שדי חמד דברי חכמים· רבי חיים חזקיהו מדיני
סימן יט
(מקונטרס הכללים מערכת היו"ד אות מ"ז).
ימכר כולו חוץ מדמי איסור שבו תקנתא זו איתא בכל איסורי הנאה האוסרים בנותן טעם אף שלא נתבטלו עדין מן התורה כל שאין חשש שיחזור וימכרנו לישראל מוכרו חוץ מדמי איסור שבו (וכ"ש באיסורי הנאה דאוסרים במשהו משום חשיבותם וכבר נתבטלו מן התורה דמדמינן להו לסתם יינם דמהני מכירה חוץ מדמי איסור שבו) כ"כ הרבנים פר"ח ופרמ"ג יו"ד סי' ק"י סק"ב ובפר"ח סי' תמ"ז סק"א (בד"ה ואכתי) כ' כן בשם הר"ן בפרק כל הצלמים בסופו דאעפ"י שלא נתבטל האיסור מן התורה איתא להך תקנתא דימכר כולו וכו' עי"ש וכן ראיתי בשו"ת בית שלמה חיו"ד סי' קס"ב בנדון תערובת בשר בחלב שלא היה ששים בהתערובת כיון שאסור באכילה אסור בהנאה ועכ"פ צריך למכרו לנכרי חוץ מדמי איסור שבו וכו' עי"ש ומזה תמיה לי על מ"ש הרב ישועות יעקב יו"ד סי' קל"ד ס"ק ט"ו (בד"ה עוד נ"ל) לענין איסור הנאה שנתערב מין בשאינו מינו בפחות מששים לא מהני למכור הכל חוץ מדמי איסור שבו משום דיש בחלק ההיתר ג"כ איסור מה שקבל טעם מן האיסור וכו' עי"ש שלא זכר שר דברי הר"ן ודברי הרבנים הנ"ל וצ"ע אח"ז מצאתי בס' אפריון שלמה לידידי הרה"ג מוהר"ר שלמה זלמן ראם יצ"ו בקונט' מזבח אבנים דף י"ט אות ח' שכ' דאין לסמוך עמ"ש הפר"ח ופרמ"ג בזה כי אף שכ"כ הר"ן בפ' כה"צ מ"מ הר"ן גופיה בפרק השוכר אמתני' דיין שנפל לבור הביא דברי הראב"ד דה"ה לשאר האוסרין בכ"ש וכו' וסיים הר"ן וכן עיקר ומשמע דדוקא באיסורי כ"ש מחמת חשיבותן (שכבר נתבטלו כדינם מד"ת) אבל לא באיסורי נו"ט שלא נתבטלו ואחר שראה הר"ן בפרק השוכר דברי הראב"ד חזר בו וכו' ומסיק כן לדינא עיש"ב ואין דבריו נלע"ד לומר כן בכונת הר"ן דאם היה מבין מדברי הראב"ד דבאיסורי הנאה שבנ"ט ליתא להאי תקנתא לא הוה שתיק מלכתוב בהדיא שחוזר בו ממ"ש בפרק כל הצלמים וגם היה לו לבאר מה נענה לראייתו מהירושלמי שהביא בפרק כל הצלמים והגם שלא נתיישבתי לעיין בהוכחותיו מדברי שאר פוסקים כסברתו הנ"ל (דליתא להאי תקנתא באיסורי הנאה שבנו"ט) מ"מ בדעת הר"ן נ"ל פשוט דלא חזר מסברתו שבפרק כה"צ כמו שיראה הרואה: