הלך אחר המיקל ע"כ נראה דכוונתו דיש כמה איסורין דרבנן דאזלינן בהו להחמיר כמו אתחזק איסורא ויש לו עיקר מן התורה וכיוצא דבהנהו שייך שפיר לומר כח דה"ע. ולפ"ז ל"ק מתוס' עירובין הנ"ל דאף דאין לנו ליכנס במבוכה אי תחומין דאורייתא או דרבנן. שכבר כתב מוהרלנ"ח ה"ד הרב אד"ר אות תרמ"ו דבכלים אינו אלא דרבנן מ"מ עיקרו דאו' חשיב. אך לש"ס דעירובין הנ"ל אין לומר דער"ח נמי חשיב עיקרו מהתו' שהרי שיתופי מבואות חשיב אין לו עיקר מן התורה עיין גטין ס"ה ע"א וה"ה עירובי חצרות. וידידי הגאון בס' עמודי אש נר"ו בדף ט' סוע"א סתר כלל הצל"ח מדברי מרן הב"י בא"ח סי' קנ"ט דגבי נט"י דספקו להקל כתב כללא דכחא דהיתרא עדיף. אך הביא סעד לכלל זה מדברי הא"ז בח"א סי' ס' תשמ"ח והאריך קצת עי"ש: