שדי חמד אסיפת דינים מערכת פורים· רבי חיים חזקיהו מדיני
מערכת פורים · סימן ה
לטלטל המגילה בשבת הרב פרי חדש בסימן תרפ"ח סעיף ו' כתב לטלטל המגילה בשבת מסתברא לאסור וכן מוכח מדאמרינן בפרק הניזקין האי ספרא דאפטרתא אסור לטלטולי דהא לא חזי למיקרי ביה אלמא דכשאסור לקרות בו אסור לטלטלו וכיון דאין קורין במגילה משום גזרה דרבה מינה דאסור לטלטלה ועיין שיירי כנסת הגדולה בסימן זה ובסימן ש"ח הגהות בית יוסף אות ג' וד' עד כאן לשונו והנה מר קעסיק בדברי מרן בשלחן ערוך סעיף ו' ביום ט"ו שחל בשבת ואהא קאמר דאסור ולא נתבררה לי דעתו היכי סבירא ליה בשאר שבתות השנה דאפשר דרק כשחל יום פורים עצמי בשבת דעל זה היתה גזרת חז"ל לקרות בה משום שמא יעבירנה ארבע אמות ברשות הרבים דבהול לקיים המצוה משום הכי אסור נמי לטלטלה דאף על גב דאחר גזרת חז"ל מסתמא כבר קיים מצות קריאה ביום י"ד ואינו בהול לקיים המצוה מ"מ כיון שאסרו חז"ל לקרות בפורים שחל להיות בשבת נשאר האיסור במקומו ואסור לטלטלה גם כן אבל בשאר שבתות השנה יש לומר דלא אסרו לקרות בה כלל ומותרת בטילטול כן נראה לצדד בדעתו ולפי זה מודה הרב פרי חדש דכשחל יום י"ג בשבת מותר לקרות במגילה להתלמד לצורך הלילה ויכול לטלטלה וקצת נראה כן ממה שכתב הרב ערך השלחן שם אות ו' וז"ל אם חל י"ד במוצאי שבת מותר להתלמד בה בשבת דלא שייך גזרה דרבה אלא במצוה מתוך שבהול לצאת כן הסכים מורי הרב הובאו דבריו בספר לימודי ה' ד' נ"ב והרב המחבר הוכיח כן וכן כתב הט"ז בסימן ת"ר דאין חשש בדבר הרשות ואף לצורך לא גזרו אלא במצוה רבה כי הני כמ"ש בשט"מ לביצה ד' י"ח וכן דעת הרשב"ץ כמו שכתב בסימן רפ"ב עד כאן לשונו ומדלא העלה על שפתיו דהרב פרי חדש לא סבירא ליה הכי מוכח דמשמע ליה דלא אסר הרב פרי חדש אלא ביום פורים שחל בשבת ונראה דאין סתירה לזה מדברי הרב מגן אברהם בסימן תרצ"ב סעיף קטן ו' שכתב דיום י"ג שחל בשבת אסור לקרות המגילה מפלג המנחה (אף למה שפסק מרן דבעלמא מי שהוא אנוס קצת וכו' יכול לשמוע קריאתה מפלג המנחה) משום דאין קורין מגילה בשבת דיש לומר כיון שהוא בא לצאת ידי חובת קריאתה הרי הוא בהול למצוה ואיכא חשש שיעבירנה ארבע אמות ברשות הרבים אבל לקרות בה ביום י"ג כמתלמד אפשר דגם הרב מגן אברהם מודה דשרי כיון דאינו עוסק במצות קריאה אין לחוש כלל וממילא דמותר ג"כ לטלטלה כן היה נראה לענ"ד לומר בדעת הרב מגן אברהם:
אמנם ראיתי להרב חתם סופר בסימן קצ"ה שהביא מה שכתב הרב פרי חדש דאסור לטלטל המגילה בשבת ושבשיירי כנסת הגדולה מסתפק בזה ואחר שביאר שכל זה הוא דוקא ביום ט"ו שחל בשבת לבני הכרכים דאיכא משום גזרה דרבה אבל בי"ג שחל בשבת שאינו זמן קריאה שרי וכו' סיים על זה וז"ל מיהו ממה שכתב מגן אברהם סימן תרצ"ב סעיף קטן ו' משמע לאסור גם בי"ג שחל בשבת וקצת צריך עיון מנא ליה דשייך הכא משום דרבה היכא דלא טרידי כולי עלמא כי אם האנוסים והחולים דמהאי טעמא לא גזרו על מילה בשבת להר"ן ואי משום דרב יוסף דעיני העניים נשואות למ"מ לא שייך בהקדמה כל שהוא מפלג המנחה ולמעלה וכו' עכ"ל בזה הרי דמביא דברי הרב מגן אברהם לחולק אמה שכתב בתחלה דיום י"ג שחל בשבת מותר וקצת יש לפקפק דלפי מה שהבין בדברי הרב מגן אברהם דאוסר ביום י"ג אדמקשי ליה דמנא ליה דהיכא דלא טרידי כולי עלמא נמי איכא גזרה תיקשי ליה אף אם נודה דכל דטריד גזרו ביה רבנן אף דלא טרידי כולי עלמא מכל מקום מנא ליה לאסור כל יום י"ג אף בעידנא דלא טרידי לא כולי עלמא ולא איהו גופיה ונראה דכונת קושיתו היא דאף אם נאמר דלא אסר הרב מגן אברהם ביום י"ג שחל בשבת אלא כשבא לצאת ידי חובת קריאה (כי לא החליט שדעת הרב מגן אברהם לאסור רק כתב בלשון משמע) מכל מקום הא גופא קשיא מנא ליה שאסרו גם כי לא טרידי כולי עלמא ועל כל פנים גם הוא ז"ל פשיטא ליה דלא נסתפק השיירי כנסת הגדולה ולא החליט הפרי חדש לאסור אלא ביום ט"ו בשבת לבני הכרכים וכן כתב הרב חיי אדם בכלל דק"ן אות יו"ד דכשחל י"ג בשבת מותר לטלטל המגילה דמאי שנא זה משאר שבתות השנה (מדלא הזכיר שהרב מגן אברהם בסימן תרצ"ב אוסר מוכח דמשמע ליה דגם להרב מגן אברהם שפיר דמי ולא אסר אלא כשבא לצאת ידי חובת קריאה) גם הרב שלחן גבוה בסי' תרפ"ח סעיף קטן י"ט הביא דברי הרב פרי חדש וכתב דאף אי יהיבנא ליה כל דיליה היינו בשבת פורים שאסור לקרות בה שמא יעבירנה אסור גם כן לטלטלה אבל שאר שבתות שאינו אסור לקרות בה דכיון דאינה חובת היום אין לחוש שיעבירנה הוא הדין דמותר לטלטלה אלא שבעיקר דברי הרב פרי חדש תמה יקרא דלא שפיל לסיפא דמילתא דאמרינן התם (בפרק הניזקין) דרבי יוחנן וריש לקיש מעייני בספרא דאגדתא אף על פי שלא ניתנו ליכתב אם כן כל שכן מגילה דניתנה ליכתב וכו' והאריך קצת עיין שם (שנראה שלדעתו גם ביום פורים מותר לטלטלה ובודאי דיש לאסור בפורים עצמו כדעת הרבנים הנז"ל) והרב דברי מנחם בסימן תרפ"ח אות ה' אחר שכתב דהשיירי כנסת הגדולה נסתפק אם מותר לטלטל המגילה בשבת כתב וז"ל ועיין בפרי חדש שכתב דמסתברא לאסור כיון דאסור לקרות בה אסור לטלטלה וכו' אמנם הרבנים מטה יהודה בד' ג"ן ע"ד וקדשי דוד ד' קי"ג הסכימו דמותר לטלטל עיין שם ובספר לימודי ה' ד' צ"ב וערך השלחן עכ"ל מרוצת הלשון מורה דמה שאסר הרב פרי חדש הסכימו הרבנים הנ"ל להתיר ולפי מה שכתבתי דלא אסר הרב פרי חדש אלא ביום ט"ו שחל בשבת נמצינו למידין דהרבנים הנ"ל שרו חכימיא טילטול המגילה אף ביום ט"ו שחל בשבת (וכמו שנראה קצת שכן דעת הרב שלחן גבוה) וצריך לעיין בגוף ספרים הנ"ל ואינם מצוים אצלי:
אחר זמן רב השגתי ספר מטה יהודה
וראיתי שכתב וז"ל הרב פרי חדש אסר לטלטלה כיון דאסור לקרות בה וכו' דאף על גב דבספרא דאפטרתא אסיקנא התם דשרי משום דלא אפשר לצבור לקרות נביאים שלם מכל מקום הכא דטעם האיסור משום גזרה ואיסור זה שייך בכל זמן לכך גם הטילטול אסור ונראה דלסברתו אין איסור זה אלא בשבת שחל ט"ו להיות בו דאיכא חובת קריאה אבל בשאר שבתות השנה דליכא שום חיוב לא שייכא גזרה דרבה ולמה יאסר בה ולא יהא דינו כקורא בתורה שהרי ניתנה ליכתב וכיון דליכא איסור קריאה מותר לטלטלה דאין סברא דמשום שבת אחת נאסור כל השבתות שוב ראיתי להרב שיירי כנסת הגדולה שדעתו נוטה להתיר וכן מנהג העולם להקל דבשלמא שופר שתקיעתו אסורה וכן תפילין למאן דאמר הוי בכלי שמלאכתו לאיסור אבל מגילה שהקריאה מותרת למה נאסור הטילטול ומאי שנא משאר כל כתבי הקדש וזה פשוט עכ"ל ונתבאר דלא התיר אלא בשאר שבתות ולא בא לחלוק על הרב פרי חדש אלא לפרש דלא אסר אלא ביום פורים עצמו ואם בסיגנון זה הם דברי הרב קדשי דוד בטלה מחלוקת דאין מי שחולק על מה שאסר הרב פרי חדש לטלטלה ביום ט"ו שחל להיות בשבת והרב דברי מנחם לא דק בזה ולקולא לא דק דבשבת שהוא פורים גם להרבנים הנ"ל אסור ובשבת דעלמא גם להרב פרי חדש מותר וכן דקדק בקיצור שלחן ערוך (להרב מוהרש"ג) בסימן קמ"א סעיף י"ז שבת שאינו פורים מותרים לטלטל המגילה כלומר דבפורים עצמו אסור ועיין לקמן בסמוך בשם הרבנים מר וקציעה ועיקרי הד"ט:
והנה אף דבשבת דעלמא מותר לטלטלה בכל זאת דרשתי כמה פעמים ברבים להביא המגילה לבית הכנסת מערב שבת לפי שכתב הרב חיי אדם דאסור להביא המגילה לצורך הלילה אף במקום שאין חשש משום הוצאה שכל המבואות מתוקנים דאין שבת מכין לחול וכן כתב בקיצור שלחן ערוך הנ"ל ומה גם בעיר הזאת שיש מבואות הרבה שאינם מתוקנים שבודאי יש לחוש למכשול חילול שבא לכן צריכים להביא המגילה מערב שבת ומי ששכח או נאנס ולא הביא המגילה מערב שבת יכול להביאה בליל מוצאי שבת קודש אחר תפלת י"ח בעוד שהחזן מנגן הפיוטים וחלוקת הנרות וכן התנהגו בעיר הזאת כמה פעמים ואף שראיתי להרב יפה ללב נר"ו בסימן תרצ"ג שהביא בשם הרב מו"ק דאסור להביא המגילה בשבת קודם הלילה (כשחל פורים במוצאי שבת קדש) אף על גב דבשאר שבתות פשיטא ליה דמותר לטלטלה דלא כהשיירי כנסת הגדולה שעשה מזה ספק מכל מקום עתה אסור משום מכין משבת לחול וכתב על זה ואולם הרב עיקרי הד"ט בסימן ל"ו אות י"ו הביא דכשחל פורים במוצאי שבת מותר לשליח צבור לסדרה בשבת להתלמד יעוי"ש ומשמע דאף באותו שבת מותרת בטילטול וסידורה הוה ליה הכנה ומהיות טוב ימתין עד הלילה וכן אנו נוהגים עד כאן לשונו נמצא שדבר זה שנוי במחלוקת והיה אפשר לסמוך להקל לעת הצורך (כשאין לחוש משום הוצאה מרשות לרשות) אך לעניות דעתי אין הכרח מזה כלל דמה ענין סידור הקריאה להתלמד להבאתה דמה שמסדרה להתלמד אינו אלא כקורא בתורה ואטו מי שצריך ללמוד איזה דבר ביום ראשון אסור לו להרגיל עצמו ולהתלמד בשבת משום מכין משבת לחול. אבל להביא המגילה בשבת ודאי הוי מכין משבת לחול. שוב בא לידי ספר עיקרי הד"ט וראיתי שלא כתב שם היתר מפורש בזה רק מראה מקום הוא בזה וז"ל מתיר לטלטל המגילה בט"ו באדר שחל בשבת דלא כהרב פרי חדש שאוסר הטלטול וגם השיירי כנסת הגדולה נוטה דעתו להתיר וכן הרב מטה יהודה מתירה בטלטול (חסדי דוד סימן תרפ"ח) כתב הד"ט ועיין להרב שלמי צבור ד' שכ"ה שהביא ב' הסברות בלי הכרע ועיין להרב עדות ביהוסף סאמון סימן א' שתמה על הרב פרי חדש ושיירי כנסת הגדולה והשיב תשובה שלמה והעלה בפשיטות להתיר ועיין להרב לימודי ה' סימן קצ"ו דהאריך קצת בזה. ואם כשחל פורים במוצאי שבת מותר לשליח צבור לסדרה בשבת להתלמד ישב ועמד על דברי הפר"ח הנז' סעיף קטן ו' (ועולת שבת סימן כ"ח סעיף קטן י"ג) עד כאן לשונו הנה לשון זה מורה שאינו מחליט דמותר רק מראה מקום לעיין ולפי הנראה מראה מקום לספר לימודי ה' דסליק מניה ילפי דרכנו למדנו דהרב חסדי דוד מתיר לטלטלה גם בט"ו באדר שחל בשבת אלא דמה שכתב שגם הרב מטה יהודה מתיר דמשמע דמתיר לטלטלה גם כשחל ט"ו בשבת כבר כתבתי דאינו כן וספר חסדי דוד ולימודי ה' ועדות ביהוסף ועולת שבת אין גם אחד מצוי אצלי לעיין בדב"ק לבא אל תכונתם ומה שכתבתי על פי דברי הפוסקים נראה לעניות דעתי דהוא הנכון לדינא: