אור ברסלב

שדי חמד דברי חכמים· רבי חיים חזקיהו מדיני

סימן יג

סימן יב

(מקונטרס הכללים מערכת הטי"ת אות ב').

טבילת כלים חדשים הנקחים מן הנכרים כתב הרב ארעא דרבנן באות רפ"ד דהיא מדרבנן כמ"ש הרמב"ם בפי"ז מהלכות מאכלות אסורות ומרן חיד"א במערכה זו אות ה' כתב שדעת רוב הפוסקים שהיא מדאורייתא וכן דעת מרן בש"ע סי' ק"כ כמו שבאר הרב פר"ח בסי' ק"כ סק"ז גם הרב שלחן גבוה בסי' תנ"א סק"כ בהחלק הראשון (שבדף ל"ד ע"ב) אות ב' הזכיר מחלוקת זו דלהרמב"ם היא מדרבנן והראב"ד והרמב"ן והרשב"א סברי דהיא מדאורייתא ואזלינן בספיקא ובבעיא דלא איפשיטא לחומרא ושכן עיקר לדינא מאחר שכן דעת מרן כמ"ש הרב פר"ח וסיים דמ"מ מידי ספק פלוגתא לא נפיק ואם יש עוד ספק הוי ס"ס וכו' עיי"ש ומרן בכ"מ והרב לח"מ בהלכות מ"א פי"ז הלכה ד' כתבו בשם הרשב"א בתשו' שהבין בדעת הרמב"ם דס"ל דטבילת כלים מדאורייתא וכתבו מה הכריחו להרשב"א להבין כן בדעת הרמב"ם מה שאין נראה כן מלשונו. אמנם הרב פרי תואר בסי' ק"כ כתב דט"ס הוא בדברי הרשב"א וצ"ל זולת הרמב"ם דס"ל דהיא מדרבנן עיי"ש גם הרב מטה אהרן בח"א דף קמ"ז ע"ד כתב בשם הרבנים קרית ספר וכנה"ג ופר"ח דט"ס הוא בדברי הרשב"א וכו' ושפשוט שדעת הרמב"ם דהיא מדרבנן מדפסק בעיא דמשכנתא לקולא ואין מזה הכרח גמור עיין בהגהות מיימ"ו שם אות חי"ת מ"ש בשם ראבי"ה שאין זה כתיקו דאיסורא לחומרא וכו' ובמה שהסביר הרב חת"ם בחיו"ד רס"י קי"ד ואם נחלקו בדעת הרמב"ם עכ"פ דעת הרמב"ן והראב"ד והרשב"א מבוררת דסברי דהיא מדאורייתא כמ"ש הרבנים הנ"ל וכתב הרב מטה אהרן שם שכן גם דעת הריטב"א בחי' עיי"ש. והרב ב"ח בסי' ק"כ סעיף ב' הבין מדברי הסמ"ק שהביא מרן הב"י שם שסובר דטבילה זו מדאורייתא היא עיי"ש ובאמת שכן מתבאר מדבריו כמו שיראה הרואה ומכל זה תמיה לי על מה שראיתי להרדב"ז בתשו' החדשות סי' ל"ד שנשאל בטבילת נדה שלא בכונה שנחלקו רב ור' יוחנן אם נדה שנאנסה וטבלה טהורה לביתה ונחלקו הפוס' אם הלכה כרב דטהורה לביתה או כר"י דאף לביתה אינה טהורה ובד"ה והוי יודע וכו' כתב שדעת הר"ן להקל כהרמב"ם ושכן משמע מהרשב"א והראב"ד ושכן פי' ר"ח דקי"ל כרב וכן פי' ר"י ופסק דמי שקנה כלים חדשים ונפלו לו במים עלתה לו טבילה וסיים ע"ז ומילתא דפשיטא היא ואי לאו דמסתפינא אמינא דאפי' רי"ו מודה בהא כיון דטבילת כלים חדשים לאו דאורייתא היא מודה הוא דלא בעו כונה ואע"ג דילפינן לה מכלי מדין אסמכתא בעלמא היא וכ"כ הרמב"ם בפי"ז מהלכות מאכלות אסורות עכ"ל והוא תימה איך נקיט בפשיטות דטבילת כלים חדשים אינה אלא מדרבנן והלא לדעת שאר הראשונים הנז"ל היא מדאורייתא ואף דעת הרמב"ם אינו פשוט דסובר שהיא מדרבנן והרשב"א כתב דס"ל דהיא מדאורייתא ומשמע ליה כן מדכתב הרמב"ם מפי השמועה למדו או מדכתב מד"ס וכו' כמ"ש בכ"מ ולח"מ הנ"ל ואם ע"פ איזה הכרח דעתו מכרעת דהיא מדרבנן לכל הפחות היה לו להזכיר שדבר זה שנוי במחלוקת ושהכרעת דעתו דהיא מדרבנן. והרב מוהרימ"ט בחיו"ד סוף סי' י"ח נקיט בפשיטות דהיא מדאורייתא ואזלינן בספקא לחומרא והרב עולת שבת רס"י רס"א הביא דבריו הרב פתח הדביר שם נראה דנקיט דטבילה זו דאורייתא היא גם הרב אבני מילואים בתשו' סס"י י"א כתב דיש לחוש לדעת הפוסקים דטבילת כלים חדשים דאורייתא והרב ישועות יעקב בסי' תק"ט סק"ד כתב דלרוב הפוס' טבילת כלים חדשים היא מדרבנן עיי"ש וכבר נתבאר דאין כן דעת רבני האחרונים הנ"ל. והרב ערך השלחן ביו"ד סי' ק"כ אות ה' הביא דהרב תה"ד בסי' רנ"ז כתב בפשיטות דהיא מדאורייתא וכתב שכן דעת הראב"ד והרמב"ן והרשב"א והרא"ה והא"ח והכלבו בהלכות יו"ט ושכן נראה דעת הסמ"ג עיי"ש. הרי לך דהרבה מרבוותא סברי דטבילת כלים היא מדאורייתא ומרן מוהרד"ף בס' חסדי דוד ע"ד התוספתא במס' ע"ז פרק ט' (בד"ה הלוקח כלי תשמיש) העיד גם כן דמדאמרינן הוסיף הכתוב טהרה אחרת במקוה למדו רוב הפוסקים דטבילה זו היא מדאורייתא ועם שכתב דדעת הרמב"ם דאינה אלא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא (לפי שלא ראה מה שפלפלו הפוסקים בדעתו שאינו פשוט להחליט דסובר שהיא מדרבנן כנז"ל) מ"מ סיים דבריו והכי אמר רב ואמנם לישנא דמתניתא ודש"ס משמע טפי שהיא מדאורייתא עכ"ל הרי שכתב שלמדו רוב הפוסקים שהיא מדאורייתא דלא כמ"ש הרב ישו"י שדעת רוב הפוסקים שהיא מדרבנן (עיין לקמן בד"ה וראיתי מה שהבאתי בשמו בזה):

וראיתי להרב מראה הנוגה בדף ל"ו ע"ב שהביא תשובת הרב מוהרימ"ט ח"ב בחיו"ד ס"ו סי' י"ח שכתב דטבילה זו מדאורייתא ואזלינן בספקא לחומרא ותמה עליו איך נעלם ממנו דדעת הרמב"ם דהיא מדרבנן והכריח שכן דעת הרמב"ם ממ"ש הרמב"ם אמרו חכמים הוסיף לו טהרה אחרת אחר עברתו באש וכו' דלשון אמרו חכמים מורה דאינו אלא מדרבנן עיי"ש ולענ"ד אין זה מן התימה על הרב מוהרימ"ט דמלבד דאיכא שלמים וכן רבים דנקטי בדעת הרמב"ם דמדאורייתא היא כמש"ל ועוד לו יהי שכן דעת הרמב"ם הא מיהא אנן בדידן אית לן למינקט כדעת רוב מנין הראשונים הנז"ל דסברי דמדאורייתא היא ושפיר קאמר הרב מוהרימ"ט דאזלינן בספקו לחומרא ומה שהכריח דעת הרמב"ם דמדרבנן היא מדכתב אמרו חכמים וכו' אינו מוכרח לענ"ד שהרי מצינו לשון זה בדבר שהוא מן התורה שכן שנינו בפ"ג מי"ג דמס' סוכה אמרו חכמים אין אדם יוצא י"ח בלולבו של חברו וגם בדברי הרמב"ם מצינו שמשתמש בלשון זה בדברים שהם מדאורייתא כמו שרשמתי בקונטרס זה במערכת האל"ף אות רע"ג ומה שהכריח מדכתב הרמב"ם מדברי סופרים אין זה הכרח והרב לח"מ מפרש שמה שהביאו להרשב"א להבין שדעת הרמב"ם שהיא מדאורייתא הוא מדכתב מד"ס וכו' והאמת דאין הכרח לשום צד מלשון זה דאיכא דוכתי דלשון זה ר"ל דמדאורייתא הוא ופירשוה סופרים ואיכא דר"ל דמדרבנן ממש הוא וכמו שהבאתי בקונטרס כללי הפוסקים סי' ה' אות ח' עיי"ש ועל כרחין צריכים אנו לדברי מרן כ"מ דממ"ש הרמב"ם מפי השמועה למדו משמע ליה דהיא מן התורה וחידוש הוא שלא ראה דברי הרב לח"מ באותו פרק באותו מקום גם נעלם ממנו שהרב דברי אמת בקונטרס שמיני (בד"ה ובריש מ' מ"ק וכו' ד' ח"ק ע"א מדפוס אשכנז) הביא מ"ש הרשב"א שהביא מרן כ"מ דמדברי הרמב"ם משמע שהיא מדאורייתא וכתב שכונתו שדברי הרמב"ם חוזר אל השורש השני (דכל דבר שאינו מפורש בתורה קרי ליה ד"ס) ובחנם טרח הרב פר"ח בסי' ק"כ להשיג על הרמב"ם עיי"ש שלא ראה גם הוא דברי הלח"מ ובס' זכרנו לחיים ח"ב דף ל' אות א' הצ"ע דברי הרב מוהרימ"ט הנ"ל וכבר כתבתי דלק"מ דודאי לענין דינא שפיר קאמר הרב מוהרימ"ט דיש להחמיר והרב ישועות יעקב בחיו"ד סי' ק"כ הביא מ"ש מרן כ"מ בשם הרשב"א דדעת הרמב"ם דהיא מדאורייתא וכתב שדבריו תמוהים שהרי הרמב"ם כתב בהדיא שהיא מד"ס ותימה על תמיהתו הרי במקומות הרבה כותב הרמב"ם מד"ס על דברים שהם מן התורה ע"פ מה שהשריש בשרש השני כנז"ל ואף שיש ג"כ בהיפך שכותב ד"ס ור"ל מדרבנן עכ"פ בדין זה שכתב מפי השמועה למדו שפיר נוכל לפרש דקרי ליה ד"ס ע"פ מה שהשריש בשרש השני ועיי"ש בישו"י שכתב ליישב מ"ש הרשב"א בדעת הרמב"ם שהיא מדאורייתא דהיינו שעיקר טבילת כלים חדשים היא ודאי מן התורה ולזה כתב מפי השמועה למדו אבל מה שאסור להשתמש בכלי קודם טבילה זה אינו אלא איסור דרבנן ולזה כתב מדברי סופרים וכו' אתוד"ק ונמצא לפי זה דגם הרמב"ם קאי בשיטת הראשונים הראב"ד והרמב"ן והרשב"א וכו' שסוברים דהיא מדאורייתא ולפי זה י"ל עמ"ש בישו"י סי' תק"ט הנ"ל דלרוב הפוס' טבילה זו מדרבנן היא דאם על עיקר הטבילה קאמר נהפוך הוא דדעת רוב הפוסקים דהיא מן התורה ואם על מה שאסור להשתמש בכלי קודם טבילה קאמר הרי נוכל לומר דלכל הפוסקים אינו אלא מדרבנן וכמו שמפרש הרב בדעת הרמב"ם. וידידי הגאון עמודי אש בסי' י"ג אות י"ז הביא דברי הריטב"א לע"ז דף ע"ה ע"ב שכתב בשם הרמב"ן דטבילת כלים היא מדאורייתא ושכן דעת התוס' וכתב שכן דעת הראב"ד והרשב"א ומרן בש"ע כמ"ש הפר"ח ודחה מ"ש התפארת ישראל בסוף ע"ז דטבילת כלים מדרבנן דלא כבאר הגולה דליתא דאדרבא להלכה קי"ל דהוי מהתו' שכן דעת הראשונים וגם השיג עמ"ש בשערי דעה סי' ק"כ סק"ב דהרמב"ן ס"ל דטבילת כלים מדרבנן דנעלם ממנו דהריטב"א שם כתב בשמו דהיא מדאורייתא וכתב דנ"ל להגיה בתשו' הרשב"א הרמב"ן במקום הרמב"ם דלא כב"ח ודברי אמת וכו' עיי"ש ונעלם ממנו שכבר קדמוהו רבנן הנז"ל בהגה"ה זו וחידוש הוא שלא ראה דמרן כ"מ והרב לח"מ הוטב בעיניהם מ"ש הרשב"א דדעת הרמב"ם דהיא מדאורייתא וחתרו ליישב מהיכא משמע ליה הכי מר אמר מדקרי ליה ד"ס ומר אמר מדנקט בלישניה מפי השמועה למדו וגם דברי הרמב"ן עהת"ו (במדבר ל"א כ"ג) שהביא בהשמטות כבר הובאו בדברי הרבנים ז"ל וראה זה חדש הביא לנו מ"ש בס' האשכול לר"א אב"ד שבח"ג סי' כ"ד גבי כלי זכוכית וחזי לן דמדרבנן צריך טבילה וס' הנ"ל אין מצוי אצלי לעיין בו ומשמעות דבריו הוא דס"ל דעיקר טבילת כלים מדאורייתא היא זולת דבזכוכית היא מדרבנן ואפריון נמטייה. ועיין עוד בענין זה לאבי התעודה סב"ק בס' העמק שאלה בפרשת מטות שאלתא קל"ז תק"ט:

תוכן העניינים

שדי חמד דברי חכמים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה