שדי חמד אסיפת דינים מערכת חליצה· רבי חיים חזקיהו מדיני
סימן ג · אות ד
בשו"ת צמח צדק החדש להגאון מוהר"ם מליבוויץ בחלק אבן העזר סי' קס"ב הוכיח מדברי רש"י יבמות דף ק"ד ע"ב [שכתב] או ג' ונמצא אחד מהם קרוב דהדר הוה ליה שנים עד כאן דקרוב אינו פוסל את האחרים דאף על גב דקיימא לן גבי עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה צריך לומר דדייני חליצה לא דמו לעדים אף דדיני ממונות ואף אם נאמר דבדייני חליצה גם כן נמצא אחד מהם קרוב או פסול מבטל כל הבית דין מכל מקום וכו' (כתב לחלק בנדונו) עיין שם ולפי הנראה לא ראה מה שכתב במשנה למלך פרק י"ז מהלכות עדות דבשו"ת מוהרח"ש כתב דכשם שאמרו בעדים עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה הכי נמי בדיינים והגאון משנה למלך הקשה מדברי רש"י הנ"ל דמוכח דאינו פוסל השאר והרב מחנה אפרים סייעו מדברי הריטב"א עיין שם (ועיין עוד בצמח צדק הנ"ל סי' נט"ר ובמה שכתבתי על דבריו בקונטריס הכללים מערכת העי"ן כלל מ"ח):
ולפי סברת רש"י הנ"ל נראה לכאורה דלפי מאי דקיימא לן לחלוץ בפני חמשה משום פירסום ואם חלצה בשלשה חליצתה כשרה אם כן אם חלצה בפני חמשה דהיינו שלשה דיינים ושנים נוספים ונמצא אחד מהשלשה קרוב או פסול החליצה כשרה דפשו להו ארבעה ואינו פוסל את השאר אך יש לומר דכיון דמתחלה הקצו לבית דין דוקא שלשה דיינים והשנים הנוספים לא יחדו אותם להיות בית דין רק לתוספת בעלמא אם כן אין השנים הנוספים מצטרפים להבית דין של שלשה וכי נמצא אחד מהם קרוב או פסול פשו להו שנים והחליצה פסולה וכן נראה מדברי הגאון ישועות יעקב סי' קס"ט סעיף קטן ו' והביא דבריו הרב פתחי תשובה שם סעיף קטן ג' שאחר החליצה נודע ששנים מן השלשה היו שני בשני בחד בעל והצריכו חליצה שנית בפני בית דין כשרים וכל מה שנשאו ונתנו באותו נדון היינו משום חיזור על כל האחים עיין שם ולא כתב להכשיר החליצה הראשונה לפי שיטת רש"י הנ"ל שמעת מינה דבכי האי גוונא גם לרש"י לא מהני דדוקא אם היו מיחדים מתחלה ארבעה או חמשה לדיינים הוא דאיכא למימר דכי נמצא אחד קרוב או פסול פשו להו תלתא:
וכן מתבאר לפי עניות דעתי מדברי ה"ה ג"ע כמוהרא"ק בספר שער אשר הנדפס מחדש בשו"ת אבן העזר סי' מ"ח במעשה שחלצה בפני שלשה דיינים ושנים נוספים ושוב נודע ששנים מן השלשה הם בעלי שניות ושקיל וטרי בדעת הפוסקים אי אמרינן בשניות תרי בעל כאשתו ואי מחמירינן בגטין וקידושין ואם יש לחלק בין כשהם רוצים להעיד זה לזה לכששניהם מעידים או דנים זה עם זה לעלמא וכתב דכשהם דנים או מעידים לעלמא לכולי עלמא כשר ועמד מתמיה על מה שכתב מרן הבית יוסף (על דברי התרומת הדשן סי' רכ"ו) דלדעת הרי"ף דאמרינן תרי בעל כאשתו מדינא פסולים בעלי השניות (עיין שם בבית יוסף ריש סימן קס"ט בפירוש סדר חליצה סעיף ז') דהא כשהם דנים לעלמא כשרים לכולי עלמא יעוין שם ומדלא נחית להכשיר החליצה משום שהיתה בחמשה וכי דליית חד מנייהו פשו מיהא ארבעה שמעת מינה דסובר כדכתיבנא (דדוחק לומר דנקטי הרבנים הנ"ל בפשיטות כמוהרח"ש הנ"ל אלא דבשער אשר שם כתוב עכ"מ משמע שלא נמצא כל סיום הענין ואפשר דהוה שקיל וטרי בסברת מוהרח"ש הנ"ל) ועיין אור לי דף ע"א ע"א אי אמרינן בגטין וקדושין עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה או דוקא בדיני ממונות: