שדי חמד דברי חכמים· רבי חיים חזקיהו מדיני
סימן יח
(מקונטרס הכללים מערכת היו"ד אות מ"ו).
ישיבה בארץ מצרים בטעם הגרים בארץ מצרים בזמן הזה וכן לפנים האימים ישבו בה גדולי עולם הרמב"ם וגדולים אחרים כתב הריטב"א בחי' ליומא לדף ל"ח ע"א די"א שאותן העיירות כבר נתבלבלו ונחרבו ואלו עיירות אחרות הן וכו' והרא"ם תירץ דלא אסר הכתוב אלא להולך בדרך ההוא שמארץ ישראל והמדבר למצרים וכו' והנכון יותר שאין האיסור אלא בזמן שישראל שרויין על אדמתם אבל בזמן הזה שנגזר עליהם להיות נדחים בכל קצוי ארץ כל חו"ל אחד הוא וכו' עי"ש גם הסמ"ג במל"ת סי' רכ"ז עמד בחקירה זו על מה סמכו לדור שם וגם הרמב"ם הלך לגור שם ולא נתקררה דעתו במ"ש הי"א (שהביא הריטב"א הנ"ל) משום שעלה סנחריב ובלבל את כל העולם וגם מצרים נתבללה וכו' דמלבד דמצינו דר' יהושע חולק ועוד דבפ' החליל דף נ"א ע"ב אמרי' ואליכסנדריא מ"ט דאיענוש משום דעברו אקרא דלא תוסיפו לשוב וכו' ואותו מעשה היה אחר בלבול של סנחריב ולכן כתב דאין טעם להתיר אלא כמ"ש הרא"ם לא אסרה תורה אלא בדרך הזה כלומר מארץ ישראל למצרים אבל משאר ארצות מותר ע"כ. וכ"כ בהגמ"י פ"ה מהלכות מלכים עי"ש ועיין מה שפלפל בזה הרב די השיב בחיו"ד סי' ט"ו ובהגהות ציון ירושלים בפ"ה דסוכה ה"א ציין למ"ש ההגמ"י בפ"ה מהלכות מלכים הנ"ל וכ' דבמ"א יישב דהרמב"ם לשיטתו בהלכות איסורי ביאה דגם מצרים נתבלבלה עי"ש וכבר קדמו בזה רבינו הפרי חדש במים חיים בנימוקיו להרמב"ם וז"ל ואני מוסיף שלפי סברת הרב סוף פי"ב מהלכות אי"ב שעכשיו המצרים נתבטלו ואלו המצרים שבארץ מצרים עתה אנשים אחרים הן שאין כאן איסור כלל עכשיו לדור במצרים שלא אסרה תורה הדירה במצרים אלא בעודם המצרים במצרים ועל זה סומכים הדרים במצרים וצ"ע ליישב מ"ש בסוכה דאנשי אליכסנדריא איענוש וכו' ע"כ לשונו. ולא ראה דברי הסמ"ג בזה וגם גוף הישוב צ"ע דמדברי הרמב"ם בהל' מלכים מוכח ודאי דגם בזמן הזה איתיה להאי איסורא אלמא לא תלי האי איסורא בלא נתבטלו ומ"ש עוד בציון ירושלים ואף דמה שהתירה תורה וכו' עי"ש נראה דט"ס הוא וצ"ל ואפשר דמה שהזהירה תורה וכו' והרב שדה הארץ בח"ג בשו"ת אה"ע סי' י"א כ' בשם הרדב"ז בנדפסות סי' ע"ד דף צ"ב ע"ב דאין איסור לאו דלא תוסיפו לראותם עוד ליושבי מצרים כיון דאין דעתם להשתקע שם. ואף מי שיושבים שם אבות על בנים שלישים גם רבעים. ולפי הנראה לא הוה שמיע לרבנן קדישי הנ"ל מה ששמע הרב כפתור ופרח שהרמב"ם היה חותם עצמו העובר בכל יום ג' לאוין דלדבריהם לא עבר בלא כלום והרב מוהר"ץ הירש חיות בהקדמתו לס' כפתור ופרח (בדפוס ברלין שנת תרי"א) כתב ע"ז אולם בהרמב"ם פ"ה מהלכות מלכים לא משמע כן עכ"ל ובעניותי לא ראיתי שום משמעות בדברי הרמב"ם היפך שמועתו של הרב כפתו"ף הנ"ל ואפשר שכונתו למ"ש הרב די השיב שם דממ"ש הרמב"ם בדין ח' דלא הזהירה תורה אלא לשוב לה יחידי או לשכון בה והיא ביד גוים מפני שמעשיה מקולקלים משאר ארצות וכו' משמע דהשתא מיהא שלא נשארו המעשים המקולקלים מותר לשכון בה עכ"ל וא"כ לפי זה לא עבר הרמב"ם בלא כלום דאיסור זה ליתי' בזה"ז וכבר כתבתי דמסתמיות דברי הרמב"ם מוכח דאסור גם בזה"ז ומי הודיענו מה היו המעשים המקולקלים ושלא נשארו עתה המעשים ההם. אתמהה:
וראיתי להרב ישרי לב בחיו"ד במע' היו"ד שנשאל אי שרי לדור בארעא דמצרים והשיב שאין מקום לשאלה זו מאחר שרבינו הגדול הרמב"ם ישב שם שנים רבות וכן הרדב"ז ומוהריק"ש ועוד כמה גדולים ואין להאמין להאומרים שהרמב"ם היה חותם העובר בה' לאוין דהא ודאי בדותא היא וכו' וציין כנה"ג בהגהותיו וחיים שאל ח"א סי' צ"א וס' היראים סי' ש"ג וסמ"ג סי' רכ"ז והרב המגיה ציין אבן ספיר דף ל"ג שמר אברהם סי' ל"ג ואין בידי ספרים הנ"ל ובמח"כ נראה ודאי דנעלם דברי הרב כפתור ופרח ולכן הטיח דברים והחליט דבדותא היא לפי שלא ראה שכ"כ אחד המיוחד מגדולי הקדמונים רק שמע כן בע"פ וכחש השמועה ולא ידעתי חמשה לאוין מאי עבידתייהו ובדברי הרמב"ם בהלכות מלכים שם מבואר דבשלשה מקומות הזהירה התורה וכו' וכ"כ בס' המצות במל"ת סימן מ"ו וכבר נכפל אזהרה בזה ג"פ וכו' עיי"ש והכי איתא בירושלמי במסכת סוכה פ' החליל הל' א' תני רשב"י בג' מקומות הוזהרו ישראל שלא לשוב למצרים וכו' וכן הוא במדרש רבה ריש פתיחתא דאסתר ובמכילתא בשלח פרעה ב' וכ"כ הרב כפתור ופרח בפ' עשירי בד"ה דע שכמו וכו' ארץ מצרים היא היותר אסורה מכל חלק העולם עד שיש על שוכניה ג' לאווין ע"כ ומזה היה לו להכחיש השמועה לגמרי מדהא ליתא וכו' ואולי הוא ט"ס בישרי לב (ישרי לב שבידי חסר סופו ואולי נתקן בלוח הטעיות) עכ"פ אחר שראינו שהרב כפתור ופרח קבל שמועה זו חלילה לומר עליה שהיא בדויה ומצאתי בספר בירך את אברהם להרב הגדול מוהרא"ף נר"ו שבדרוש לפרשת צו כתב כלפי לאייא דאחר שהביא מ"ש הסמ"ג והריטב"א הנ"ל ליישב איך הרמב"ם נתיישב במצרים כתב דנ"ל דכ"ז אך למותר מאחר דהרמב"ם עצמו היה חותם שהיה עובר וכו' כמ"ש הרב כפתר ופרח ששמע כן מבני בניו של הרמב"ם והיה מוכרח לזה מפני שהיה רופא למלך מצרים וכו' עי"ש דבריו הנעימים בדף צ"א ע"ד. וראיתי שם בדף צ"ב ע"א וע"ב שכתב בשם הרב אש דת בפרשת שופטים דמי שהולך למצרים לסחורה דמותר כמ"ש הרמב"ם בהלכות מלכים והוא מירוש' והספרי כיון שנכנס בהיתר מותר לישב שם אח"כ וכמ"ש הרמב"ם שאין לוקין על לאו זה שבשעת הכנסה מותר ואם יחשב לישב ולהשתקע שם אין בו מעשה ואין מצוי אצלי ספר הנ"ל לראות דב"ק ותמיה לי דהיכי נילף היתרא מדאין לוקין עליו לפי שאין בו מעשה נהי דמלקות ליכא איסורא מיהא איכא. ועיין מה שרשמתי במערכת האלף אות ל"ח וצ"ע: