שדי חמד דברי חכמים· רבי חיים חזקיהו מדיני
סימן ח
(מקונטרס הכללים מערכת החי"ת אות ק'),:
חייב אדם לקבל פני רבו ברגל כתב הרב נו"ב במ"ת א"ח סי' צ"ד ה"ד הרב שערי תשובה סי' תקכ"ט דבזה"ז ליכא חיובא אלא נכון לעשות כן ומשו"ה השמיטוהו הפוסקים ובגוף התשו' ביאר דהגם דאין דרך הרי"ף והרא"ש להביא מה שאינו נוהג בזה"ז מ"מ כיון שהם מעתיקים דג"מ כיון דנכון לעשות כן העתיקו מימרא זו אבל הריב"ה ומרן אין דרכם להביא מה שאינו עפ"י הדין בזה"ז עי"ש ועיין בס' ימי שלמה בדף ז' ע"א דלפי הנראה לא ראה ידי"ן הרב המגיה נר"ו דברי הנו"ב בגופן שלהן ואמטול הו"ק לו מדהביאו הרי"ף והרא"ש מימרא זו ויישב עיי"ש ומה שתמה עוד ידין הנ"ל מדפסקו הטוש"ע דמותר לעבור במים בט"ב ויוה"כ לקבל פני רבו דדוחק לומר דמשום נכון התירו ומה גם למ"ד ד"ה עינויין דאורייתא בהורמנותיה דמר נר"ו אינו מן התימה דאטו מי גרע מעובר במים לשמור פרותיו דליכא סרך מצוה ושרי וטעמא דלא נאסר אלא רחיצת תענוג אבל כל שהוא לצורך אינו בכלל האיסור. ועי"ש מה שהאריכו הרב המחבר והרב המגיה יצ"ו בעיקרא דהאי מילתא וכמה שחידש הריטב"א בח"י לסוכה ל"ד ז"ך ע"ב דכי איתיה במתא בכל יום ויום חייב לקבל פני רבו וכו' ועמ"ש המג"א סי' תקנ"ד סקי"ב דבחול אינו חייב לקבל פני רבו ועוד איזה חי' דינים בזה. לך נא ראה שם ובתשו' מים חיים להרב מוהרח"ך ראפאפורט בחא"ח סי' י"ד וכדעת הסוברים דגם בזה"ז איתא להאי חיובא משמע ממ"ש בפ"ק דסוכה דף יו"ד ע"ב דאמרי ליה לרב נחמן שלוחי מצוה אנן ופטורין מן הסוכה ופירש"י דחייב לקבל פני רבו ולדעת הסוברים דאינו נוהג בזה"ז כתב ידידי הג' עמודי אש נר"ו בסי' ה' אות מ"ב שהם מפרשים דלא כפירש"י אלא שהיו שלוחים לאיזו מצוה עיי"ש והרב יפה ללב נר"ו בסי' תקכ"ט אות ד' ובקונטריס יפה ללב דף ע"ג ובח"ג ביו"ד סי' רמ"ב אות י"ח שקו"ט בדין זה על שהשמיטוה הריב"ה ומרן והביא שם בדף קכ"ב אות ג' בשם מר אביו דבזה"ק ח"א דף קכ"ז אמרו סתם חייב אדם לקבל פני רבו ועל יום ר"ח קאי ומר נ"ר מצא כן מפורש בזהר ואתחנן דף רס"ה ע"ב וחידוש הוא שלא הזכיר דברי הרב מג"א סי' תקכ"ט הנ"ל:
ודע דעיקר דבר זה הוה משמע לי דאינו מדאורייתא ולכל היותר אינו נחשב אלא דברי קבלה ולא דאורייתא ממש אך ראיתי להרב פתח הדביר בח"א סי' צ' סוף אות ד' שכתב בשם הרב בני יהודה דף ס"ז ע"ב בדין אם מותר לעבור בשבת במים בספינה כדי להתפלל בעשרה דנ"ל דאסור מן הדין לדעת בה"ג שפסק כן מרן בסי' תרי"ג ס"ו דאסור לעבור בספינה לקבל פני רבו ואם למצות הקבלת פנים דהוי דאורייתא לא התירו כ"ש לצורך תפלה בעשרה דאינו אלא דרבנן עכ"ל ומשמע דמדאורייתא ממש קאמר דהגם דמצינו בש"ס לשון דאורייתא שפירושו שיש לו סמך בדאורייתא ודעת הרב (בני יהודה) עצמו בעפרא דארעא ע"ד הרב ארעא דרבנן באות קד"ם דגם בדברי רש"י מצינן לפרושי דדאורייתא דקאמר לאו דוקא אלא ר"ל שהוא מדברי קבלה (עיין מה שרשמתי במערכת הדל"ת אות י"ט) מ"מ לא ניחא לי למימר הכי במלתייהו דרבנן בתראי דבתראי וצריך לעיין בגוף דברי הרב בנ"י ואין מצוי אצלי והרב שער אפרים סי' ל"ח הביא דבריו הרב טל אורות בתשו' א"ח סי' ב' כתב דרך כלל ללכת לבית האבל ולבית המשתה ולקבל פני רבו כל הני מילי אינן אלא מדרבנן עיי"ש: