אור ברסלב
שדי חמד אסיפת דינים מערכת פורים מערכת פורים › סימן ט

שדי חמד אסיפת דינים מערכת פורים· רבי חיים חזקיהו מדיני

מערכת פורים · סימן ט

סימן ח

זמן קריאת המגילה ביום מבואר בדברי מרן בשלחן ערוך ריש סימן תרפ"ז דלכתחלה צריך לקרותה מהנץ החמה ובדיעבד אם קראה משעלה עמוד השחר יצא וראיתו להרב שלחן גבוה שם שכתב דמדברי רש"י והר"ן משמע דאף לכתחלה שרי משעלה עמוד השחר שהרי על מה שאמרו במתניתין וכולן שעשו משעלה עמוד השחר כשר פירש רש"י דמשעלה עמוד השחר יממא הוא אבל לפי שאין הכל בקיאין בו צריכים להמתין עד הנץ החמה עד כאן אלמא דמי שהוא בקי קורא אף לכתחלה משעלה עמוד השחר דיום הוא וכן פירש הר"ן וכו' וכן כתב הרמב"ם בפרק א' דמגילה כל היום כשר ולא כתב מהנץ החמה גם התוספות בד' ג' ע"א כתבו דכיון דמשהאיר היום הוי זמן עבידה והם מניחים אותה בשביל הקריאה משום הכי קרי ליה ביטול ואם תאמר יעשו עבודה מיד ושוב יקראו לבדם ויש לומר דטוב לקרות עם הצבור וכו' מכל זה נראה דכשר דמתניתין היינו אפילו לכתחלה ורבינו בשלחן ערוך נגרר אחר הרי"ף והרא"ש שהעתיקו המשנה כצורתה ולא פנה אל שאר המפרשים והאמת כמו שכתבתי וכן נוהגים פה שאלוניקי להתפלל לכתחלה משעלה עמוד השחר ואין פוצה פה ועיין במה שכתבתי ביורה דעה סימן רס"ב שהוכחתי דמשעלה עמוד השחר יממא הוא אף קודם הנץ החמה עד כאן תורף דברי קדשו וספר שלחן גבוה יורה דעה אינו מצוי אצלי ולענ"ד אם האמת כדבריו דמוכח מדברי רש"י והר"ן ותוספות והרמב"ם דאף לכתחלה שפיר דמי הדבר תמוה מה שפסק מרן בהיפך דהגם דדרכו בקדש לפסוק כתרי מגו תלתא מעמודי ההוראה היינו כשהדבר מפורש יוצא מדבריהם דבמחלוקת הוא שנוי מה שאין כן במאי דקמן דהרי"ף והרא"ש לא דברו בזה שום דבר רק העתיקו המשנה כצורתה וחזינן דהראשונים רש"י ותוספות והר"ן מפרשים למתניתין דלכתחלה נמי שפיר דמי מהיכא תיתי לן לומר דהרי"ף והרא"ש חולקים על הראשונים הנ"ל ולא נאמר דגם הם ז"ל מפרשים כדבריהם מנין לנו לבדות מחלוקת בזה ואם כן איבעי ליה למרן לפסוק כמו שנמא מפורש בדברי הראשונים הנ"ל ואף אם נאמר דגם בכי האי גוונא דרכו לפסוק כשנים מן הג' על כל פנים הוה ליה למרן לבאר כל זה בבית יוסף:

אך באמת לקוצר עניות דעתי אין דברי הרב מוכרחים דאין כונת רש"י והר"ן לפרש דגם לכתחלה שפיר דמי דכיון דתנן סתמא דאין קורין אלא מהנץ החמה ולא מפליג בין בקי לשאינו בקי הדבר ברור הוא ומובן מעצמו דאסרו חז"ל גם לבקי שלא יקרא לכתחלה קודם הנץ החמה אטו שאינו בקי וכל עצמם לא באו אלא לפרש דלא תיקשי לן בממה נפשך אי מעמוד השחר יממא הוא לכתחלה נמי לישתרי ואי לאו יממא הוא היכי מהני בד עבד להכי כתבו ז"ל דלעולם יממא הוא ומשום הכי מהני בדיעבד וטעמא דאסרו לכתחלה משום גזרה דשאינו בקי אבל ודאי גם הם מודים דלדינא לכתחלה אסור כדמשמע לישנא דמתניתין כן נראה לי ברור ומדברי התוספות איני רואה שום הכרח דכונתם נראה דהוה משמע להו דמה שאמרו מבטלים עבודתם היינו לגמרי ואהכי קשיא להו דאמאי צריכים לבטל העבודה לגמרי יקראו המגילה (היינו בזמנה אחר הנץ החמה) ואחר כך יעשו עבודתם כי עוד היום גדול ויש שהות לשתיהן ותירצו דהאמת הוא כן אלא דכלפי מה שצריכים לדחות העבודה מאחר שהגיע זמנה משהאיר היום עד אחר קריאת המגילה זה נקרא ביטול ושוב הוקשה להם דכיון דהגיע זמן העבודה יעשו העבודה מיד ואחר כך יקראו המגילה לבדם כלומר דודאי אם יתחילו העבודה תהיה מלאכת העבודה נמשכת עד אחר הנץ החמה וקריאת המגילה שבצבור אבל הם יקראו לבדם ומה בכך ותירצו דלקרות בצבור עדיף משום פרסומי ניסא זהו לעניות דעתי כונת התוספות ואיני מבין מה מצא הרב ז"ל בדבריהם להכריח כדבריו:

אמנם מדברי הרמב"ם מוכח שפיר לכאורה כדברי הרב ז"ל מדסתים ותני כל היום כשר וכו' ולא פירש דמשיצא הנץ החמה לכתחלה ומשעלה עמוד השחר לדיעבד משמע דכל היום שוה וכי היכי דמשיצא הנץ החמה שפיר דמי לכתחלה הכי נמי משעלה עמוד השחר אלא דאכתי יש להקשות אמאי השמיט הרמב"ם דין השנוי במתניתין אין קורין אלא עד הנץ החמה אף אי נימא דמתניתין מיירי בשאינו בקי סוף סוף לא הוה לי' להשמיטו. ועיין בפירוש המשניות שכתב הרמב"ם וזה לשונו ומה שאמר וכולן שעשו משעלה עמוד השחר פשר למי שעבר ועשה כעת הצורך הגדול אבל המעשה הגמור הוא אחר הנץ החמה עד כאן לשון זה מורה באצבע דדוקא בדיעבד הוא דכשר והנה בחיבורו בפרק ו' מהלכות פרה אדומה ה"ב כתב אין מזין ולא טובלין אלא ביום וכל היום כשר וכו' ולא פירש דהיינו מהנץ החמה. אך בפרק א' מהלכות מילה הלכה ח' וריש פרק י"א מהלכות פרה אדומה ופרק ו' מהלכות איסורי ביאה הלכה ט' פירש דדוקא מהנץ החמה עיין שם ונראה לעניות דעתי דילמד סתום מן המפורש ואף כי לא ידענו טעמו ונימוקו על דבר השמיטה מכל מקום הדין אמת גם לדעת הרמב"ם דלכתחלה דוקא מהנץ החמה. ומה שכתב עוד דכן נהגו בשאלוניקי ואין פוצה פה להם אומר אני אם מה שנהגו כן הוא ההמונים אין מזה ראיה ויש לנו כיוצא לזה בקריאת שמע. דמבואר בסימן נ"ח דלכתחלה אין לקרות אלא דבדיעבד אם קרא משעלה השחר יצא ושעת הדחק כדיעבד הוא כיעוי"ש ועינינו רואות בעיירות גדולות שמשכימים להתפלל ההמונים משעלה עמוד השחר ואולי מיחו בהם ולא עלתה בידם ועושים כן שלא ברצון חכמים או שמא חשבו זאת לשעת הדחק משום ביטול מלאכה לעם וכיוצא ואולי גם במקרא מגילה כן אבל אם הנוהגים כן מהיראים שרידים אשר ה' קורא הא ודאי לפי קוצר עניות דעתי הוא דבר תמוה וכן לא יעשה לכתחלה (עיין לרבינו בחלק הכללים מערכת הל' כלל קמ"א אות י"א):

וראיתי להגאון נודע ביהודה במהדורא קמא סוף סימן מ"א (ד"ה ואין לומר) שהקשה על דברי התוספות דף ג' ע"א הנ"ל דמאי קשיא להו ויעשו עבודתם ואחר כך יקראו דילמא מיירי בשחר קודם הנץ החמה ועדיין לא קראו המגילה של לילה ועדיין לא עבר זמנה עיין מגן אברהם ריש סימן תרפ"ז בשם הגהות מיימוניות ואז הוא זמן התמיד ואם יקדים התמיד יודחה המגילה ולכך הקדימו המגילה והתמיד יוכל לעשות אחר כך ועיין שם מה שתירץ ולקוצר עניות דעתי לא זכיתי להבין קושיתו דהא בגמרא אמרינן דמבטלים וכו' לשמוע מקרא מגילה והיינו ודאי לשמוע קריאת הצבור (דאם הכונה לומר דמבטלים העבודה וקורים הם עצמם הוה ליה למימר מבטלים וכו' לקרות המגילה) והצבור ודאי לא יקראו קריאת היום לכתחלה קודם הנץ החמה ואחר החמה לא יועיל להכהנים להשלים קריאת הלילה ואף אם נאמר דהגאון נודע ביהודה קאי בשיטת הרב שלחן גבוה הנ"ל דיכולים לקרות לכתחלה משעלה עמוד השחר מכל מקום אפשר דהתוספות סוברים כמסקנת הרב מגן אברהם דליתא בתשלומין אחר שעלה עמוד השחר ואולי כונתו להקשות לההגהות מיימוניות מדברי התוספות הנ"ל ומכל מקום הדבר תמוה שיסתום דבריו היפך מה שמפורש בשלחן ערוך דלכתחלה צריך אחר הנץ החמה ולא נפלאת היא לומר שכן דעת ההגהות מיימוניות ולא תיקשי ליה מדברי התוספות ואם כונתו לומר דהוה להו להתוספות לאוקמי דגם קריאת הצבור היא משעלה עמוד השחר על פי האונס שנאנסו ולא קראו בלילה הא ודאי דוחק גדול וצריך עיון ועיין להרב בית עובד ד' קע"ח אות ב' דמצא מפורש בבעל הלכות גדולות דאם עלה השחר אין תשלומין לקריאת הלילה:

תוכן העניינים

שדי חמד אסיפת דינים מערכת פורים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה