שדי חמד אסיפת דינים מערכת פורים· רבי חיים חזקיהו מדיני
מערכת פורים · סימן ח
משלוח מנות מתבאר מדברי הריטב"א למגילה דף ז' ע"ב אההיא דרבי יהודא נשיאה שדר לרב הושעיא אטמא דעיגלא וכו' דצריך שיהיה המשלוח מנות לפי ערך השולח שאם השולח איש עשיר והמנה אינה לפי ערכו אף שלערך המקבל הלא דבר הוא אינו יוצא ידי חובת משלות מנות וזהו לפי גירסתו בש"ס דשלח לו שתי פעמים באחת קיים ומתנות לאביונים ובשנית אמר לו קיימת בנו ומשלוח מנות. אבל גירסת רש"י דפעם אחת שלח לו ואמר רבי הושעיא קיימת ומשלוח מנות וכתב הרב יד דוד בחידושיו לשם דרש"י לא בחר בגירסת הריטב"א דודאי אטמא דעיגלא וגרבא דחמרא שפיר הוי מנה הראויה וקיים ומשלוח מנות ואף אם נאמר כמו שכתב הריטב"א דבפרך רבי יהודה נשיאה אין זו מתנה הראויה מכל מקום לא מצינו חילוק בזה בשיעור המתנה בין עשיר לעני עיין שם ונמצא לפי זה דסברת הריטב"א אינה מוכרחת לפי גירסה רש"י ושפיר מצינן למימר דאף אם לפי הנותן אינה חשובה מנה הראויה. כל שהמנה עצמה ראויה היא אצל שאר בני אדם יוצא בזה ידי חובת משלות מנות. ותמיה לי שלא הזכירו דברי הירושלמי בפרק קמא סוף הלכה ד' דמפורש שם כגירסת הריטב"א ששלח לו שתי פעמים בראשונה אמר לו קיימת בנו ומתנות וכו' ובשניה אמר לו קיימת ומשלוח מנות וכו' ופירש הפני משה כמו שפירש הריטב"א דזה דבר מועט הוא מהנשיא. ובמראה הפנים שם כתב דבראשונה אמר לו לא קיימת אלא ומתנות לאביונים והיינו שאין ראויות אלא לאביונים והיית יכול לשלוח זה לשני אביונים אחת לכל אחד וכי הדר שלח לי' אמר לו השתא קיימת משלוח מנות שהן מכובדות ואיש לרעהו שתי מנות לאיש אחד וקיימת הכל עד כאן ואיני מבין איך קיים הכל דסוף סוף נהי דהמתנות ששלח בתחלה. ראויות לשני אביונים וכי מפני זה יוחשב שקיים מתנות לאביונים. הרי לא נתן אלא לאחד וקרא קפיד שיתן לשני אביונים ומהיכא תיתי לומר דאם נתן לאביון אחד כדי הראוי לשני אביונים שיוצא בזה ידי חובת ומתנות לאביונים:
וראיתי בספר חיי אדם כלל דק"ן אות ל"א שכתב נראה לי דמהירושלמי פרק א' הלכה ד' משמע דאם שלח לעני דבר מאכל יצא משום מתנות לאביונים ולא משום משלות מנות דגרסינן שם וכו' משמע מזה דמתחלה ששלח לו מתנה קטנה הוא כדרך שנותנים לאביונים ואחר כך כששלח לו מתנה מרובה אמר דזהו משלוח מנות משמע מזה דאם שולח דבר פחות לעשיר אינו יוצא בזה ידי משלוח מנות עד כאן ואיני מבין מה שכתב דאינו יוצא משום משלוח מנות אם שולח לעני דבר מאכל למה יגרע העני שלא יוכל לקיים בו מצות משלוח מנות דקרא כתיב רעהו ועני ועשיר חד שיעורא ובקרבן העדה שם כתב דרב הושעיא היה עני ואהכי אמר לו בראשונה קיימת ומתנות לאביונים. ובכל זאת כששלח לו שנית מנה הראויה אמר לו שקיים מצות משלוח מנות אלמא גם בעני יכול לקיים משלוח מנות. גם מה שכתב בסוף דבריו משמע מזה דאם שולח דבר פחות לעשיר אינו יוצא ידי חובה אינו מובן לעניות דעתי דהא מהתם לא שמעינן אלא דאם איש עשיר שולח פחות ממה שהוא ערכו אינו יוצא ידי חובה אבל אם הוא שולח לפי ערכו והשגת ידו אף אם לפי המקבל כאין נחשב אפשר דיוצא בזה ידי חובה. ואפשר לומר מסברא בעלמא שכל שהמקבל אינו נהנה לא יעלה להשולח לקיום מצוה אבל על כל פנים אין ללמוד זה מהירושלמי הנ"ל ועלה בדעתי לומר דלישנא קטיעא הוא והכי קאמר שאם שולח רוצה לומר העשיר דבר שהוא פחות לעשיר ר"ל שכלפי עושרו הוא דבר קל פחות מערכו אינו יוצא. אך לא הוטב בעיני לפרש כן דאין זה במשמע לשונו ולכל הדברות יש לתמוה שלא זכר דברי רש"י הנ"ל דלא בחר בגירסא זו ולסברתו ודאי גם בירושלמי לא גרסינן לה אלא כמו שאמרו בתלמודין לפי גירסתו ואם כן אין ללמוד מזה שום דבר כאמור ויש לעיין בשו"ת בית אב סימן ק"ג תוך אות ב':
וכתב עוד הרב חיי אדם שם דאינו מקיים מצות משלוח מנות אלא במה שהוא מוכן ומזומן ואינו צריך בישול ועיין מה שכתבתי בקונטריס הכללים מערכת המ"ם אות ק"צ (עיין לרבינו לעיל סי' ו'):