אור ברסלב
שדי חמד אסיפת דינים מערכת פורים מערכת פורים › סימן ד

שדי חמד אסיפת דינים מערכת פורים· רבי חיים חזקיהו מדיני

מערכת פורים · סימן ד

סימן ג

מקרא מגילה בזמנה אי צריך בעשרה דנחלקו הפוס' עיין להרב מגן שאול בסוף הספר ד' מ"ה ע"ג שהיה מסלסל בצערו על אשר היה נוהג הרב אביו שביתו היה סמוך לבהכ"נ והיה הולך להתפלל ובזמן המגילה היה הולך לביתו וקורא המגילה וחוזר לבית הכנסת דלכאורה הוא היפך הדין ועל זה שקיל וטרי בדברי הפוסקים וכתב דמרן הבית יוסף פסק דנקטינן דאפילו לכתחילה אין צריך לחזור אחר עשרה ומסיק דלא הטריחוהו לקרותה בבית הכנסת ולחזור ולקרותה בבית. ושוב הביא מה שכתב הרב הלבוש סימן תר"ן דמי שביתו סמוך לבית הכנסת יכול לעמוד שם ולכוין לבו ויוצא ידי חובתו ואף על גב שאין שם עשרה קריאת המגילה מיהא במקום עשרה היא ושם הוי פרסומי ניסא וכיון דבמקום דאיכא פרסומי ניסא שמע לה גם הוא יוצא בה לכתחלה הרי דפסק גם כן דמי שיש לו בית סמוך לבית הכנסת לכתחלה יכול לקרותה ביחיד כיון שהוא במקום עשרה ואיכא פרסומי ניסא אלו תורף דב"ק ואם שאיני כדאי להשיב לדידי חזה לי דאין הנדון דומה לראיה דהרב הלבוש לא קאמר אלא דאם בא לצאת בקריאת הצבור שבבית הכנסת הגם שהוא עצמו עומד חוץ לבית הכנסת גם הוא נגרר אחר הצבור ויוצא עמהם ואף לכתחלה יכול לעשות כן דאף על גב דמצוה לחזור אחר עשרה הרי קריאתה היא במקום דאיכא עשרה ושפיר דמי אבל לקרות המגילה הוא עצמו במקום שהוא ואינו יוצא ידי חובתו בקריאת הצבור אף שקורא בזמן שהחזן קורא מאי אהני ליה להאי דפלג רשות לנפשיה. ובנדון הרב אביו לפי הנראה לא היה המציאות שבעודו בביתו היה יכול לשמוע קריאת החזן ולצאת ידי חובתו ולכן היה צריך לקרותה הוא בעצמו (להוציא את בני ביתו) דאם לא כן למה לו לילך לביתו ישמעו בני ביתו קריאת החזן קורא ויצאו ידי חובתם אם היה באופן שאפשר לשמוע מן הבית מה שהחזן קורא. אלא פשיטא דאף שהיה הבית סמוך לבית הכנסת לא היה באפשרות לצאת בקריאת החזן וכיון שכן אינו דומה כלל לנדון הרב הלבוש כאמור. והנה אמת שראיתי להרב יקהיל שלמה נר"ו שכתב דהרב מגן שאול כתב דאם סמוך לבית הכנסת וחלונותיו פתוחות לבית הכנסת מותר לקרותה בבית דכל כי האי גוונא לא הטריחוהו לקרותה בבית הכנסת ובבית עד כאן לשונו ברם אנא עניא לא חזינא כי האי סימנא בדברי הרב מגן שאול בגופא דעובדא ומה שהביא דברי הרב הלק"ט (דמיירי בחלונות פתוחות לבית הכנסת) הוא להגדיל מדורת תמיהתו ולאו למימרא דגם מעשה רב אביו היה בכי האי גוונא וכמו שהכרחתי ואף אי נימא דכן היה המעשה. מכל מקום אינו דומה לנדון הרב הלבוש כיון שאינו יוצא בקריאת הצבור אלא הוא קורא בעצמו הרי אם כן אינו יוצא ידי חובתו ביתו בקריאה של פרסומי ניסא ולכתחלה מיהא ודאי אינו נכון לעשות כן:

ומה שכתב הרב מגן שאול דמרן הבית יוסף כתב דנקיטינן כמאן דאמר דלכתחלה נמי ביחיד עיין שם יפה השיג עליו הרב יפה ללב נר"ו בחלק ב' הנדפס מחדש ממש דמה שכתב מרן והכי נקיטינן הוא על המחלוקת שהביא לענין הברכה אם יברך היחיד כמו שיראה הרואה. ושם ראיתי מה שכתב בשם הרב עיקרי הד"ט ומסיגנון לשונו נראה בעליל דנדון הרב מגן שאול לא היה בחלונות פתוחות לבית הכנסת והאריך בזה הרב יפה ללב שם וכתב דמתשובת הרב כנסת יחזקאל סימן י"ט מוכח דלא כהרב מגן שאול ומסיק דלא טוב עשה הרב הנ"ל וכמו שכתב הרמ"א בדרכי משה עיין שם:

ודע דסברת הרב הלבוש הנ"ל דכיון דשמע מגו יו"ד דאית להו פרסומי ניסא סגי מצאתי לו אילן גדול מר ניהו הריטב"א בחידושיו למגילה שבסוף ספר מכתם לדוד בדף ק"ט ע"ב (בד"ה גרסינן בר"ה מי שהיה עובר אחורי בית הכנסת) וז"ל ואף על גב דקאי חוץ לבית הכנסת דלא עביד צירוף בהדי צבור שאין צירוף אלא בעומדין כולן ברשות אחת הא קיימא לן דלא בעינן יו"ד בדיעבד ואף להרי"ף דמפרש דאפילו בדיעבד בעי יו"ד איכא למימר דלגבי מגילה כיון דליכא שינוי קריאה וברכות בין יחיד לצבור ואין אנו צריכים צירוף גמור משום דבר שבקדושה אלא שצריך יו"ד משום פרסומי ניסא אף דקאי חוץ לבית הכנסת וכי האי גוונא לא חשיב צירוף בעלמא הכא סגי כיון ששמע מגו יו"ד דאית להו פרסומי ניסא עד כאן לשונו:

תוכן העניינים

שדי חמד אסיפת דינים מערכת פורים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה