שדי חמד דברי חכמים· רבי חיים חזקיהו מדיני
סימן יז
(מקונטרס הכללים מערכת היו"ד אות מ"ה).
יורד לתוך אומנות חבירו ראיתי לחכם אחד שכתב במכ"ע בשם תשו' הרב מוהר"ם בר ברוך סי' תרט"ז דאינו אלא מדת חסידות ואין שו"ת הנ"ל מצוי אצלי לראות דב"ק. אך ראיתי להגאון חות יאיר בסי' מ"ב הו"ד בשו"ת מים רבים חח"מ סי' ט"ו ד"ה והרי וכו' שכ' דיורד לתוך אומנות חבירו אין איסור כלל ואפי' בר מבואה אבר מבואה אמרינן דלא מצי מעכב ומותר לכתחלה אם לא בבר מבואה ממתא אחריתי כמבואר בח"מ סי' קנ"ו והביא ראיה מדאמרינן בפ' אלו הן הלוקין בא דוד והעמידן על י"א ה' מי יגור באהלך וכו' ומפרש כולהו במלי דחסידותא שאין בהם נידנוד עבירה ובתוך הבאים מפרש לא עשה לרעהו רעה שלא ירד לאומנות חברו מכלל דשרי אלא דהפרושים והצנועים מושכים ידיהם ומזה השיג עמ"ש רש"ל בתשו' דיורד לאומנות חבירו קשה מכולם והעלה דט"ס יש בדברי רש"ל אלו תוד"ק והרב מים רבים עמד מתמיה ע"ז דאיך אפשר שיהיה מותר לכתחלה ובסו"פ הנשרפין אמרינן ואת אשת רעהו לא טמא שלא ירד לאומנות חבירו הרי שדימוהו לטמא אשת חבירו ותני בפ"ק דקדושין דף כ"ח ע"א הקורא לחברו רשע יורד עמו עד לחייו ופירש"י למעט פרנסתו לירד לאומנותו מכלל דבלא זה אסור לירד לאומנות (לענ"ד יותר היה לו לתמוה עפי"ד רש"י בב"מ דף ע"א ע"א שהק' על פי' זה דאיך יתירו חכמי ישראל לעשות כן עי"ש הרי דאפילו בקוראו רשע אסור לירד לאומנותו) ובפרק ואלו מגלחין מבואר דיורד לאומנות חבירו נקרא רודף דאמרינן מנ"ל דעבדינן הרדפה דכתיב אין לשרשו וכתב הר"ן (צ"ל הנמק"י עיין במה שרשמתי בקונטרס כללי הפוסקים סי' ד' אות ה') פירש ר' ישעיא הרדפה יורדין לחייו וכו' שמושיבים אומנים אחרים סמוך לו לעשות אומנותו וכ' ליישב אך בחלקות ישית שהיורד לעשות אומנות כאומנות חבירו ואומר לו זו אתה עשה בשלך ואני בשלי בכה"ג הוא דאמר חו"י דמן הדין מותר והצנועים מושכין את ידיהם אבל היורד לאומנות חברו לסלק הראשון דהיינו לעשות אותה מלאכה שכבר באה ליד חברו זה אסור מן הדין ועל כיוצא בזה אמרו שדומה למטמא אשת חברו ולאו דוקא כשמסלקו לגמרי אלא אף אם לא יסלקנו לגמרי כי אם להשתתף עמו אסור שהרי ממעט בחלקו של ראשון שכבר זכה בה ולגבי אותו שיעור שבא לסלקו ממנו הוי מסלקו לגמרי אלו תוד"ק והאריך להכריח כן מגוף דברי החו"י ומדברי שפ"ו ועוד האריך בדין יורד לאומנות חברו דיש כמה סעיפים עי"ש שמדבריו יש ללמוד לשו"ב הבא לשחוט במקום שכבר יש שם שו"ב ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות הכל לפי הנדון ועם שמ"ש הרב נראה אמת נכון ויציב לדינא דיש לחלק כנז"ל מ"מ צריך לעיין בגוף דברי המוהר"ם לראות תנא היכא קאי האם יתכן לחלק כן ומה יענה להנהו תלתא (מ"ק וקידושין וסנהדרין הנ"ל) דקיימי בחדא שיטה דאסור וקצת משמע מהריב"ש בסי' שע"ד דכל הני לא הוו אלא מדת חסידות מדלא הוקשה לו אההיא דהקורא לחברו רשע יורד לחייו אלא מב"ב דף כ"א האי בר מבואה וכו' דינא הוא דמצי מעכב וא"כ איך מותר לירד לאומנותו ותירץ כיון שזלזל בו וכו' ומדלא הוק' לו מהנהו תלתא נראה קצת דפשיט"ל דאינם אלא משנת חסידים ולא ק"ל אלא ממה שהוא מן הדין דרחוק לומר שנעלם ממנו דברי הש"ס בשלשה מקומות הנ"ל ובעניינים אלו נינהו ואביזרייהו עיניך תחזנה דברי מי שגדול מרן החת"ס בחח"מ סי' ע"ט שהאריך מאד ובד"ה פסיק השם הרביעי וכו' כתב ביחוד אהא דיורד לאומנות חברו אם הוא מדאורייתא או אינו אלא מדרבנן עי"ש דב"ק: